מחברת המוות: ביקורת סרט

מחברת שהורגת את כל מי שהשם שלו נרשם בה. איזה קונספט מגניב. אבל של מי היה הרעיון להביא אותה לילד עם הגוונים בשיער והחברה הסוציופתית שלו? "מחברת המוות" הוא סרט של נטפליקס שמבוסס על מנגה ואנימה יפנית מאוד פופולרית עם קהל מעריצים גדול. נראה שיש כאן פוטנציאל לסיפור מורכב ומעניין על האפשרות לקבל את המוות לידיים ביחד עם כל מה שנלווה לו. אבל הביצוע בסרט הזה גרם לי לשאול לא מעט שאלות.

נטפליקס כבר הוציאה לא מעט סרטים באורך מלא ונראה שהכוח שלה בתוך חברת הפקה די חובק עולם אם מסתכלים על "Beasts of No Nation" שהיה כמעט כולו מורכב משחקנים אפריקאים ו-"Okja" שהוא הפקה משותפת עם דרום קוריאה. בשל כך הפתיע אותי שנטפליקס החליטה להשתמש בקאסט אמריקאי כמעט לחלוטין כאשר היא עושה אדפטציה לאנימה יפני. אני לא אתחיל לדבר על תופעת ה"וויטוואשינג" של הוליווד בנוגע לאמריקניזציה של דמויות אסיאתיות (ע"ע "הרוח במעטפת" בכיכובה של סקרלט ג'והנסון), אבל הייתי מצפה מהוליווד להחזיר טובה מדי פעם לקולנוע האסייתי שהיא חייבת לו כל כך הרבה.

[*]

אווירת הקומיקס ניכרת מאוד ב"מחברת המוות" ובהתחלה הוא מרגיש היא כמו אחת מסדרות ה"מארוול" של נטפליקס, אולם כאשר מנסים לחבר את הפאזל של הדמויות וההחלטות המשונות וחסרות ההיגיון שהן לוקחות, התוצאה היא סרט עצלני שלא נראה שנדרשה הרבה מחשבה לכתיבת התסריט שלו. הדמות הראשית של נייט טרנר מגולמת בצורה חסרת השראה ומשעממת. אפילו השחקן קית' סטנפילד, שכל כך אהבתי בסדרה המעולה "אטלנטה" ואת התפקיד הקטן אך בלתי נשכח ב"תברח", לא הצליח לגרום לי להתעניין בדמותו של L הבלש שמאחורי הסקת המסקנות הכל כך מדויקות שלו אין שום הגיון. נייט טרנר, הנער שמקבל את מחברת המוות, קורא לעצמו בכינוי "קירה" ומתחיל לגרום למותם של כל מיני אנשים "רעים" בעולם. מאז כל מקרה מוות כולל התאבדות שקורה ביקום של הסרט הזה אוטומטית מיוחס ל"קירה" מבלי שאף אחד ישאל שאלות. זה כמו שנתחיל להאשים את דאע"ש בהוריקן הארווי בטקסס. הכל מרגיש נמרץ מדי מבלי שהמניעים מאחורי ההחלטות של הדמויות מרגישות אמיתיות או נכונות ובאיזשהו שלב זה מפסיק להיות כבר מעניין. רעיון המחברת ההורגת נעשה כאן בצורה שאין בה שום מחשבה או הסבר וחבל שכך.

הדבר היחידי שכן אזכור מהסרט הוא הפסקול בסגנון שנות השמונים שהתאים את עצמו לאווירה של "מחברת המוות" בצורה טובה רוב הזמן. אבל בחירת השיר בסצנת הסיום של הסרט בלבלה אותי ושעשעה אותי ולא מהסיבות הנכונות. מי לעזאזל חשב שזה רעיון טוב לסיים סצנה כזו עם שיר כזה?

באופן כללי "מחברת המוות" סובל מעלילה די מגוחכת ומשחק משעמם, שגורם לאבד את העניין והריכוז בסרט בשלב מוקדם. בהתחשב בכך שזה סרט שלא אמור להיות מוצג בקולנוע, הייתי מצפה שהוא יגרום לי לא לרצות להושיט יד לטלפון הנייד או לקום ולראות מה יש במקרר. לא ברור כל כך גם למי הוא מיועד מכיוון שלא חסר בו אלימות, אך כן חסר בו תחכום ומשמעות. אני מאמין שאשכח שראיתי אותו בעוד כמה ימים.