חדשות קולנוע וסרטים

Seret מהעבר: 30 שנה ל"פורסט גאמפ"

מדור Seret מהעבר
Seret מהעבר: 30 שנה לפורסט גאמפ
שלח לחבר הוסף תגובה
הוא היה שובר הקופות הגדול ביותר באותה שנה אחרי "מלך האריות", חובק ע"י האקדמיה עם 7 פרסי אוסקר כולל לסרט, לבמאי ולשחקן הטוב ביותר, בוים ע"י רוברט זמקיס ("בחזרה לעתיד") בשיאו ועם המאמי של אמריקה טום הנקס בתפקיד הראשי וגולל את קורות ארה"ב דרך סיפורו של אדם בעל מוגבלות שכלית שמתגבר על כל הקשיים. חזרנו ל"פורסט גאמפ" שיצא לפני 30 שנה ובדקנו מה הפך אותו לקלאסיקה מודרנית
שלושים שנה עברו מאז שיצא לאקרנים הסרט ״פורסט גאמפ״ בכיכובו של טום הנקס שהפך לאחת מהקלאסיקות האמריקאיות האהובות ביותר. הנקס גילם את דמות של פורסט גאמפ, אדם בעל מוגבלות שכלית שעבר בחייו שלל הרפתקאות והיה שותף לרגעים היסטוריים בתולדות אמריקה. פורסט מתאר את חייו, לאורך הסרט, לעוברי אורח אקראיים שעוברים בתחנת האוטובוס שבה הוא ממתין.

הסיפור מתחיל באופן שנראה מעט טרגי - פורסט הצעיר נולד לאם חד הורית וקשת יום (סאלי פילד), סובל ממוגבלות שכלית, ובילדותו גם מעקמת בעמוד השדרה. אך,ככל שהעלילה מתפתחת, אנו עדים לכך שחייו מקבלים תפניות הירואיות ועוצמתיות - הוא מתגבר על העקמת שלו ברגע של אומץ, מצליח להסתדר בבית ספר רגיל למרות שהיה ׳אמור׳ ללמוד בבית ספר מיוחד וגובר על הציפיות ממנו לכל אורך חייו.

כאשר צופים בסרט היום, שלושים שנה לאחר שסחף את הצופים אחריו, אפשר לראות שאיכויותיו נשמרו עד היום. התמימות והאופטימיות חסרת הגבולות של גאמפ מדבקות, וגורמות לצופים להתאהב בתקופות השונות שמוצגות בסרט, למרות הקשיים והמשברים שהן הכילו. מאבק השחורים בארה״ב בשנות השישים והשבעים, מלחמת וייטנאם המושמצת, עליית הקפיטליזם, ועוד- כולם מוצגים בסרט מבעד לעיניו של גאמפ. ועיניו הן כמו עיניו של ילד- הוא מתייחס לאירועים כבדרך אגב, משתתף בהם אך לא מבקר או מנתח אותם. בניגוד לרוב הסרטים שמתייחסים לאירועים האלו מתוך אג׳נדה מסוימת, הסרט מראה אותם כמו שהם - ולא לכאן או לכאן. בדיוק כמו שגאמפ רואה אותם.



רוברט זמקיס, הבמאי האגדי, הגיע לביים את הסרט עם רזומה שהפך אותו לאחד הבמאים הטובים של אותה תקופה. הוא כבר ביים, בין היתר, את טרילוגיית ״בחזרה לעתיד״ ואת הסרט ״מי הפליל את רוג׳ר ראביט״, שזכו להצלחה אדירה, והפכו לסרטי פולחן. עם גודש הציפיות, זמקיס הצליח לעשות את זה שוב - ״פורסט גאמפ״ הפך לסרט פולחן, שמוזכר עד היום כאחד הסרטים הכי אהובים בכל הזמנים, עם קהל צופים שמנתח אותו וצופה בו שוב ושוב. זמקיס הקנה לסרט נפח של אגדת עם - הוא מכיל בתוכו קסם שקשה להגדיר.

דמותו של גאמפ, למרות כל הקשיים איתם גדל, נדמית כבלתי ניתנת להכנעה וגדולה מהחיים. הוא מתגבר על כמעט כל קושי בו הוא נתקל לאורך הסרט, מצליח להגיע להישגים יוצאי דופן כמו לייצג את ארה״ב באולימפיאדה בתור שחקן פינג-פונג או להפוך למיליונר בזכות דיג חסילונים. נדמה שהמזל הולך לצידו, אבל יותר מכך, נראה שגאמפ לא בנוי לכישלון. מבלי להישמע כאוסף קלישאות מוטיבציה סטייל המנטור ׳טוני רובינס׳, גאמפ פשוט לא מוותר. הוא לא נותן לכישלונות להרתיע אותו, או לפחד לערער אותו. הוא פועל. והוא פועל מתוך טוהר לב ואומץ חסר פשרות.

גאמפ הוא תמצית הגיבור האמריקאי - הוא לא הכי חכם ומבריק, הוא לא הכי חזק ורב עוצמה, אבל הוא בעל הלב הכי גדול. גאמפ נותן לליבו להנחות אותו בהחלטות החשובות בחייו (וכמעט בכל החלטה אחרת גם, למען האמת), ועם טיפת מזל הוא כובש כל אתגר בו הוא נתקל. עם תכונות אופי של גיבור, ולב של משורר, הוא מצליח להתגבר על נסיבות חייו. והחלק אולי הכי חשוב - הוא לא נותן לכל ההצלחה הזו לשנות אותו. פורסט של תחילת הסרט הוא פחות או יותר פורסט של סופו, רק עם הרבה יותר ניסיון חיים. ״אמא שלי תמיד אמרה לי- ׳החיים הם כמו חפיסת שוקולד, אתה אף פעם לא יודע מה תקבל׳״, מדקלם גאמפ מספר פעמים, לכל מי שמוכן להקשיב. ובכן, גאמפ עשה מהם מילקשייק.



אבל למרות האופטימיות והחיוביות שמאפיינת את הסרט, הוא לא חף מטרגדיות ושברונות לב. ג׳ני (רובין רייט), אהובתו הנצחית של גאמפ, מפנה לו עורף ומתנגדת לחיזוריו מספר פעמים לאורך הסרט. ג׳ני, כפי שמוצג מתחילת הסרט, סבלה כלל הנראה מהתעללות פיזית ומינית על ידי אביה בילדותה. היא גדלה להיות בחורה בעייתית, כאשר לאורך הסרט סולקה מהמכללה בה למדה בעקבות פרסום תמונה חושפנית שלה במגזין ״פלייבוי״, השתמשה בסמים, עבדה כחשפנית ובסצנה מסוימת נראה שהיא שוקלת לקפוץ אל מותה. ג׳ני מתנהגת בחוסר יציבות עד לסוף הסרט, עת היא מסבירה לגאמפ כי היא גוססת וחולה במחלה חשוכת מרפא (ככל הנראה איידס), ומפגישה אותו עם הילד שלה, כאשר היא טוענת שהוא גם הילד שלו.

אמנם גאמפ מקבל את הסוף שקיווה לו - הוא מתחתן עם ג׳ני ומגדל את הילד לאחר מותה, אבל רבים העלו גבה על כך. האם הילד באמת של גאמפ? ג׳ני, כפי שמוצגת לאורך הסרט, היא שכבה עם לא מעט גברים. האם הילד לא של גאמפ, אבל היות והיא גוססת, היא ניצלה אותו על מנת להבטיח את עתיד הילד שלה? אם הילד שלו, למה היא חיכתה שנים לספר לו על כך, ודווקא עכשיו? אנחנו לא נקבל תשובה על כך לעולם, אבל ג׳ני במובנים רבים מייצגת את החלק האפל והפחות מדובר של שנות השישים והשבעים - ילדים שגדלו להורים אלכוהוליסטים ואלימים, שגדלו להיות מבוגרים אבודים, הצורכים סמים ועסוקים בסקס מזדמן במקום בהקמת משפחה יציבה (ביקורת שרבים הגדירו כמציבה את הסרט במחנה השמרני).

דמות נוספת שמציגה מבט שונה ומפוכח יותר, היא כמובן של לוטננט (סגן בצבא) דן (גארי סיניז), שהיה מפקדו של גאמפ במלחמה ובעל שושלת מפוארת של אבות ואבות אבותיו, שנהרגו באופן הירואי במלחמות השונות. כאשר היחידה שלהם נקלעת למארב, גאמפ מציל אותו, אך דן מאבד את שתי רגליו. דן כועס על גאמפ על כך שהציל אותו, מכיוון שרצה למות בצורה מכובדת כמו אבותיו, אך גאמפ השאיר אותו חי ומשותק. לאחר זמן מה, פוגש אותו פורסט ברחוב, ומצבו של לוטננט דן נראה בכי רע. הוא שקוע בדיכאון, מעביר את זמנו בשתיית אלכוהול, ומצב רוחו ממורמר. דן מציג פה את החלק שפחות מוצג בסרטי מלחמה - הגיבורים שנותרים פצועים ומצולקים אחר כך.
הפציעה הרסה את חייו, אך בניגוד לג׳ני שברחה מגאמפ לאורך הסרט, דן דווקא מקשיב לו, גם אם בזלזול תחילה. כאשר פורסט מספר לו על כוונתו לקנות סירת דיג חסילונים, בעקבות הבטחה לחבר שנהרג בקרב, הלוטטנט מלגלג עליו ואומר לו כי ביום שזה יקרה הוא יבוא לעבוד איתו. גאמפ, כמובן, גורם לזה לקרות, ולוטטנט דן מוצא אושר ושלווה בעסק המשותף. לקראת סוף הסרט אנו רואים שהוא גם מתחתן ומקים משפחה.



כשחושבים על זה, די קשה להגדיר את ז׳אנר הסרט. יש בו רגעים מרגשים ומותחים מצד אחד, אך לא מעט סצנות מבדחות ומצחיקות מהצד השני. הוא מציג הרפתקאות ואקשן סוחף, אך גם רומנטיקה ואהבה נכזבת. נדמה שהסרט מתהלך על הגבול הדק של כמעט כל סוגה קולנועית קיימת, מבלי להגדיר את עצמו באמצעות אחת מהן. קצת כמו דמותו של גאמפ, למען האמת. איך ניתן להגדיר אותו? הוא סובל ממנת משכל מוגבלת אמנם, אבל חי את חייו כרגיל ובאופן עצמאי. האם הוא חייל? שחקן פינג פונג מקצועי? אצן? אולי דייג? הוא כל הדברים האלה, ויותר. השלם גדול יותר מסך חלקיו - הן גאמפ כאדם ודמות, והן הסרט כולו. כל ניסיון להגדיר אותם באמצעות מרכיב אחד או שניים מתוכם, יפספס את המהות שלהם.

הסרט זכה לתשבחות הביקורות, ולהצלחה עצומה בקרב הקהל עם הכנסות של 678 מיליון דולר. הוא היה הסרט המצליח ביותר בקופות של טום הנקס, עד לשנת 2006. הוא היה הסרט המצליח ביותר בכל הזמנים של אולפני פראמאונט, עד ששלוש שנים אחר כך ״טיטאניק״ עקף אותו. הוא היה הסרט השני המצליח ביותר באותה שנה, אחרי ״מלך האריות״, שהכניס חמישה מילון דולר יותר ממנו. אבל למרות נהירת הקהל אל בתי הקולנוע, אולפני פראמאונט הצליחו להפסיד מעל לשישים מיליון דולר על הסרט, בעיקר בשל עסקאות גרועות עם המפיצים ובתי הקולנוע. היו גם שמועות על כך שזהו טריק של רואי החשבון של החברה, שהציגו את העסק כמפסיד על מנת להימנע מתשלומי מיסים על הרווחים, אבל נשים את זה בצד כרגע.

למעשה, זה לא נפוץ כל כך שסרט מייצר סביבו קונצנזוס סביב דעת הקהל, הביקורות והאקדמיה, אבל ״פורסט גאמפ״ הצליח בזה. אחרי ההצלחה הקופתית והביקורתית, הוא המשיך וזכה בטקס האוסקר בלא פחות משישה פרסים שונים - פרס הסרט הטוב ביותר, הבמאי לזמקיס, השחקן לטום הנקס, התסריט, העריכה והאפקטים. בנוסף, הוא היה מועמד בעוד שבע קטגוריות. האקדמיה האמריקאית לקולנוע חיבקה את הסרט, ונתנה לו את הפרסים בקטגוריות היוקרתיות ביותר.

מעטים הסרטים המותירים חותם כל כך גדול על התרבות האמריקאית והקולנוע העולמי, גם שלושים שנה לאחר צאתם. כמות האנשים שהסרט נכנס להם ללב והשפיע עליהם בצורה כזו או אחרת, היא עצומה. "פורסט גאמפ" עומד במבחן הזמן, והקסם שלו מותיר חלל וגעגוע לקולנוע אחר, תמים יותר. קולנוע שכבר לא עושים היום.
מישאל רוברט - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
1אהבתי את הניתוח. מעניין ממש עדי (30) | 07/07/2024 12:30:30
רלוונטי
כתבות בהן מופיע/ה השחקן/נית טום הנקס
 
חיפוש בארכיון החדשות
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לבחור שנה וחודש וללחוץ על כפתור החיפוש)
   
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Flow1עם הזרםציון גולשים10 / 9.4ציון מבקרים5 / 3.9
The Ring 20242הטבעתציון גולשים10 / 9.0ציון מבקרים5 / 2.4
Riviera Revenge3מכתבי אהבה מהריביירהציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 3.0
La Chambre des merveilles4חדר הפלאותציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 3.5
Lee5מבעד לעדשהציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.1
Elioאליאו Mickey 17מיקי 17 The Amateurהחובבן Dropדייט קטלני
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט