מחוות חשובות במסגרת פסטיבל דוקאביב

מחוות חשובות במסגרת פסטיבל "דוקאביב"

27/02/2007

שלח לחבר הוסף תגובה

מאת: מערכת "סרט"

פסטיבל "דוקאביב" שייפתח בסינמטק ת"א ב-15.3.07 יקיים שתי מחוות מיוחדות: מחווה לקולנוע הדוקומנטרי האמריקאי מתוך האוסף של ארכיון "MOMA"( המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק) ומחווה לסרטי פסטיבל "IDFA" שבאמסטרדם- הפסטיבל הגדול והחשוב ביותר לקולנוע דוקומנטרי.

המוזיאון לאמנות מודרנית הקים ספריית סרטים כבר ב-1935. זו היתה הפעם הראשונה שמוזיאון אמריקאי לאמנות התייחס לאיסוף סרטים, לשימורם ולהצגתם כקטגוריה של אמנות העומדת בפני עצמה. אוספי המדיה והקולנוע של המוזיאון מתפרסים על פני כל ההיסטוריה של הקולנוע מהעשור הראשון של המאה ה-19 ועד העשור הראשון של המאה ה-21.

המבחר ב"דוק אביב" הוא אוסף של סרטים ו-ווידיאו המשתרע על פני ההיסטוריה של הקולנוע האמריקאי החל ב"נאנוק מהצפון" של רוברט פלהארטי (1922) - זהו הסרט הראשון שהמונח דוקומנטרי נטבע בעטיו ועד היום, שלושה סרטים משנות השלושים, הארבעים והחמישים המתאימים לז'אנר של סירטי "עיר": "בוקר בברונקס", (1931), "העיר" (1939) ו"ברחוב".

חמישה פורטרטים שונים זה מזה חושפים מגוון של גישות : "סוכן מכירות" (1969) של האחים מייזלס הוא ציון דרך ב"סינמה ואריטה", הסרט הדוקומנטרי הראשון של מרטין סקורסזה "האיטלקי האמריקאי" (1975) מתמצת את אופנת ה"סינמה ואריטה", "סטילס בתנועה\ פאטי סמית" (1978) של רוברט מייפלטרופ יוצר תנועה דרך תמונות סטילס. "המצעד של שרמן" (1986) של רוז מקאלווי הוא ראשיתו של הסרט הדוקומנטרי האישי, בו הבמאי מתעד את דרך עשיית הסרט והופך אותו לסיפור אישי. "אטומיק אד" (2000) של אלן ספירו מתעד את סיפורו של מדען אטומי המתרכז בטכנולוגיות ממשלתיות שאבד עליהן הכלח.

הפסטיבל יערוך מחווה מיוחדת ל"אידפא"- הפסטיבל הבינלאומי לסרטים דוקומנטרים באמסטרדם שחוגג השנה 20 להיווסדו. זהו הפסטיבל שנחשב למרכזי ולגדול ביותר בעולם בתחום הקולנוע התיעודי. אורחת מיוחדת לכבוד האירוע תהיה אלי דריקס המייסדת והמנהלת של פסטיבל אידפא.

דריקס בחרה להציג בארץ חמישה סרטים שהוצגו ב"אידפא" במהלך השנים. כל אחד מהם בדרכו, מציג את האמירה האמנותית והתיעודית של הפסטיבל. בין הסרטים: "ג'ימי שאלטר"(1969) של האחים מייזלס המתעד סיבוב הופעות של "האבנים המתגלגלות" כולל אירוע חריג במהלכו נרצחה בחורה במהלך הופעה, "אהבה כמות שהיא" (1996) של הדי הוניגמן המתעדת פגישות עם קשישים הקוראים שיר אהבה שמדבר אליהם, "הבלובים"(1993) של ויקטור קוזאקובסקי המתעד זוגיות של זוג איכרים ברוסיה.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »