ברוכים הבאים לצפון - יש חיים צפונה לפאריז - ביקורת סרט
25/02/2009
שלח לחברהוסף תגובה
מאת: רון פוגל
סרטו החדש של הבימאי/שחקן/קומיקאי דני בון ("החבר הכי טוב שלי") הינו קומדיה מלבבת במשקל נוצה שממשיכה את המסורת המפוארת של הקומדיות הצרפתיות בסגנון לואי דה פינס ומספקת לצופה שעה ומחצה של צחוק ומצב רוח טוב .
הסרט, השייך לז'אנר סרטי "הדג מחוץ למים" (כשהכוונה לאדם המוצא עצמו במקום ובסיטואציה שאינה מוכרת לו והוא מרגיש בה זר ומנותק) מספר את סיפורו של מנהל סניף דואר אפרורי החיי בדרום צרפת ושואף להתקבל לעבודה באזור הריביירה. שם יוכלו הוא ואשתו ליהנות מ"החיים הטובים" בסגנון צרפת (בון הבודק ברוב חן את עולם הפנטזיות והדימויים של האומה הצרפתית מציג את דרום המדינה ובמיוחד את איזור הריביירה כסמל לחופש ולחיי הוללות חסרי מעצורים).
[*]
אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד ובסופו של יום,לא ריביירה ולא נעליים ושירות הדואר מחליט להציב את מנהל הסניף דווקא בצפון הרחוק – בעיר האפרורית והעגומה ברג. באחת הסצנות המצחיקות ביותר בסרט (שבה רוב הקהל כמעט ונפל מהכיסאות מרוב צחוק) נוסע הגיבור מנהל הסניף לקבל עצה מאביה של אשתו וזה מזהיר אותו מפני ה"צפון הרחוק" מפני תושביו ובמיוחד מפני הקור הנורא שעומד הגיבור לפגוש ב"גלות".
חלקו הראשון של הסרט המסתיים כשמגיע מנהל סניף הדואר לברג, הינו מלאכת מחשבת של הצגת הסטריאוטיפים והדימויים של הצרפתים ביחסם לאלו מביניהן שגרים אי שם באזורים פחות מתיורים. בון מציג את האומה הצרפתים כשמרנית ולא סובלנית כלפי האחר והכול כמובן בחוש הומור וברוח טובה, כי מדובר כאן בקומדיה ולא באיזו דרמה חברתית נוקבת.
[*]
בחלקו השני של הסרט, הסובל קמעה מקצב איטי משהו, מגלה מנהל סניף הדואר כי תושבי העיר ברג הם דווקא אנשים נחמדים (הפתעה הפתעה...) הוא לומד לדבר בניב המקומי (המשמש כמקור בלתי נדלה של בדיחות) וגם מאמץ את הרגלי המקום - גם עם אלו כרוכים בטבילת גבינה בקפה בארוחת הבוקר.
מכיון שעסקינן בקומדיה וחייב לבוא איזו טוויסט מפתיע בעלילה, נאלץ מנהל סניף הדואר להתמודד עם הגעתה הלא צפויה של אשתו הנוירוטית לביקור כשהיא בטוחה שבעלה אומלל מאין כמוהו ב"צפון הרחוק" והוא דווקא די מרוצה.
[*]
צוות השחקנים המצוין נושא על כתפיו בגאון את הקומדיה החביבה הזו המשלבת הומור עם הרבה חוכמת חיים ואין פלא שהסרט היה לסרט המצליח ביותר בהיסטוריה של הקולנוע הצרפתי.
קאד מרקד ("פאריז 36") הוא מנהל סניף הדואר היוצא לגלות ומגלה שבעצם יש גם צרפתים חביבים בצפון המדינה. דני בון הבימאי לא מוותר על המצאות גם ממול למצלמה ומגלם את הדוור החביב אנטואן בחן ובנאיביות בתפקיד שמציב אותו כאחד הקומיקאים הבולטים היום בצרפת.
אני צחקתי רוב הסרט וזה דבר שלא קורה לי הרבה הקולנוע. הומור צרפתי במיטבו, קומדיה אנושית שמחממת את הלב , שילוב של צחוק ואנושיות כובשת. מומלץ בחום.