Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: החיים מתחילים

הסיפור לא נשמע מקורי במיוחד. עוד סדרה שעוסקת במשפחה בה ההורים לא מסתדרים ומחליטים להיפרד. אז מה כן הופך את "החיים מתחילים" לסדרה טובה שאפילו גורמת לנו להרהר קצת על המצב בעולם ועל מיקומנו בו? התשובה, הבנאלית אומנם, היא: בגלל שזו סדרה בריטית.

בעוד שהנושא כבר טופל הרבה מאוד פעמים, הדרך שבה הוא מוצג בסדרה היא מקורית וחדשה. מגי ופיל, זוג נשוי בסוף שנות השלושים לחייהם, יוצאים לחופשה קיצית עם חבריהם הטובים ושני ילדיהם בני העשרה. בבוקר הראשון של החופשה, פיל מודיע שהוא לא מאושר וכי הוא עוזב את הבית. מכאן והלאה צריכה מגי להסתדר עם תחילתם של חיים. ללא בעל, ללא מקצוע, ללא עבודה, עם המון חשבונות וילדים.

ישנם שני שמות שהופכים את הסדרה לכדאית, ראשית מייק בולאן שכתב ויצר אותה וקרוליין קוואנטין, השחקנית הראשית ושובת הלב. בולן יצר גם את הסדרה המצויינת "רגליים קרות" ואילו קוואנטין היא אחד השחקניות הבריטיות העסוקות בשנים האחרונות. אנחנו ראינו אותה בארץ בסדרה "ככה לא מתנהגים".מה עושה אדם שחושב שהחיים שלו מסודרים ויום אחד מגלה שזה לא נכון? מה עושה אישה, שלא יודעת מה זה אקסל, וורד, או חלונות אקס-פי, בעולם ממוחשב כמו שלנו? האם באמת הגענו למצב שבו גיל 39 הוא גיל שנחשב בעיני רבים כזקן, בלוי ולא אטרקטיבי?

באנגליה הוקרנה הסדרה תחת הכותרת "קומדיה" וקרוליין קוונטין אפילו זכתה על משחקה בסדרה בפרס השחקנית הטובה ביותר בקומדיה ב- British Comedy Award 2004 ובצדק. קוואנטין מצליחה להיות מקסימה ושובת לב, אנחנו מהר מאוד מזדהים איתה ורוצים שיהיה לה רק טוב.

אבל הסדרה לא מנסה להצחיק אותנו אלא לפתוח לנו את העיניים והיא עושה זאת בצורה נהדרת. אחד הקטעים החזקים הוא כאשר מגי עומדת במטבח, מקשיבה לשיר שהיא ובעלה אהבו, ומשחזרת את אחד הרגעים שנראים על פניהם משפחתיים וקסומים. האמא, הילדים, והאבא עומדים ורוקדים במטבח לצלילי שיר אהוב. אולם רק כאשר היא משחזרת, היא נזכרת איך ניסתה לגרום לפיל בעלה לרקוד ואיך הוא הוריד את הידיים שלה ממנו פעם אחר פעם. הסצינה הזו מלמדת הרבה מאוד עלינו כעל בני אדם.

נכון שיש קטעים מצחיקים, לא היסטריים כי הסדרה היא לא "המלון של פולטי" או "מונטי פייטון", אבל בהחלט קטעים שגורמים לנו לחייך בייחוד כאשר הם מביטים, מבט קרוב ואמין עלינו כבני אדם ועל המוסכמות החברתיות לגבי יופי, יעילות חברתית ועוד. בשורה התחתונה הסדרה טוענת, ובצדק, כי היום, מי שהיא לא בת 25, דקיקה, יפה ועם חזה גדול, לא ממש יכולה לתרום לחברה, אפילו אם יש לה מוח מדהים, ידע עצם, חוש הומור, ויכולת לתקשר עם בני אדם. אולי מנהלי כוח האדם שיצפו בסדרה (וזו המלצה חמה בשבילם לעשות זאת) יוכלו להסתכל קצת אחרת על המועמדים שמגיעים אליהם ונפסלים בגלל שהם שוקלים חמש קילו יותר.

בולאן, בניגוד להרבה מאוד סדרות אמריקאיות שעוסקות בנושא, בוחר להעביר את הדרמה באופן קטן ואנושי, בלי צעקות, בלי צלחות שנשברות בלי קטעים מזוייפים. מה יכולה לעשות אישה שבעלה אומר לה אחרי 12 שנה, "אני לא מאושר ואני עוזב את הבית"? היא יכולה רק לעמוד מולו, לנסות לברר "למה?" לא לקבל תשובה ולהישאר לבד בחדר.

בסופו של הפרק הראשון, מגי מגלה שאין לה ברירה והיא צריכה להשתלט לעצמה על החיים ולעמוד על הרגליים, בדרך מתוחכמת היא גם עושה את זה. הפרק הראשון אומנם לא נגמר, כמו חלק גדול מהמיני סדרות, בנקודת מפנה מפתיעה, אבל משאיר את הדלת לחייה של מגי פתוחה, ואחרי שצפינו במשך 45 דקות איך עולמה חרב עליה, ואחרי שבמשך 45 דקות למדנו לאהוב אותה, אנחנו נקבל את ההזמנה, ניכנס לחדר ונמתין בציפייה לפרק השני.

החיים מתחילים - פרק ראשון (מתוך שישה)- היום - שני ה- 4 באפריל, ערוץ yes+ בשעה 22.00. שידור נוסף יום שבת 20:35.