Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: Seret מהעבר

חמישים שנה לצאת אחד ממחזות הזמר האהובים בכל הזמנים, חזרנו ל"צלילי המוסיקה" כדי לבדוק מה הפך אותו לסרט כל כך מצליח ואהוב עד ימינו, עד כמה הוא היה נאמן לסיפור עליו התבסס ומה קרה לשחקנים הראשיים ולילדים שכיכבו בו?

אורות, מצלמה ואנו מרחפים מעל פסגות ההרים והנה על פסגת גבעה מוריקה ניצבת לה דמות אישה צעירה ומרעימה בקול ענוג "The hills are alive with the sound of music". עבור כל מי, שבצעירותו או בילדותו, נחשף אל הסרט "צלילי המוסיקה" קשה לקרוא מילים אלו מבלי לפזם מנגינה. מנגינה אחת מני רבות ברשימה הכוללת שירים כמו "דו רה מי", "הדברים שאותי משמחים", "הרועה הבודד" ועוד. את כל אלו שוזר יחד סיפור מחמם לב המצליח לרגש צופים ברחבי העולם, גדולים כקטנים, כחצי מאה.

קורותיהם של בני משפחת פון טראפ עברו לא מעט גלגולים כשהמפורסם מביניהם הינו הסרט ההוליוודי משנת 1965 בכיכובם של ג'ולי אנדרוז כמריה וכריסטופר פלאמר כקפטן פון טראפ. גרסה זו מבוססת על מחזמר מברודווי, שמבוסס על צמד סרטים גרמניים שמבוססים על ספרה האוטוביוגרפי של מריה פון טראפ המופיעה כניצבת בסרט. עם זאת, חרף כל השינויים שבאו עם כל גלגול, העלילה הבסיסית נותרה זהה: אישה צעירה יוצאת ממנזר באוסטריה ומועסקת אצל משפחה מרובת ילדים, כשבסופו של דבר היא נישאת לאב שהתאלמן רק כדי לברוח יחד עם משפחתה החדשה מפני הכיבוש הנאצי.

הסרטים הגרמניים משנות ה-50, "משפחת טראפ" ו"משפחת טראפ באמריקה", שילבו בתוכם שירי עם אוסטריים, אך עבור גרסת הבמה האמריקנית נכתבו שירים חדשים שתאמו יותר לסגנון ברודוואי. למשימה זו נקראו המלחין ריצ'ארד רוג'רס ואוסקר המרשטיין שכתב את המילים. תחת הנהגתו של הבמאי רוברט וייז נכנסו כל שיריהם מלבד שלושה לגרסה הקולנועית של "צלילי המוסיקה" וכן נוספו שניים חדשים: "יש לי ביטחון" שירה של מריה כשהיא עוזבת את המנזר ו"משהו טוב", שנכתבו ע"י רוג'רס.

[*]

וייז סבר שעיקר הסרט, כפי ששמו מעיד, צריכה להיות המוסיקה והוא עשה בה שימוש לא רק כבידור אלא גם ככלי לקידום העלילה. כך למשל מונטאז' הסצנות של השיר "דו רה מי" מציג את הזמן שעובר על מריה יחד עם הילדים ואת הקשר שנוצר ביניהם. עדות נוספת למחויבות למוסיקה ניתן למצוא בבחירת הכוכבת הראשית הלוא היא ג'ולי אנדרוז, האישה והקול האגדי. לכריסטופר פלאמר, לעומת זאת, היה צורך בזמר שידבב את שירתו וכך גם לפגי ווד שגילמה את אם המנזר. גם קולות הילדים הוקלטו מראש ואף נוספו זמרים על מנת להעשיר את המקהלה. לאלינור פארקר- הברונית שרדר, לה היה מאורס ולבסוף ממנה נפרד קפטן פון טראפ, ולריצ'רד היידן שגילם את חברם הטוב מקס דטוויילר, לא היו קטעי שירה.

כבר מיציאתו לאקרנים היה "צלילי המוסיקה" ללהיט וכעבור שנה אף הדיח את "חלף עם הרוח" כסרט הרווחי ביותר בכל הזמנים. הקהל, אם כך, נתן את אישורו, המבקרים קצת פחות. על אף שהיו אוהדים מביניהם ועל אף כי סרט היה מועמד לעשרה פרסי אוסקר וזכה בחמישה, כולל פרס הבמאי הטוב ביותר ופרס הסרט הטוב ביותר, היו רבים שסברו שהסרט איננו אלא שטות סנטימנטלית ומתקתקה המתהדרת בדמויות חסרות עומק. שתי מדינות בהן הסרט זכה לכתף קרה במיוחד היו דווקא אוסטריה וגרמניה, המדינות הקרובות ביותר למקורותיו. במחוזות אירופה הגרמניים היו אלה עדיין הסרטים המקוריים משנות החמישים שזכו לעדנה ואילו הגרסה ההוליוודית עם השירים החדשים נראתה כנחותה. המנהגים המקומיים לא הוצגו כהלכה והנאציזם היווה נקודה רגישה. אפילו הגיאוגרפיה בסרט הייתה בעייתית שכן העיר זלצבורג שבה מתרחש הסיפור מרוחקת מאות קילומטרים משוויץ, דבר ההופך את סצנת הסיום בה המשפחה בורחת דרך ההרים לגבול השוויצרי לבלתי סבירה.

"צלילי המוסיקה" מלא באי דיוקים והבדלים מהסיפור האמיתי, החל משמות הילדים ועד לאופי הדמויות הראשיות. במציאות, כך העידו ילדי פון טראפ, הייתה זו דווקא מריה שהייתה נוקשה וקפדנית בעוד הקפטן היה רגוע ורך יותר. בזמן עליית הנאציזם חגג הזוג 10 שנות נישואים ושני ילדים ולא ירח דבש. יחד עם זאת, שינויים הם דבר צפוי בעיבוד סיפור למסך הקולנוע והמעריצים יעידו - לא הדיוק ההיסטורי הוא שגרם להם להתאהב.

סרטו של וייז משתייך למסורת ארוכת שנים של מחזות זמר הוליוודיים שחרתו על דגלם את חשיבות ה"שואו" והפנייה לרגש ואת זה "צלילי המוסיקה" עושה בהצלחה. במשך שעתיים ורבע יוצא הצופה למסע שמתחיל בחשש וציפייה יחד עם הגיבורה, ממשיך עם אהבה ראשונה בת 16 עם הבכורה שבילדי פון טראפ ועם האכזבה הצפויה ומלווה את מריה בעודה יוצרת קשרים וממיסה לבבות בדרך לחתונה מהאגדות. כל תחנה במסע עטופה במלודיה ושיר וכן, גם בסנטימנטליות מתקתקה.

[*]

החלק האחרון יוצר טלטלה אפלה וכעבור דקות ארוכות של מתח מתגלים במלוא הדרם ההרים עימם נפתח הסרט שטופים באור שמש ומלווים במנגינה גרנדיוזית. הצופה יוצא בסיום בתחושת אופוריה וללא יכולת להפסיק לזמזם שיר או שניים. התרוממות הרוח הזו נחרתת בזיכרון יותר מכל טעות או שינוי.

כך, הפך מחזמר אודות משפחה מזמרת לאחד המצליחים בכל הזמנים. למעשה, היה הסרט כה רווחי עד כי אולפני "פוקס" ניסו לשחזר את ההצלחה במשך שנים באמצעות מחזות זמר שחלקם התגלו ככישלון קופתי יקר כמו "ד"ר דוליטל" ו-"כוכב!" אותו אף ביים רוברט וייז ובו כיכבה ג'ולי אדנרוז. אך השפעתו לא תמה שם. "צלילי המוסיקה" זכה למאות מחוות ואזכורים שונים במשך השנים על מסך הקולנוע והטלוויזיה ביניהם ניתן למצוא את "גבר מי שמטפלת" בכיכובו של וין דיזל ואת הסדרה "נני" משנות ה-90, שבאופן אירוני החליפה את קולה של אנדרוז בזה המאנפף של פראן דרשר.

עבור ג'ולי אנדרוז עצמה היה "צלילי המוסיקה" לסרט שביסס את מעמדה ככוכבת לאחר זכייתה באוסקר על משחקה ב"מרי פופינס". מריה פון טראפ נותר אחד מתפקידיה הידועים ביותר. לאחר מכן המשיכה אנדרוז לככב על מסך הטלוויזיה, בתיאטרון ובקולנוע בסרטים כמו "ויקטור ויקטוריה" ו"יומני הנסיכה". בשנת 1997 עברה ניתוח בגרונה שנכשל ובעקבותיו איבדה את יכולת השירה המפורסמת. בניגוד לעמיתתו, כריסטופר פלאמר ידוע כמי ששנא את הסרט בזמן הצילומים ואחריהם. במשך שנים סלד מהיותו של גיאורג פון טראפ אחד התפקידים המזוהים ביותר עימו ואת שירו "אדלוויס" כינה "שמאלצי" ביותר מהזדמנות אחת. עם זאת המשיכה הקריירה שלו לשגשג במשך שנים בסרטים כמו "מלקולם X", "12 קופים" ו"סיריאנה".

עבור מרבית ילדי הסרט קריירת המשחק לא פרחה ולבסוף הם ויתרו עליה כליל. צ'רמיאן קאר היא כיום מעצבת פנים בעלת עסק בקליפורניה, את חוויותיה מ"צלילי המוסיקה" היא הנציחה בשני ספרים: "ליזל לנצח" ו"מכתבים לליזל". ניקולס האמונד הוא שחקן הגר באוסטרליה וכיכב בקולנוע ובטלוויזיה בין היתר בסדרה "ספיידרמן המופלא" בשנות ה-70. בשנת 2012 כיכב בסרט תיעודי זוכה פרסים אודות קורותיהם של משפחת פון טראפ האמיתית בשם "לטפס על כל הר". האחות השלישית, הת'ר מנזיס פרשה ממשחק בסוף שנות השמונים לאחר מספר תפקידים בקולנוע ובטלוויזיה כמו "בוננזה" ו"פיראנה". דווין צ'ייס הוא גיאולוג ומהנדס תוכנה, על המשחק ויתר בשלב מוקדם. אנג'לה קרטרייט הפכה לשחקנית וסופרת, בין תפקידיה הידועים הוא זה של פני רובינסון בסדרה "אבודים בחלל" בשנות ה-60. בדומה לאחותה הבכורה הקולנועית פנתה גם דבי טרנר לקריירה בעיצוב פנים וכיום בבעלותה עסק לסידור פרחים ותכנון אירועים. הצעירה שבחבורה, קים קארת' הופיעה במספר סדרות טלוויזיה בשנות ה-60 וה-70 כמו "לאסי" ו"משפחת בריידי" ונותרה בתחום המשחק עד היום.

באשר לכוכבים עליהם מבוסס הסרט, משפחת פון טראפ האמיתית, הם למדו לחיות עמו על אף שהם מדגישים שזהו אינו הסיפור המשפחתי שלהם אלא גרסה הוליוודית-אמריקנית שלו. כפי שאמר הצעיר מבין עשרת ילדי המשפחה (שבעה ועוד שלושה אותם ילדה מריה), כשגילה שבחנות המתנות של בית המלון המשפחתי בוורמונט נמכרת בובת עז המזמרת את "הרועה הבודד" מתוך הסרט "זה איום ונורא...אבל העז נמכרת יפה".

גם עם כל הפגמים והביקורות אין ספק שמדובר ביצירה בלתי נשכחת. על כך יעידו עשרות אלפי התיירים הגודשים את זלצבורג מדי שנה ומשתתפים בסיורים בין אתרי הצילום. נכון, "צלילי המוסיקה" מעולם לא היה סרט חדשני או פורץ דרך וגם לא הטוב ביותר בז'אנר, אך תמיד היה בו תום וחביבות שביכולתם להשכיח את הצרות גם אם למשך שעות מספר ולהותיר חיוך על השפתיים ושיר בלב.