איך עושים אפקטים לסרט מדב ישראלי?

כשחושבים על קולנוע ישראלי המחשבה הראשונה שעולה לראש היא לא בדיוק אפקטים מיוחדים מרשימים וסרטי מדע בדיוני עתידניים ורבי תקציב. זו הייתה המשימה עימה נאלץ להתמודד נעם גלברט, בעלי הסטודיו לעיצוב סול רויאל, שהוקם בשנת 2010 מתוך מטרה להתניע את הנושא של וידאו לעולם האופנה.

גלברט קיבל שיחת טלפון מעמיר מנור, מפיק של סרט ישראלי עצמאי בשם "אני לא מאמין, אני רובוט", שביקש ממנו להפיק עבור הסרט את הקונספט העיצובי והאפקטים המיוחדים. "עמיר ראה את הקליפ שהסטודיו שלנו הפיק ללהקת 'אומללה' והתלהב. הוא אמר שהוא חושב שאנחנו האנשים המתאימים לעשות סרט אפקטים שלא היה כמוהו בארץ", מספר גלברט. הקליפ המדובר היה אחד הפרויקטים הראשונים של הסטודיו ושילב אפקטים מיוחדים המזכירים במידה מסוימת את אלו שנראים ב"אני לא מאמין, אני רובוט".

צפו בקליפ של "אומללה": My PDF Files

הסרט "אני לא מאמין אני רובוט" יצא לדרך בשנת 2011 תחת הכותרת "קומדיית האקשן הישראלית הראשונה". התסריט עוסק בבחור חנון שמגלה כי הוא למעשה רובוט ויוצא למסע להציל את האקסית שלו שנחטפה על ידי מדען מרושע. זהו סרטם הראשון של הבמאים טל גולדברג וגל זלזניאק, שגייסו את הונם העצמי לצורך הפקת הסרט והצליחו לגייס להפקה כוכבים מוכרים כצחי גראד, דרור קרן, הילי ילון ואפילו הכוכב ההוליוודי רוב שניידר (“הג'יגולו מת מצחוק"), שמדבב בסרט את רובו יוסף, סוג של תואם דתי ל-R2D2 מ”מלחמת הכוכבים”.

בשלב הראשוני התבקשו בסטודיו לעצב את הקונספט העיצובי של הסרט החל במאפייני הנשקים ועד לעיצוב הרובוטים עצמם. "קיבלנו את התסריט ורשימת מטלות לאפיון והייתה לנו את היד החופשית לעצב אותם ויזואלית. היו דברים שנבנו בפועל והצטלמו והיו כאלה שנדרשו להם סקיצות ועוצבו דיגיטלית לחלוטין”, מסביר גלברט.

[*]

(עיצוב הרובוט של דימיטרי)

[*]

(עיצוב של רובוט נינג'ה)

[*]

(עיצוב של כפפת כח)

לאחר שעיצבו את הדגמים הגיעו חברי הסטודיו לצילומים עצמם כדי ליצור סצינת קונספט אחת עבור הסרט אותה יראו לקרנות כדי לגייס כספים להמשך הצילומים.

צפו בהדמיה הראשונית לסצינת הקונספט:

אחרי שסיימו בסטודיו את צילומי הסצינה לדוגמא, פנו מפיקי הסרט לגייס כספים על סמך סצינה זו. "הבמאים נעלמו כמעט לשנה וכבר לא היינו בטוחים אם זה קורה”, מספר גלברט. בזמן זה עבדו בסטודיו על פרויקטים אחרים בתחום האופנה, הפקת סרטוני תדמית לחברות סטארט-אפ ואף ביימו והפיקו את הקליפ ללהיט "יום שישי" של להקת "הדג נחש".

צפו בקליפ לשיר "יום שישי":

אחרי שנה חזרו מפיקי הסרט לסטודיו וביקשו מהם לעבוד עימם מדי יום על סט הצילומים כדי לסייע להם בהעמדת השחקנים מול המסך הירוק לצורך יצירת האפקטים המתאימים לאחר מכן. "הבנו במהלך הצילומים הראשוניים שההוצאות הכלכליות על הפוסט פרודקשן (שלבי ההפקה של הסרט אחרי סיום הצילומים א.ש) יהיו מאוד משמעותיות. כשסיימנו את הצילומים המפיקים נתנו לנו את כל הרשימה עם האפקטים שצריך להוסיף. היה לנו ברור שהם לא יכולים לשלם על כזה דבר", מודה גלברט. "זה צוות של חמישה אנשים שצריך לעבוד רצוף חמישה חודשים כל היום רק על זה. סדר גודל של עלות של עבודה כזו הוא כמיליון וחצי שקל. היה מובן מאליו שהם לא יכולים לעשות את זה". לאחר שחיפשו בהפקה דרכים עקיפות להשלים את הצילומים בסכום סביר הם הגיעו לשני מעצבים עצמאיים בשם "רובוט ג'יניוס”, שעבדו תחת סטודיו "סול רויאל". בתמורה נכנס הסטודיו כשותפים בהפקת הסרט וקיבל אחוזים מהכנסותיו.

[*]

(בתמונה: נועם גלברט)

איזו סצינה היה לכם הכי קשה לביים?

"הסצינה של דימיטרי השרת הרוסי שהופך לרובוט על הייתה יותר מסובכת מכל דבר אחר. כשבנינו את הרובוט של דימיטרי חשבנו על חלקים גדולים ומסיביים שעבר עליהם הרבה. כמו מבנה קומוניסטי ישן, בלי המון חלקים ומאוד פשוט ומסיבי מבחינת המבנה שלו. זה נעשה מתוך מחשבה של איזה סוג של רובוט דימיטרי היה בונה. הסצינה הזו לבדה דרשה חצי שנת עבודה. העיבוד של התמונה הסופית לקח בין חצי שעה לשעתיים לפריים”.

צפו בסצינה של דימיטרי:

OMG Robot - Shot Breakdown from Soul Royale on Vimeo.

העבודה הקשה הגיעה לכדי סיום בתום ארבע שנים ובתחילת החודש לאחר ציפייה אורכה יצא סוף סוף הסרט "אני לא מאמין, אני רובוט?” למסכים והפך לקומדיית המד"ב הראשונה אי פעם בישראל. על עבודתו בסרט קיבל גלברט את המועמדות היחידה של הסרט לפרס "אופיר" בקטגוריית העיצוב האמנותי הטוב ביותר לצד המנהל האמנותי של הסרט ברק ואזן.

איך הרגשת כששמעת על המועמדות?

" רצו בהתחלה להגיש אותי לקטגוריית האפקטים אבל אין כזו בארץ. אני באופן אישי לא ידעתי שאופיר זה כזה ביג דיל. לא ידעתי אפילו שיש את המועמדויות באותו יום, אבל כולם כל כך התלהבו מזה שגם אני התחלתי להתלהב מזה”.

זה עשה לך חשק להמשיך ולעבוד בתחום הקולנוע?

"כן, יש לי חשק להתחיל להתעסק בתחום אחרי העבודה על הסרט. היו אמנם שלבים שאמרתי שאני לא רוצה לעשות את זה ביותר בחיים, אבל זו גם הייתה חוויה מאוד מעניינת. כשיש בסופו של דבר סרט זה מאוד מספק ומשמח שיש יצירה בסדר גודל כזה שאני הייתי חלק ממנה.

צפו בטריילר לסרט: