Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: ווס קרייבן

אם אבקש מכם לחשוב על יוצרי סרטי האימה האהובים עליכם, ובכלל, יצוצו במוחכם מספר שמות. אחד מהם יהיה, ללא ספק, ווס קרייבן. או לייתר דיוק, ווסלי ארל קרייבן. למרות שעל פי התמונה אתם יכולים לחשוב שמדובר באדם מבוגר טוב לב ועדין, המציאות היא שונה לחלוטין. מדובר, אם תרצו או לא, באשף סרטי האימה של שלושים השנים האחרונות. הבמאי הידוע, שחובק הרבה הצלחות אך גם לא מעט כישלונות, מצליח להפתיע אותנו בכל פעם מחדש, לטוב ולרע.

אם נביט אחורה אל השנים שחלפו להן, (ולא, לא מדובר בעוד תכנית של יהורם גאון), נוכל לאתר לא מעט סרטי אימה של קרייבן, שהשתחלו להם בקלילות רבה אל הפנתיאון של סרטי האימה הקלאסיים. סרט האימה הראשון שלו, "הבית האחרון משמאל" משנת 72, לא היה הצלחה מסחררת בקרב אוהדי סרטי האימה, וכך גם סרטיו הספורים הבאים אחריו.

לעומת זאת, סרטו משנת 84, "סיוט ברחוב אלם", שגרם למיליוני ילדים ברחבי העולם לפחד לישון במיטתם, זכה להצלחה מסחררת ולביקורות משבחות והצליח בקלות להפוך לקלאסיקה באותה התקופה. בסרט גם התגלה אחד השחקנים המוכשרים והאהודים היום, ג'וני דפ.

לאחר הצלחתו, שוב החל ליצור סרטי אימה בעיקר לטלוויזיה, שלא זכו להצלחה דומה לזו של "קרוגר". ובשנת 94, החליט קרייבן לשחזר את הצלחתו משנות השמונים, וביים סרט המשך ל"סיוט ברחוב אלם", תחת הכותרת: "הסיוט החדש", כמובן שמיליוני מעריצים העדיפו את הראשון על פני סרט ההמשך.בשנות התשעים, רבים מהסרטים סיפקו הרבה מאוד אפקטים ממוחשבים, ופעלולי מצלמה, דברים שהיו חדשים ומפתיעים לקהל הפוטנציאלי. סרטים כמו "גודזילה" ו"היום השלישי", שפעלוליהם הדהימו אפילו את יוצריהם באותה התקופה. קרייבן, לעומתם, החליט להתמקד דווקא בפחד שמאחורי האפקטים הממוחשבים ופעלולי המצלמה, ויצר את אחד מסרטי האימה (או פרודיה על סרטי אימה אם תרצו) שלא נשכח הרבה זמן. קרייבן, במתכוון או שלא, יצר יצירה פולחנית, מודרנית, עכשווית ועשירה באמירות חברתיות בוטות. כן, כן, אני מדבר על:"צעקה".

הסרט, משנת 96, נכנס בקלילות לפנתיאון סרטי האימה הקלאסיים, הפחיד מיליוני בני נוער מכל רחבי העולם, הגדיר מחדש את גבולות הז'אנר, זכה למעריצים רבים והעניק לקרייבן את התואר: "אמן סרטי האימה של שנות התשעים". הסרט הכניס בארה"ב בלבד למעלה מ- 103 מיליון דולרים, שזה די מכובד יחסית לסרט אימה באותן השנים.

אך כנראה שאת המונח "לפרוש בשיא", או אפילו את המילה "צניעות" קרייבן לא הכיר, וכמו כל הצלחה מסחררת, דאג שיהיה לה סרט המשך. (ואנחנו יודעים, מניסיון כואב, כי סרטי המשך לרוב לא עולים על הסרט הראשון.) ואכן, שנה לאחר יציאת הסרט "צעקה", הוציא קרייבן לאוויר העולם, בשנת 97, את "צעקה 2", שהבטיח להפחיד אפילו עוד יותר את מעריצי הסרט הקודם. אך, לצערינו הרב, כפי שניסיונינו מלמד אותנו עם סרטי המשך, מעריצי הסרט הראשון לא התלהבו מסרט ההמשך באותה מידה, דבר שלא מנע מקרייבן להרוויח את לחמו והסרט השני בטרילוגייה גרף בארה"ב בלבד כ - 101 מיליון דולרים.

ממניעים אישיים: כסף, הרצון ליצור סוף סוף טרילוגייה, אהבה למקצוע, אם תרצו, יצר קרייבן את הסרט השלישי בסדרת סרטי ה"צעקה", בשנת 2000, שחתם את הטרילוגייה סופית. מבקרים רבים בזו לחלק השלישי, ושאלו את עצמם: "כמה כבר אפשר לסחוט את הלימון הזה?" כנראה, שישנם כאלה שנהנים מזה, ובסוף השבוע הראשון להקרנתו, הסרט החזיר כמעט את מלוא השקעתו.

והנה, היום, חמש שנים אחרי, יוצא קרייבן עם להיט חדש נוסף, המסתתר תחת ה"תג-ליין" הישראלי: "בואו לצעוק פעם רביעית", המרמז על סדרת סרטי הצעקה. מדובר, כמובן, בסרט "הקללה" שיצא לא מכבר לחנויות הוידיאו.

ווס קרייבן, משתף שוב פעולה עם תסריטאי הסרט: "צעקה", קיווין וויליאמסון, ויחד, הם פועלים על מנת לשחזר את ההצלחה הקודמת. הפעם, מדובר על זאב משוחרר ברחובות לוס אנג'לס המשנה את תפיסת חייהם של שלושה צעירים, תרתי משמע. הסרט, לדעת מבקרים רבים, היה כישלון חרוץ ולא הצליח להפחיד את קהלו הבוגר מי יודע מה. הפחד האמיתי הוא, שקרייבן מאבד מקסמו ומיכולתו ליצור שוב את אותן ההצלחות מהעבר, וכי המוניטין שלו הולך ודועך.

הסרט הבא שלו, "עיניים אדומות", שיוצא לאקרנים בארה"ב ב - 19 לאוגוסט, הינו מותחן אווירי קצבי, שאמור להחזיר לקרייבן את שמו הגדול, עפ"י מבקרים רבים. ומה אתם חושבים? ווס קרייבן - פיספוס, או אגדה?