Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: היום שאחרי המחר

היום שאחרי המחר - ביקורת סרט

מאת: יאיר הוכנר

02/06/2004

שלח לחבר הוסף תגובה

דניס קוויד מגלם את ג'ק, מדען שמצביע על כך שההתחממות העולמית עלולה לשבש בצורה את אקלים כדור הארץ. הקרחונים באנטרקטיקה נמסים, תופעות מזג אוויר מוזרות פוקדות את העולם, עידן קרח חדש בפתח. ג'ק מזהיר את הבית הלבן אבל אף אחד לא מוכן להקשיב לו. ניו-יורק מוצפת וסופת קרח מקפיאה את העיר לחלוטין. ג'ייק ג'ילנהול מגלם את סם, בנו של ג'ק המוצא את עצמו לכוד בספרייה העירונית בלב מנהטן שהפכה לקרחון. ג'ק יוצא למסע חילוץ מוושינגטון עד התפוח הגדול. כאשר מדבר של שלג מפריד ביניהם.העלילה בעלת הפוטנציאל מגשימה את עצמה למרות שצמד התסריטאים אמריך את ג'פרי נקמנוף העדיפו להידבק לנוסחאות צפויות ולא מקוריות. כאן יש להודות לבימוי רב התנופה של אמריך. מוצאו של הבמאי, "כמה מפתיע", גרמני, בדיוק כמו של וולפנג פיטרסן שאחראי על שובר הקופות "טרויה". לעומת פיטרסן, שביים ברישול נטול קצב את האפוס התקופתי, אמריך סוחף את הקהל לתוך חוויה קולנועית ויזואלית מדהימה ועם זאת מצליח לעורר עניין בדמויות השבלוניות המככבות בסרט וזאת למרות שהכוכב המרכזי שלו הוא מחלקת האפקטים.

הסרט בעל מסרים ליברלים ביותר בנושא "איכות הסביבה" ולעיתים נראים כמו עקיצה ישירה לכיוונו של נשיא ארה"ב. אחד המשפטים המפתיעים של הסרט הוא האשמה ישירה באנשים ובחברות שקודחות נפט והורסות את האיזון בטבע. גם מדינות העולם השלישי יוצאות גיבורות, מאחר ותושבי ארה"ב נמלטים למכסיקו ובסוף הסרט נשיא ארה"ב מודה למדינות הנ"ל על עזרתן.

"היום שאחרי מחר" הוא סרט פופקורן מושלם, גם אפקטים שלא נראו מעולם בקנה מידה שכזה וגם דמויות שאפשר להתרגש איתם. בקיצור חוויה קולנועית הוליוודית קייצית פלוס מסרים ירוקים חשובים ביותר. מה צריך יותר מזה בימות הקיץ החמים ?

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »