הרגשתי חופשי לשנות את הספר: ראיון עם במאי תיק נעדר

לא בכל יום ספר ישראלי מעובד למסך הגדול ועוד כהפקה צרפתית עם כמה מהכוכבים הגדולים ביותר במדינה בהם ונסן קאסל ("ברבור שחור") ורומן דוריס ("צל הימים"), כך שסרט המתח "תיק נעדר" שיצא בסוף השבוע לאקרנים ומעובד על פי ספר בשם זה של הסופר הישראלי דרור משעני מעורר סקרנות רבה.

עלילת הסרט מתחילה לאחר שדני, בנה בן העשרה של משפחת ארנו, שנעלם. על חקירת ההעלמות מופקד פרנסואה ויסקונטי (קאסל), בלש מותש וציני, שחוקר את העלמות הנער הצעיר תוך כדי ניסיון לתקן את מערכת היחסים עם בנו דניס בן ה-16, שמסובך ככל הנראה בעברות סמים. מר בלל (דוריס), המורה לצרפתית של דני, שומע על העלמות הנער ומציע לבלש את עזרתו. במאי הסרט אריק זונקה הגיע לישראל לכבוד הקרנת הבכורה של הסרט בפסטיבל הקולנוע בחיפה וישב לראיון עם כתב האתר יוחאי גורלי.

ספר לנו איך החלטת לעבד את הספר ואיך התחלת לעבוד על העיבוד

"אני הולך הרבה לספרייה בפריז. אחד העובדים נתן לי את הספר ואמר 'יש משהו באחד הזה'. קראתי את זה עם כותב המשנה שלי, ובעוד לא חיבבתי כל-כך את דמות הגבר הראשי, העלילה הייתה מעניינת במיוחד וגם הדמות של המורה. התחלנו לעבד את הספר ולאט לאט שינינו את הדמות הראשית. שינינו גם את סוף הסיפור קצת, הוא כתוב בספר בדרך שונה מאוד. חלק מהשינוי שאהבתי הוא העניין שאין פיתרון באחת ממערכות היחסים, כמו בחיים האמיתיים לפעמים. רציתי בנוסף מערכת יחסים בין הדמות הראשית לדמות האם. התעסקתי עם סקרנות מסוימת שלו כלפיה".

[*]

(הבמאי אריק זונקה בפסטיבל חיפה. צילום: ברק בראון)

איך ניגשת להיבט של עיבוד סיפור בלש ישראלי לבלש צרפתי?

"בשבילי, זה סיפור שיכול היה לקרות בכל מקום. לא מאוד אכפת לי מסיפורי בלש צרפתיים קלאסיים. נפגשתי פעם אחת עם דרור משעני לפני הצילומים. לא רציתי שהוא יקרא את התסריט כי העדפתי לתת לו לגלות את הסרט, ודרור הגיע גם אחרי הצילומים ואמר שהוא שמח מהסרט, שהוא התרגש למדי ממה שראה". מה סיפור הבלש האהוב עליך?

"בקולנוע יש את 'פוליס' (1985) של מוריס פיאלה. זה מצחיק כי חשבנו על ז'ראר דפרדייה לסרט שלנו, וב'פוליס' הוא גם משחק. יש הרבה סרטי בלשים זרים מאוד חזקים, במיוחד קוריאנים. לאחרונה ראיתי את "The chaser" של נה הונג ג'ין שהיה מצוין. בנוסף אני אוהב מאוד את 'מלהולנד דרייב'. אני מאוד אוהב את לינץ'. בספרות, יש גם כן לא מעט שאני אוהב. לאחרונה גיליתי את ג'יימס לי בורק, הספרים שלו עשויים היטב מאוד. מאוד אהבתי את 'לא ארץ לזקנים' של קורמק מקארתי וכמובן גם את העיבוד של האחים כהן, משניהם מאוד התרשמתי".

תוכל לספר על החוויה של לעבד ספר לקולנוע בפעם הראשונה

"הרגשתי מאוד חופשי לגבי לשנות דברים, או לפעמים לשנות את המשמעות של דברים. הסרט הזה מעלה הרבה שאלות סביב האהבה שאפשר למצוא במשפחה שלך או לא למצוא, וסוג הדברים האיומים והנוראיים שעלולים לקרות לאנשים ולמשפחות. אני לא חושב שזה בדיוק מה שהספר מדבר עליו. אבל אני הרגשתי שזה קל יותר בשביל הסרט המסוים הזה. אני לא יודע אם אצור עוד אדפטציות. כרגע, אני עובד על כתיבתם של סדרת טלוויזיה חדשה ושל סרט חדש, אבל הם לא אדפטציות. אני חושב שהספר הספציפי שעבדתי איתו אוניברסלי יחסית, אבל לדוגמה כשקראתי את 'לא ארץ לזקנים' הרגשתי שאני לעולם לא אוכל לעבד את הספר הזה, או ספר כזה. היוצר חייב להיות אמריקני בשביל העיבוד הזה כי חייבים להרגיש את הסביבה, את התרבות, את המהות של המדינה שמממנה ספר כזה יוצא".