המדור מארח הפעם את כוכבי הלהיט של כאן 11 - דור הררי (זוכה "רוקדים עם כוכבים", ההצגה "בלוז לחופש הגדול" בבית ליסין) ונועם אימבר ("הנה אנחנו", "בחורים טובים 2") שבוחרים את חמשת הסרטים האהובים עליהם
הבחירות של נועם אימבר
רקוויאם לחלום – "זה בנאלי מה אני אעשה אבל אני מת על הסרט הזה. יש שם את הסצנה שהאמא מגיעה לדלפק הטלווזיה ומתחרפנת ואני פשוט מתתי מול המסך. הקצב של הסרט ושל הדמויות הוא מדהים ברמות".
על הסרט: סרט פולחן של דארן ארונופסקי בכיכובו של ג'ארד לטו שנחשב קשה לצפייה.מתאר צורות שונות של התמכרות ושקיעה באשליות. מתמקד מצד אחד בחוויות המרוממות של הסמים ותרופות המרשם ומצד שני בחוויות הקשות ביותר.
מועדון קרב – "כל פעם שאני רואה אותו אני מבין דברים חדשים על עצמי ועל החיים וכל צפייה היא חדשה ושונה".
על הסרט: סרט פולחן שלימים סימל את קולו של דור אבוד, שחווה משבר רוחני. בראד פיט מגלם את טיילר דרדן, האלטר-אגו האנרכיסטי ומשולח הרסן של הדמות הראשית חסרת השם (אדוארד נורטון). דרדן, עם טונה של כריזמה וגישה חסרת מעצורים, מוביל אחריו צבא של גברים המרגישים ריקנות וחוסר סיפוק בחייהם, וגורם למרד חברתי עצום בעולם. הסרט נחשב עד היום לאחד מהסרטים המכוננים של שנות ה-90.
אור – "דאנה איבגי מדהימה ואני פשוט מת על הסרט הזה. אני מתחבר לרחוב ומתרגש לראות את הלכלוך האותנטי שבו".
על הסרט: סרטה של קרן ידעיה, זוכה פרס אופיר לשחקנית הטובה ביותר (איבגי) ופרס "מצלמת הזהב" בפסטיבל קאן. העלילה עוקבת אחר אור (דאנה איבגי), נערה בת 17, תלמידת תיכון בתל אביב, בת לאם עובדת זנות לשעבר (רונית אלבקץ) הנמצאת במצב חלש וקשה.
עירום – "מאותה סיבה אני אוהב את הסרט של מייק לי. הוא אנושי ולא מתאמץ אבל מלוכלך ואפל ולפעמים רומנטי לשניות מסוימות, אני אוהב את זה".
על הסרט: זוכה פרס השחקן והבמאי בפסטיבל קאן. סרטו של הבמאי הבריטי מייק לי עוסק בצעירים שגדלו לתוך מעגל אבטלה נוראי ושום עתיד או תקווה לא מצפה להם בהמשך חייהם.
הנה אנחנו – "אני יוצא נרקסיסט ברמות כי אני משחק בו, אבל אני אוהב אותו והוא מושלם בעיניי".
על הסרט: סרטו של ניר ברגמן על אב היוצא למסע עם בנו המאותגר שכלית (אימבר). ברגמן, שתמיד יודע להציג לראווה משפחות במשבר ("כנפיים שבורות" ,"הדקדוק הפנימי"), מספר סיפור די קטן של דמויות צנועות. צריך לראות בשביל להבין לאילו עוצמות רגשיות וויזואליות מצליח להגיע הסרט.
הבחירות של דור הררי
יפה לנצח – "סרט איטלקי שפשוט נגע בהכי הרבה קסמים שאפשר – של רגש, של תחושה. אתה מסיים את הסרט וחושב עליו בלי סוף. זה מאוד מיוחד אני מאוד אוהב את הטון של סורנטינו".
על הסרט: סרטו זוכה האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר של פאולו סורנטינו, שמהווה מחווה לקולנוע של פליני. העיתונאי ג'פ גאמברדלה, המלך הבלתי מעורער של המסיבות האופנתיות, מבקר חברתי אירוני ודון ז'ואן בלתי נלאה - חוגג את יום הולדתו ה-65 ומתרפק על זיכרונות של עבר מפואר ברומא.
איש האולר –"סרט על חברות מאוד אחר ומיוחד ומשחק טוב של דניאל רדקליף ופול דנו".
על הסרט: סרטם של הדניאלס, על צעיר שנמצא לבדו על אי בודד ורוצה להתאבד. גופה שנפלטת מהים משיבה לו את הרצון לחיים, במיוחד כשהיא מתחילה לדבר.
שיני כלב – "סרט של יורגוס לנתימוס, במאי מאוד מיוחד ואחר. אהבתי גם את 'להרוג אייל קדוש' שלו שהיה באותו ראש".
על הסרט: הסרט היווני שהעניק את הפריצה הבינלאומית ללניתמוס לאחר שהיה מועמד לאוסקר הבינלאומי. הסרט מתרחש במתחם משפחתי רחב ועוקב אחר אב שולט ומניפולטיבי שמגן על שלושת ילדיו מהעולם החיצון, הילדים גדלים בתוך המציאות המעוותת הזו, הבנת עולמם מעוצבת אך ורק על ידי גחמותיו ורצונות אביהם וכך גם השפה שהם מדברים ייחודית להם. לנתימוס מתעמק בדינמיקה הכוחנית והמורכבת במשפחה, ובנוסף במרחקים שאליהם ילכו אנשים כדי לשמור את שליטתם על אחרים. כיתת אמן באימה פסיכולוגית, המציעה תזכורת בוטה ומדאיגה לסכנות העולות מסמכות בלתי מבוקרת.
רעם טרופי – "קומדיה של בן סטילר שאני אוהב במיוחד".
על הסרט: טאג ספידמן (בן סטילר) הוא כוכב אקשן בעל קריירה מדשדשת המנסה לחזור לצמרת בצילום סרט המלחמה היקר בכל הזמנים. אליו חוברים קירק לזרוס (רוברט דאוני ג'וניור), שחקן עטור פרסים שמתעקש להישאר בדמות כל הזמן, ג'ף פורטנוי (ג'ק בלאק) שמתמחה בבדיחות פלוצים וסמים קשים, הראפר אלפה צ'ינו (ברנדון טי. ג'קסון) וקווין סנדסקי (ג'יי ברושל), שחקן טירון. הבמאי מתקשה להשתלט על החבורה וכשהצילומים נמצאים בסכנת סגירה הוא מחליט לארוז את השחקנים הראשיים שלו ולצאת לג'ונגל כדי לצלם על אמת. לאחר שהוא דורך בטעות על מוקש ומתפוצץ לחתיכות נותרים הכוכבים לבדם לשרוד.
דוני דארקו – "סרט קאלט שגדלתי עליו וקרוב לליבי".
על הסרט: סרטו של ריצ'רד קלי עוקב אחר הנער דוני דארקו (ג'ייק ג'ילנהול) שניצל ממוות לאחר שכלי טיס מתרסק לחדר בו ישן, אך הוא הלך באותה עת מתוך שינה כאשר ציית לקול של חברו הדמיוני – ארנב מפלצתי. המסתוריות שבסרט, המוזרות שבו, השוני שלו, העיסוק שלו במסע בזמן וברעיונות פילוסופיים של דטרמניזם וחופש הבחירה של האדם – כולם התחברו לכדי יצירה לא שגרתית שגם כמעט 20 שנה לאחר שיצאה, עדיין מדוברת בקרב חובבי קולנוע ייחודי.