המבקרים על סרטו של מל גיבסון

מעט מאוד סרטים בהיסטוריה של הקולנוע זכו לכיסוי תקשורתי מסיבי כפי שזוכה לו סרטו החדש של מל גיבסון "הפסיון של ישו", אולם אם ננסה לשים לרגע את שאלת האנטישמיות שיש בסרט בצד ונבדוק האם בתור סרט זו יצירה ששווה לראות, נגלה כי המבקרים חלוקים בדעותיהם. למרות שרוב המבקרים טוענים כי הסרט הוא מצוין, ישנם כאלו שטוענים כי הוא סתם מניפולציה פרובוקטיבית. להלן מקבץ ביקורות מרחבי ארצות הברית, שם מוקרן הסרט בהפצה מסחרית.רוג'ר איברט, אחד המבקרים המוכרים בארצות הברית, שכותב ב"שיקאגו סאן טיימס" נותן לסרט את הציון הגבוה ביותר שלו: "הסרט ריגש אותי עד מאוד, הופעתם של השחקנים מצוינת וכל מה שקשור לאופן הטכני של עשיית קולנוע הוא בצד הגבוה ביותר". אולם הוא גם הוסיף "זהו הסרט האלים ביותר שראיתי בימי חיי".

דיוויד אדלשטין, שכותב בעיתון "סלייט" טוען בדיוק את ההפך מאיברט, תחת הכותרת: "הבלגאן עקוב הדמים של מל גיבסון" מבקר אדלשטין את הסרט וקורא לו "סרט סנאף של שעתיים ושש דקות", 'הטובחים של ישו' – סרט שחושב שהוא נעשה תוך אמונה באלוהים".

להלן עוד כמה ביקורות מרחבי העיתונות האמריקאית:
"מר גיבסון יצר סרט כואב, מכאיב, מכעיס ובסופו של דבר מדכא. חבל לראות סרט שבבסיסו הוא סרט דתי אבל נעשה בדרך חסרת חן או אהבת אדם" (ניו יורק טיימס)

"זהו סרט כל כך ייחודי, כל כך חזק, בעל השפעה עצומה שפשוט חייבים לראות כדי לעבור את חווית הצפייה בו". (אטלנטה ג'ורנל)

"מל גיבסון צילם את הברית החדשה באופן שהוא מנוגד לחלוטין למה שישו הטיף לו. באופן לא סלחני". (רולינג סטון)

"אין לי ספק שמל גיבסון אוהב את ישו. אולם, אין ספק כי באותה מידה הוא אוהב לראות איברים קטועים, בשר שסוע לגזרים ולשמוע את צעקותיו של אדם שעובר את היסוריים הפיזיים האולטימטיביים". (ניוזוויק).

נכון לכתיבת שורות אלו לא ידוע אם יגיע הסרט לארץ או מתי הוא יוקרן. ועל כן, נאלץ כנראה לחכות שבועות רבים עד שנוכל לתת את דעתנו על היצירה המדוברת ביותר בשנים האחרונות.