שלח לחבר הוסף תגובה
אז זהו, היום הלפני האחרון של הפסטיבל הוא היום שבו אני נוטש את קאן ואת הריביירה. אחרי קימה מוקדמת ועזיבת דירת הסטודיו הנעימה שבה התגוררתי במהלך הפסטיבל, מיהרתי לסרטו של הבמאי ההולנדי המצליח פול ורהובן,"היא", בתחרות הרשמית.
הסרט מספר על אישה מצליחה החווה תקיפה מינית (גם הסרט האיראני "הקליינט" עוסק בכך אך בהרבה יותר עדינות) ומנסה לאחות מחדש את חייה. זהו סרטו הראשון של ורהובן מזה עשור וכמותחן פסיכולוגי הוא מוכיח כי להולנדי המעופף, שהביא לנו את "גברים בחלל","אינסטינקט בסיסי", "זיכרון גורלי" ו"רובוקופ", יש בהחלט עוד מה למכור. בסרט מככבת השחקנית הנפלאה איזבל הופר שמחשמלת את הצופים בהופעתה. אני נזכרתי בפילם נואר המשובח"מגע של רשע", אבל אולי זה רק אני.
[*]
(איזבל הופר וחבר פרוותי בסרט "היא")
מקולנוע ה"לומייר" (על שם האחים מחלוצי הקולנוע) - שהוא הגדול והמרשים בקאן ובו נערכות כל הפרימיירות הנוצצות של סרטי התחרות הראשית - מיהרתי לקולנוע החביב עלי -"הקולנוע של השישים". זהו מעין אוהל גדול בקצה הפסטיבל, שבו מוקרנים הסרטים שהוקרנו בחגיגיות יום קודם. לעומת הסרט מעורר המחשבה של ורהובן, סרטו החדש של שון פן "הפנים האחרונות", המספר את סיפורו של רופא ומנהל ארגון מתנדבים אי שם באפריקה, הינו הסרט שהכתרתי בתואר "הגרוע ביותר בפסטיבל". הסרט לא זז, האוהבים תקועים ביבשת השחורה והסרט הופך ממביך למשמים.
מועד יציאת האטובוס שלי לשדה התעופה מקאן התקרב, עשיתי סיבוב אחרון במתחם הפסטיבל, נפרדתי בדמעות ממרפסת ומחדר העיתונות, תמונה אחרונה עם השטיח האדום והגיע הזמן להיפרד מכל הטירוף, הזוהר והחום (הצרפתים לא ממש שמעו על ההמצאה הנפלאה הנקראת מיזוג אוויר). ארוחה אחרונה במסעדה על הטיילת ו-Au revoir לריביירה.
אני מקווה שנהניתם מדיווחיי היומיים. אשוב בשנה הבאה – חכם יותר ומנוסה יותר. עד הפסטיבל השבעים כאן רון פוגל חותם את דיווחיו (גם לרשת ב' וערוץ 1) מקאן. הפרסים הראשיים יחולקו היום בערב. ואסיים בעצה שהפסטיבל אישש לי אותה פעם נוספת: לכו לראות קולנוע - זה טוב לנשמה.
לסיקורים הקודמים מהפסטיבל:
לחץ כאן
[*]
(בתמונה: רון פוגל בחדר העיתונות בקאן)
רון פוגל - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות