דירוג הסרטים הטובים ביקום הסינמטי של מארוול

8. "הנוקמים"

אני מוכן לווידוי שלי - בעיני הסרט הזה קצת מוערך יתר על המידה. עם זאת, קשה לקחת ממנו את הסטטוס שלו. זה בעצם מבחן התוצאה הראשון ש"מארוול" ניצבו בפניו, כשהקהל זוכה לראשונה לראות איך כל הרמזים וההתייחסויות הקטנות בחמישה הסרטים שקדמו מתחברים לידי שלם אחד שנקרא "הנוקמים". הסרט אינו ללא פגמים, אך הדינמיקה המרעננת של כולם יחד, והקונפליקטים שצפים בעקבותיה משאירים עניין אצל הצופה, והרבה רגעים של חיוך חסר שליטה.

7. "ת'ור"

אחרי "שאיירון מן" פרץ לסצנת הקומיקס, היה מאוד ברור שמארוול מחזיקים נכס זהב בתצורה של רוברט דאוני ג'וניור. הוא כל כך בלט שלמעשה החלו כבר רחשים של התלות של האולפן בו על מנת להמשיך להצליח (העובדה שזירזו את הפקת "איירון מן 2" לא הרגיעה את הספקולציה), ואז הגיע ת'ור. הסרט אמנם לא הכי חזק עלילתית, אני מודה, אבל הובלתו של כריס המסוורת' הביאה רוח נוספת לאולפנים - כוכב מוביל חדש ורענן. כריס נכנס לתפקיד עם המון קסם והומור, וגם המראה הנעים לא הזיק לו לצבור נקודות זכות.

6. "איירון מן 3"

הסרט עם הכי הרבה דיסוננס בין הנאמר עליו ברשת לבין טיבו האמיתי. זה הסרט הראשון של מארוול שהצליח להרגיז את המעריצים - סטה מקו הקומיקס המסורתי של הנבל המפורסם של איירון-מן, והפשיט את סטארק לחלק ניכר מהסרט מחליפת האיירון מן שלו. עם זאת, כסרט שבוחן את הפסיכולוגיה של הדמות הזו, הסרט הצליח בגדול והוציא מדאוני ג'וניור את תורו היפה ביותר כטוני סטארק. הסרט אמנם יותר קל מבחינת אקשן, אבל דגש על אופי הדמות, וסיום מפוצץ משאירים טעם טוב בפה, כמה שנראה כרגע כסיום סרטי "איירון מן" שעומדים בפני עצמם.

5. "דוקטור סטריינג'"

בשנים האחרונות מארוול החלו להפגין מידה רבה יותר של אומץ ללכת אחרי רעיונות וקונספטים פחות בטוחים להצלחה. זה התחיל ב"שומרי הגלקסיה", ועם "דוקטור סטריינג'" מארוול החליטו שהם נותנים לקהל טעימה אחרת - פן הקסמים של היקום נחשף, ואיתו ויזואלים יותר מעניינים. אחת הביקורות שלי על מארוול היא שהם מרגישים יותר כמו פס ייצור של פרקי טלוויזיה מאשר סרטים קולנועיים, והנה לפתע קיבלתי סרט שמאתגר אותי גם ויזואלית, כמו שסרט עתיר תקציב שכזה אמור לעשות. הוא לא מושלם, והעלילה של הדמות עדיין פועמת בדיוק לאותם ביטים של כל סרט "התחלה" אחר שהם עשו עד כה, אבל הערך המוסף הזה, ביחד עם קאסט חזק במיוחד (אפילו יחסית למארוול) משדרג אותו על פני הפקות דומות אחרות.

4. "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים"

כשאני מדבר על סרט "הנוקמים" הטוב ביותר של מארוול, אפנה כנראה לסרט שכלל לא זכה לשם "הנוקמים". "קפטן אמריקה" השלישי מספר סיפור של הנוקמים דרך זווית הראייה של סטיב רוג'רס. בניגוד לסרטים קודמים, בסרט הזה יש השלכות של ממש למעשי הדמויות, כשבסיום הסרט הם מוצאים את עצמם פרודים וחלקם נמלטים מהחוק עליו הם שמרו. זה רק בונוס מדהים שהם הצליחו לשחק ולתמרן עם כל כך הרבה דמויות ולתת את התחושה שכל אחד מקבל את תורו באור הזרקורים. ובלב הסרט ישנן שתי דמויות שאנחנו אוהדים שנמצאות בקונפליקט בו אין טועים, רק פגועים, ואנחנו צריכים לשפוט מהצד כצופים.

3. "איירון מן"

הסרט שהתחיל את הטירוף, ואיזו דרך להתחיל! כמו כל סיפור הוליוודי טוב, ההפקה הזו הייתה אמורה להיות כישלון טוטאלי. מארוול, אולפן חדש ללא זכויות על הדמויות הכי חזקות שלהם, פנו לשחקן נגמל שימי הזוהר מאחוריו בשביל לגלם את טוני סטארק. תוסיפו לזה במאי עם רזומה בסרטי ילדים ותסריט שנכתב תוך כדי צילומים, והתאונה רק מחכה לקרות. איכשהו הכוכבים הסתדרו כולם, ומה שהיה צפוי להיות אסון הפך לפריצת דרך שעליה נבנתה מדפסת של כסף. רוברט דאוני ג'וניור כאילו נולד לתפקיד, ובעזרת תסריט טוב וקאסט תומך שעזר להשלים את התמונה, קיבלנו את אחת ההפתעות של 2008. כבוד הסרט מונח מהיותו הראשון, אבל זה שהוא טוב גם עוזר לו לטפס גבוה ברזומה של האולפן.

2. "שומרי הגלקסיה"

מארוול לעתים מרגישים כמו מכונה משומנת היטב ללא מקום לסטיות מגניבות ומוזרות. "שומרי הגלקסיה" שינו את הגישה ועשו את הבלתי אפשרי שוב בשביל מארוול. בעזרת הכוכב העולה כריס פראט והבמאי ג'יימס גאן האולפנים הרימו פרויקט שלא דומה לאף סרט אחר. הסיפור של הילד שנחטף בגיל צעיר מעולמו עובד מכל כך הרבה בחינות - התסריט השנון, הדמויות ההזויות והצבעוניות, הפסקול המרענן, אבל בעיניי מעל הכל זה פשוט עובד כי זה הצליח איפה ששאר הסרטים של האולפנים כשלו - הוא עמד בזכות עצמו. למעט רפרנס חטוף אחד לנבל היקום ת'אנוס, הסרט הזה מתקיים על קנבס ריק, ללא אילוצים, חוקי המשכיות או קשקושים אחרים. הבמאי גם יודע מה עבד, כי גם בסרט החדש יהיה דגש חזק במיוחד על המוזיקה (שנוגנה בזמן צילומי הסרט על מנת להעביר לשחקנים את התחושות שאמורות לעבור לצופה בסצנות השונות).

1. "קפטן אמריקה: חייל החורף"

כמו ביתר הדירוגים הגבוהים בסרטי מארוול, גם הסרט הזה מדורג גבוה בעיקר כי העז לסטות מהישן והמוכר. אני חושב שזהו הסרט היחיד מסוגו אצל האולפנים שלא נשען על משפטי-מחץ ו"קומיק רליף" על מנת לגרום לקהל להיסחף אחר הדמויות והעלילה. הסרט לוקח את עצמו ברצינות רבה, ומכניס לתוכו טוויסטים, תפניות וסצינות מתח ופעולה שלא יביישו את מיטב סרטי בונד. לא זכורה לי פעם חוץ מזו שממש הייתי דרוך על קצה המושב בזמן שאני צופה בסרט, וזה מפני שיש תחושה שלדמויות אין יותר שליטה על מה שקורה סביבן. הטובים הם הרעים ולהיפך. כריס אוונס סוחב את החששות האלה בהצלחה, וסוחף אותנו לתוך העלילה, שלא לגמרי ברור שתיגמר בטוב הפעם.

ואם הגעתם עד לכאן, קבלו כמה עובדות מעניינות על "שומרי הגלקסיה 2" ושני קטעים מתורגמים מתוך הסרט החדש:

• את הדמות של דראקס לקח בסרט הראשון שלוש שעות לאפר ולהכין. בסרט הנוכחי הצליחו לצמצם את זמן השחקן מול כיסא האיפור ל-78 דקות

• את דמותו של בייבי גרוט, דמות בגובה הדשא, היו צריכים לצלם באופן מיוחד כדי לתפוס אותו באותו פריים ביחד עם שחקנים מגודלים במיוחד ולהדגיש את הבדל הגבהים ביניהם