חדשות סרטים

"אני תקוע בין העולמות": ראיון עם במאי "אוויר קדוש"

אני תקוע בין העולמות: ראיון עם במאי אוויר קדוש
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
הבמאי שאדי סרור ניצב בפני ביקורות מכל הצדדים כלפי סרטו החדש. מצד אחד מוכר במכולת בנצרת סירב לשרתו בטענה כי הוא מחלל את הדת, מצד אחר ה-BDS קוראים לחרם על סרטו ומצד נוסף הוא נאלץ להיאבק בממסד הישראלי כדי לקבל תקציבים לסרט. "אני מודע לזה שאני האחר במדינה הזו. המלחמה התרבותית כאן היא בין ההגמוניה לאחר", הוא מספר בראיון לעורך האתר אלעד שלו
בארץ הקודש בה נמצאה כל דרך אפשרית למסחר את הדת, הרעיון של מכירת אוויר קדוש לצליינים לא נשמע בלתי מתקבל על הדעת. זהו הבסיס של סרטו החדש של הבמאי שאדי סרור, שממקם את המתרחש בעיר הולדתו נצרת. העלילה עוקבת אחר אדם, בחור ערבי-נוצרי משכיל ופנטזיונר מנצרת, שחולם להיות איש עסקים מצליח. בעודו מובטל, הוא פוגש את רוברטו, כומר איטלקי שמדריך צליינים. כדי לפרנס את משפחתו צץ בראשו של אדם רעיון לסטארט-אפ: מכירת אוויר קדוש בבקבוקים, היישר מפסגות העיר, לתיירים אדוקים שמגיעים אליה לביקור. פגשתי את סרור לשיחה על סרטו החדש בפסטיבל הקולנוע בחיפה, על הלחצים שהופעלו עליו מכל הצדדים לגבי הסרט ועל קשיי היצירה כערבי תושב ישראל.

איך הגעת לרעיון של מכירת אוויר בבקבוקים כתמה המרכזית בסרט?

"הרעיון של אוויר קדוש הגיע כשהבנתי שאני תקוע פה ולא מהגר ואני צריך לחיות כאבא ולתת תשובות לילדים שלי לגבי מה אני עושה פה. האוויר הוא סימבול בסרט. אני מוכר אוויר, היהודים מוכרים אוויר, כל הסיפורים הדתיים ששמעתי הם אולי אוויר. הסרט מתחיל עם אדם ישר שהופך לפוליטיקאי שמוכר סיסמאות בשם האוויר. זה מה שפוליטיקאים פה עושים - מוכרים לנו אוויר".

הרבה מתייחסים ל"אוויר קדוש" כסרט הביכורים שלך, אבל למעשה ביימת סרט נוסף בארה"ב

"נכון, לסרט הקודם שלי קראו 'Sense of Need'. עשיתי תואר שני בקולנוע בסן פרנסיסקו ובמסגרת עבודת גמר במקום סרט של 20 דקות, החלטתי לעשות פיצ'ר. הייתי מאוד נאיבי, הלכתי על משהו מאוד אמנותי וללא תקציב כמעט, אבל שם מצאתי את השפה הראשונה שלי בקולנוע. ערכתי המון חזרות עם השחקנים כמו בתיאטרון וצילמתי כל שוט פעם אחת ללא טייקים. זה התינוק הראשון שלי".

הניסיון בפיצ'ר הראשון סייע לך בעשיית "אוויר קדוש"?

"מבחינה אמנותית זה עזר לי, אבל מבחינת איך להתעסק עם כסף מקרנות זה היה ממש עולם אחר. הקרנות הן כניסה להגמוניה. אני תקוע במקום מיוחד - אם אני לוקח כסף מהמדינה, אז זה סרט ישראלי מבחינת הפקה ובעולם הערבי לא מקבלים אותו ואם אני מקבל כסף בעולם הערבי, אז פה אני לא יכול לקבל כסף".



היה לך קושי גדול יותר לקבל תקצוב כיוצר ערבי בישראל?

"11 שנה לקח לי לקבל כסף וקיבלתי כסף קטן. קיבלתי 500 אלף ש"ח מהקרנות, בעל אחותי שם כסף וגם לקחתי הלוואה כדי להגיע לתקציב של מיליון שקלים. יש אפליה כלפי המגזר הערבי. 70 מיליון ש"ח מגיעים לענף הקולנוע. אנחנו 20 אחוז ערבים, אז היינו אמורים לקבל 14 מיליון. זה כסף שמגיע לי וזו הזכות שלי. היוצרים מהמגזר מקבלים בין 0 ל-3 מיליון בשנה טובה. איפה השאר? האחרים נהנים ממנו. החובה שלי כערבי ושל כל האמנים זה להתאחד ולקבל את הזכויות שלנו. אני לא רוצה ללכת לחו"ל ולבקש נדבות". הרגשת ניסיון להתערבות בתכנים שלך בעידן בו מירי רגב שרת התרבות?

"מבחינתי הכי חשוב לשמור על הנרטיב שלי כאדם, כבמאי וכפלסטיני שחי במדינה הזו. אני מודע לזה שאני האחר במדינה הזו, יש את ההגמוניה שאני לא חלק ממנה. האמנות באה מנקודת המבט של ההגמוניה ואני במעגל האחר. צריך לתת את הקול לאחר. היהודים, הגברים, הליברלים שלטו בהגמוניה ואני ומירי רגב, שמבחינתי היא ערביה ישראלית, נמצאים מחוץ למעגל הזה. היא מנסה להביא למרכז את האחר, וזה דבר שאני יכול להבין אותו כי היא גם האחר. המלחמה פה היא בין ההגמוניה לאחר".

לשיחה מצטרף חברו של שאדי, ענאן ברכאת יועץ וחבר של סרור: "לזכותה של מירי רגב היא ניערה כמה עלוקות מהתרבות הפלסטינית ומהשיח התרבותי שקשור לערבים הישראלים. זה נכון שהיא קצת קשה ועקשנית, אבל היא עשתה דבר טוב וניערה את האנשים האלה שקוראים לעצמם פלסטינים וחלק גדול מהם עם ה-BDS. אנשים שרצו לעשות הצגות על שהידים. מה אתה רוצה משר תרבות לעשות? זה לא מחאה, זה מתסיס. היא עושה את התפקיד שלה ואני מבין את זה. היא לא מונעת משאדי להפיק את הסרט שלו, אבל לעשות סרטים שקוראים לצאת נגד מדינת ישראל? אני אם הייתי במקומה, גם הייתי אומר לא. סרטים כמו של מוחמד בכרי או 'ג'נקשן 48' זה סרטים מובהקים של ה-BDS וחלק מהשחקנים והצוות הם תומכים מובהקים שלהם".



סרור נפגע בעצמו מה-BDS לאחר שבית הקולנוע המקומי בנצרת ביטל את כל ההקרנות שתוכננו לחודש אוקטובר של הסרט "אוויר קדוש" בלחץ תנועת החרם. זו אינה הפעם הראשונה ש-BDS משפיעים על הקרנות "אוויר קדוש". הסרט התקבל לפני מספר חודשים ל-Arab film festival בלוס אנג'לס ובעקבות לחץ ה-BDS הוצא מהתכנייה. שרור אף דחה את תביעתה של תנועת החרם על ישראל לבטל את הקרנת סרטו בפסטיבל "סרט" המציג סרטים ישראליים בלונדון ובאדינבורו.

איך מתמודדים עם חרם של BDS ועוד בתור יוצר ערבי שחי בישראל?

"היה לי מאוד חשוב שהסרט יוקרן בנצרת. זה מאוד מסוכן ועצוב שנוגעים בלחם שלנו. הם אמרו למנהל האולם שאם הוא יציג את הסרט, הם יחרימו אותו בעסקים אחרים. אני מבין אותו. למה שהוא יסתכן בגלל הסרט? אבל למה לפגוע בקהל וביוצרים? תנו לצופים לראות את הסרט ולהחליט. תרבות לא עושים בחרם. זה מה שה-BDS עושים. אני לא מתנגד לכל האידאולוגיה שלהם, אבל הם מנסים לשלוט במחשבות של אנשים".
הסרט מציג ביקורת חריפה על הדת. נתקלת בתגובות שליליות גם בציבור הערבי?

"שבוע שעבר נכנסתי לקנות חלב במכולת ובעל המכולת אמר שהוא לא מוכן למכור לי כי ככה לא מתייחסים לרוח הקודש. אמרתי לו שאני לא עושה צחוק מהדת, אלא ממה אנשים עושים מהדת. הסרט תוקף את כולם באופן שווה, את כל הדתות והגיבור תקוע בין העולמות, כמוני. אני חי בנצרת ולא מרגיש חלק ממנה עם כל הבעיות של פרוטקשן, של אנשים דתיים מאוד שרואים את האחר לפי דת. תגובה חיובית קיבלתי דווקא מהוותיקן. הסרט פתח את הפסטיבל היהודי ברומא והם הזמינו את שר התקשורת של הוותיקן. פחדתי מה הוא יגיד על הסרט ואחרי שהוא ראה אותו הוא בא אליי ואמר שאהב שדרך ההומור בניתי גשר בין הדתות".



יש הדים לקולנוע של הבמאי הפלסטיני איליה סולימאן בהומור האבסורדי של הסרט

"אני אוהב את איליה סולימאן ואני מקבל המון השוואות אליו. אני חושב שהסרטים שלו מאוד חשובים. זה מאוד חשוב שהוא הביא את העיר הערבית, כי הנרטיב הציוני התכחש לערים הפלסטיניות. אני חושב שהוא יותר פוסט-מודרני ואני לא כזה. בסרטים שלו הוא לא בא לתת תשובות ואין לצופה במה לאחוז. אני לא רציתי ללכת לכיוון הזה, שמתי את הגוף שלי כאמן וניסיתי להביא תקווה ומשהו לאחוז בו. גם מבחינה רגשית זה עולם אחר מהסרטים שלו".

למה באמת החלטת לשים את הגוף שלך כאמן ולככב בתפקיד הראשי?

"אני מרגיש שאני יכול להביא את הדמות שכתבתי במשך 11 שנים יותר טוב מלהביא שחקן אחר כי אני מכיר אותה. היא עברה תהליך מאוד ארוך וזה בעצם תהליך שאני עברתי. כשאשתי אמרה לי שהיא בהריון, אמרתי לה קודם כל לעשות הפלה. אחר כך החלטנו להשאיר את הילד ואז רציתי לעשות סרט דוקומנטרי על ההריון שלנו. איכשהו הילדים באו והסרט השתנה ועם השנים ההריון נכנס לתוך התסריט של 'אוויר קדוש'".

איך הרגשת כשהסרט התקבל לפסטיבל טרייבקה היוקרתי?

"מאוד שמחתי כי לקחתי סיכון בסרט כשלא שמתי בו מחסום או חיילים. אם היה מחסום, זה היה ישר הולך לפסטיבל גדול. הם רואים אותנו כסטראוטיפים ורוצים לראות אותנו באופן מסוים ואני שונא את זה. פסטיבל טרייבקה היה היחידי שהבין שיש כאן משהו אחר ולא לפי הסטראוטיפ המוכר. בסרטים ישראליים אנו מוצגים כסטראוטיפים של ערבי עם סכין או אנטי-סטראוטיפ של הערבי הטוב. אם אני רוצה להביא דמות מעוגלת ותלת ממדית, זה קשה. ההגמוניה שומרת את זה לעצמה. זה לא שחור ולבן זה יותר עמוק. זה לא הערבי עם הסכין או הערבי עם הפרח, זה אדם כמוני וכמוך".
אלעד שלו - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
אוויר קדוש (עמוד סרט)
 
חיפוש בארכיון 2019
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Aladdin1אלאדיןציון גולשים10 / 9.0ציון מבקרים5 / 2.5
The Dive2הצלילהציון גולשים10 / 9.0ציון מבקרים5 / 3.6
Hotel Mumbai3מלון מומבאיציון גולשים10 / 8.8ציון מבקרים5 / 3.5
Spider Man Far From Home4ספיידרמן: רחוק מהביתציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 3.5
The Etruscan Smile5החיוך האטרוסקיציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.3
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט