Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: המירוץ למיליון 10 - ג'רי ברוקהיימר, תעשה לי ילד!

מאת: רון פוגל

עושה רושם שז'אנר הריאלטי נמצא איתנו מזה יובלות. קשה להאמין שרק לפני כעשור התחילו תוכניות בסגנון" הישרדות" לכבוש את המסך והשאר כמו שאומרים הוא היסטוריה(או היסטריה).

במשך השנים צצו תוכניות מציאות שונות ומשונות ואציין שאישית מעולם הז'אנר הזה לא דיבר אליי. נראה לי ממש מגוחך לכלוא אנשים באי מבודד לחודש ומשהו ולתת להם לשחק משחקי פסיכולוגיה בלתי נגמרים ולצפות בהם מזילים ריר כשהמנחה המלוקק מציע להם בטובו איזו קערת אורז מסכנה.

גם תוכניות כמו "לרדת בגדול" או "האח הגדול" (שלא לדבר על "הבנות של הפנר" או "היורם והחתיכה") לא מוסיפות כבוד לז'אנר ואחרי שאני רואה את "גיבורי" התוכניות האלו אני זקוק דחוף לשקית הקאה או סתם מנוחה מהמסך הקטן.

אבל יש תוכנית ריאלטי אחת שמצליחה להתעלות באופן קבוע מעל השאר ולספק לצופה בידור טלוויזיוני משובח ומהפנט - אני מתכוון לתוכנית "the amazing race" שנקראת בעברית "המרוץ למיליון" ושהעונה העשירית שלה עולה היום, ראשון, בערוץ יס סטארס 2 בשעה 21:30.

זוכרים את "סימני דרך" ששיחקנו בתנועת הנוער? כאן מדובר פחות או יותר באותו דבר. זוגות זוגות של מתמודדים מתרוצצות סביב הגלובוס, נתקלים במכשולים שונים וצריכים לפתור קושיות שונות כדי להגיע לנקודת הסיום. מי שמגיע אחרון - מודח ומי שמסיים את כל המרוץ ראשון זוכה במיליון דולר.

ג'רי ברוקהיימר מפיק העל בעל מגע הזהב הוא המוח שמאחורי התוכנית ומגע ידו המהוקצע ניכר בכל פריים ופריים. הקצב מסחרר, הצילומים מדהימים, המתח מרקיע שחקים וההזדהות של הצופה עם המאבק האנושי שנפרס לפניו - מוחלטת. אפילו את המוסיקה הפומפוזית ששימשה כפס קול ל"פריצה לאלקטרז" או ל"בחורים רעים" הביא ברוקהיימר לסדרה ופס הקול נצמד בדיוק של שעון שוויצרי לכל מהלך האירועים המרתקים שמתרגשים על הצופה בזה אחר זה.

את הסדרה מנחה פיל קוהיגן החינני שבניגוד למנחים מעצבנים אחרים (כמו זה של" הישרדות") מצליח לייצר אמפתיה מיידית אצל הצופה ועושה רושם שהוא ממש רוצה שכולם יצליחו וקשה לו לסלק זוג כזה או אחר מהתחרות.

בפני הצופה הנפעם, נפרסים שלל אתרים אקזוטיים ברחבי תבל-בעונה העשירית המרוץ מתחיל בסיאטל ומתקדם ל (קחו נשימה ארוכה) סין, מונגוליה, ויאטנם, הודו, כווית, מאוריציוס, פינלנד, אוקראינה, מרוקו, ספרד, צרפת וסיום שוב בארצות הברית. אחרי הצפייה ב"מירוץ למיליון" יראו לכם תוכניותיו של אייל פלד משעממות יותר מלספור כבשים בניו זילנד.

המתחרים בעונה הנוכחית הם ערב רב של טיפוסים: צמד האחים ממוצא אסיאתי, צמד חברים גייז, שתי מלכות יופי (כן ,כן), אב וביתו הלסבית, שתי אפרו אמריקאיות חד הוריות, צמד מעודדות, זוגות נשואים, זוגות מיודדים ושני חברים חתיכים שאך לאחרונה נגמלו מסמים.

בניגוד לתוכניות ריאלטי אחרות כגון "אפקט הפחד" המעצבנת - המשתתפים הם לווא דווקא סמל ליופי וסקסיות וזה רק מחזק את האמינות של התוכנית ויוצר הזדהות אצל הצופה.

השנה שונו מספר חוקים בתוכנית: יש גם מטלות ששני זוגות ביחד צריכים לבצע ואפשר להשתמש ב"קיצור דרך" (לוותר על כמה מטלות בדרך ולהגיע ליעד במהירות) יותר מפעם אחת. אבל החוקים הבסיסיים והמרתקים נשמרים והמתמודדים והסדרה ממהרים קדימה ליעד הבא להנאת הצופה.

אז נכון שאפשר לנהל דיונים סוציולוגיים על הגישה הקולוניאלית השולטת בתוכנית כשעושה רושם שהעולם הוא מגרש המשחקים של האדם המערבי והמקומיים משמשים בעיקר כניצבים חייכנים שאומרים "ברוך הבא לסין" או מספקים למתחרים את המעטפות שבהם נמצאים סימני הדרך.

נכון גם שהתוכנית מנציחה מצב של עולם שבו הרצון לראות הכל ומהר ואולי בצורה קצת רדודה שולט. אבל עזבו אתכם מהרהורים פילוסופיים עמוקים לתוך הלילה, בסופו של דבר "המירוץ למיליון 10" היא אחת התוכניות הטובות ביותר שתראו הקיץ על המסך הקטן. אל תחמיצו!