חדשות קולנוע וסרטים

כבר מזמן לא הרמיוני: אמה ווטסון בת 30 - הסרטים הגדולים שלה

כבר מזמן לא הרמיוני: אמה ווטסון בת 30 - הסרטים הגדולים שלה
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
אמה ווטסון, תמיד הרמיוני בשבילנו, מחזיקה ברקורד מעניין של שחקנית שנחשבת לרווחית אבל לא עושה הרבה סרטים. אחרי 20 סרטים בלבד ב-20 שנים של פעילות, נכון לעכשיו אין לה פרויקטים עתידיים מתוכננים. למרות גיוון ניכר בתפקידיה, ווטסון נשארת בעיקר שחקנית ספרותית. מתוך אותם 20 סרטים בהם שיחקה, רק שניים לא מבוססים על ספרים או חומר כתוב. לכבוד יום הולדתה ה-30 נזכרנו בסרטיה הבולטים ביותר
הארי פוטר והאסיר מאזקבאן (2004)

שעתה היפה ביותר של סדרת סרטי "הארי פוטר", הסדרה האלמותית שהפכה את ווטסון לכוכבת ענקית בגיל 11, אחרי שנבחרה לתפקיד הנחשק של הרמיוני גריינג'ר. אחרי שני סרטים בינוניים הבמאי כריס קולומבוס פינה את מקומו, וזו תרומתו הגדולה ביותר לסדרה. לקראת האדפטציה של הספר השלישי, שנחשב בעיני רבים ובעיני ווטסון עצמה לטוב בסדרה, ההפקה בחרה במהלך נועז מאין כמוהו בבמאי מקסיקני אלמוני יחסית בשם אלפונסו קוארון. מילא היה חסר ניסיון, אבל לסרטו הקודם קראו "ואת אמא שלך גם" והוא לא בדיוק היה מיועד לילדים. היום כבר מדובר בבמאי זוכה אוסקר, עם סרטים כמו "הילדים של מחר", "כוח המשיכה" ו"רומא". "האסיר מאזקבאן" לא היה נקודת המוצא שלו, אבל בהחלט היווה מקפצה להוליווד. השינוי המרענן שהביא לעולם הקוסמים בלט מאוד לאורך כל הסרט וסלל דרך לבמאים הבאים בסדרה.

זה היה הסרט הלא גנרי הראשון בסדרה, עם המון תעוזה ומאפיינים טכניים שהם סימן ההיכר של הבמאי, כמו שוטים ארוכים ועריכה חכמה. הגיבורים החליפו את הגלימות בבגדים אזרחיים וסוף סוף אפשר היה באמת להכיר אותם לעומק. האינטראקציה ביניהם הייתה אמיתית ואנושית יותר. אמה ווטסון נפטרה מערימת השיער המקורזל והרמיוני הייתה לנערה עם אופי חזק והרבה חוצפה. השחקנית ציינה בהתלהבות באחד הראיונות שלקח להרמיוני שלושה סרטים כדי סוף סוף ללבוש ג'ינס. הסרט זכה לביקורות נלהבות והוכתר לטוב בסדרה עד אז. בעיניי הוא עדיין הטוב ביותר.



כמה טוב להיות פרח קיר (2012)

דרמת התבגרות בבימויו של סטיבן צ'בוסקי, שגם כתב את הספר והתסריט. תפקידה הראשון המשמעותי של ווטסון אחרי תום סאגת "הארי פוטר", וגם תפקיד שונה לחלוטין מהדמות של הרמיוני, שזיכה אותה בשבחים רבים על משחקה. הסרט עצמו זכה להצלחה קופתית יחסית לעלות ההפקה. צ'ארלי (לוגן לרמן) נער עם רקע של דיכאון ואשפוז מגיע כתלמיד חדש לתיכון אמריקאי טיפוסי. הוא מתיידד עם שני אחים חורגים, פטריק (עזרא מילר) וסם (אמה ווטסון), ונשאב לעולמם שכולל מסיבות, סמים ומוזיקה, אבל גם סודות, דכאונות ואהבות נכזבות.

הוליווד מנפיקה סרטי תיכון בשפע, אבל מעטים כאלה שמצליחים להמחיש את דרכי ההתמודדות של המתבגרים עם החיים שמשתנים סביבם. ווטסון מצוינת כסם, מושא התאהבות בלתי ניתנת להשגה של כל נער מתבגר, אבל גם אנושית ופגומה מבפנים. תמיד נזכור את סצנת המנהרה האייקונית, כשסם נעמדת בחלק האחורי של טנדר נוסע בתנוחת "אני מלך העולם", לצלילי "Heroes" של דיוויד בואי.

המבול (2014)

ווטסון יכולה להוסיף לקורות החיים שלה השתתפות בגרסה קולנועית של הספר המפורסם בכל זמנים, ובכלל לא מדובר בהארי פוטר. הסרט הוא גרסת סגנון חופשי של דארן ארונופסקי ("רקוויאם לחלום", "ברבור שחור") לסיפור המבול מספר בראשית ובמרכזו הדמות של נוח (ראסל קרואו), אשתו (ג'ניפר קונלי), שלושת בניו, סבו מתושלח (אנתוני הופקינס) ובתו המאומצת עילה (ווטסון).

הדמות של עילה מנופחת מעבר לאזכור הקצר שהיא זוכה לו בתנ"ך, וכך היא הופכת לפליטה שניצלה מטבח בידי נוח והפכה לעקרה, אבל נישאה לבנו שם ונכנסה להריון אחרי המבול. למרות מאפיינים הוליוודיים שנוטים להפוך כל סיפור מיתולוגי לסרט הרפתקאות עתיר תקציב עם סצינות קרב מוגזמות, הנוכחות של ארנופסקי מצליחה למתן את הסחף. למרות זאת, כמו בכל סרטיו של הבמאי, הסרט עורר מחלוקות, הצליח לעצבן בערך כל קבוצה דתית ונאסר להקרנה במדינות רבות.



היפה והחיה (2017)

השלישי בסדרת השחזורים של דיסני לסרטים המצוירים של עצמם. הסרט צולם כמחזמר בבימויו של ביל קונדון ("נערות החלומות") והתבסס בין השאר גם על הפקת ברודווי של הסיפור. זה היה שובר הקופות והפקת הענק הגדולה הראשונה של אמה ווטסון מאז הארי פוטר, והראשונה בה היא מופיעה בתפקיד ראשי. תוך 10 ימים בלבד, הסרט הפך למחזמר עם שחקנים בשר ודם הרווחי ביותר בכל הזמנים וסיים עם הכנסות של מעל 1.2 מיליארד דולר. אבל בכל זאת יש כאן קמצוץ של חרטה בשביל אמה ווטסון. לצורך צילומי הסרט היא ויתרה על תפקיד ראשי ב"לה לה לנד", שבסופו של דבר זיכה את אמה סטון באוסקר. אגב, ריאן גוסלינג ויתר על תפקיד החיה מול אמה ווטסון לטובת אותו "לה לה לנד".

נשים קטנות (2019)

אחרי ההצלחה המסחררת של סרטה הראשון כבמאית, "ליידי בירד", גרטה גרוויג הלכה היישר על הקלאסיקה האמריקאית והטמיעה בה את השקפות עולמה. לא הרגשתי שהעולם צריך גרסה נוספת של "נשים קטנות", אבל זה היה סרט מצוין. הקאסט המרשים כולל את סירשה רונאן המצוינת כרגיל, פלורנס פיו, לורה דרן ומריל סטריפ. אמה ווטסון, בתפקידה הראשון מאז 2017, מופיעה כמג, בתפקיד אפור ושקט יחסית של האחות שבוחרת באורח חיים נוח וסטנדרטי.

בעוד פלורנס פיו זכתה למועמדויות רבות ושבחים על כך שהצליחה להפיח רבדים בדמות חד מימדית כמו איימי, ווטסון לא בלטה. להיפך, לקראת יציאת הסרט נפוצו שמועות שסצינות רבות של מג נחתכו מהסרט ושהשחקנית עצמה לא מרוצה מהופעתה בו. שמועות אלה רק התחזקו אחרי שווטסון לא השתתפה במסע הפרסום לסרט שהיה מועמד לשישה פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר, וזכה בפסלון מוזהב אחד.

יבגני גרינברג - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
 
חיפוש בארכיון 2020
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט