Seret מהעבר: 20 שנה לאושן 11

בשנת 2001, ועם רקורד מרשים של יצירה בזירה הקולנועית, יצר הבמאי, התסריטאי, והמפיק סטיבן סודרברג ("סקס, שקרים ווידאוטייפ", "טראפיק", "מג'יק מיי'ק"), את העיבוד המודרני שלו לסרט העוקץ האמריקאי "אושן 11"- הראשון מבין טרילוגיית סרטים, שהפכה לאורך השנים לפרנצ'ייז של ממש עם לא מעט עיבודים וגרסאות שונות (חלקן אף משונות) החל מקולנוע ועד לתיאטרון. למרות שעברו שני עשורים מאז יציאת הסרט, וגם לא מעט סרטי עוקץ והמשכונים שמנסים למחזר ולשחזר את הסגנון הייחודי שלו, נראה שקומדיית הפשע הקלילה, השנונה, והנוצצת מאבק הכוכבים ההוליוודיים המשתתפים בה, עדיין מצליחה לעבוד ולגרום לנו לרצות לחזור אל דמותו של דני אושן ושותפיו לפשע פעם אחר פעם.

עלילת ''אושן 11" עוקבת אחר דמותו של דני אושן (ג'ורג' קלוני), אסיר משוחרר, ומלווה את חזרתו המהירה לחיי הפשע, כשביום שחרורו מהכלא הוא מבקש משותפו ראסטי ראיין (בראד פיט) לעזור לו ולאחד 11 עמיתים ותיקים ומומחי הונאה גאונים בעלי כישורים ייחודים, על מנת להגשים את החזון הבא שלו - שוד בתי הקזינו הגדול ביותר שלאס-וגאס אי פעם ידעה.

תכניתו המתוחכמת של אושן, הכוללת פריצה אל תוך הכספות של שלושה מבתי הקזינו השייכים לאדון טרי בנדיקט (אנדי גרסיה), מתבררת להיות הרבה יותר מסתם עוד תרגיל עוקץ, כשמעבר לעובדה שבנדיקט הוא הבעלים של כמה מבתי הקזינו הגדולים בווגאס, הוא במקרה גם בן זוגה החדש של טס (ג'וליה רוברטס) - אשתו לשעבר של אושן. כך, מתגלגלים דני אושן ו-11 השותפים שלו, אל תוך שוד מדוקדק, קצבי ובלתי צפוי כדי להשיג את הדברים שהם רוצים יותר מכל - כסף, נקמה ובין היתר גם אהבה.

[*]

"אושן 11", מהווה רימייק לסרט משנת 1960, בכיכובם של מי שכונו בזמנו כ''ראט פאק" ("חבורת העכברושים"), חבורת שחקנים קבועה שמנתה בין היתר את פרנק סינטרה, דין מרטין, סמי דיוויס ג'וניור, פיטר לופורד וג'ואי בישופ, אשר הופיעו יחד בהרכבים שונים בקולנוע ההוליוודי של אותם השנים. בגרסה זו, אשר נקראה "האחד עשר של דני אושן", מגלם פרנק סינטרה את דמותו של דני - הדמות היחידה המופיעה בגרסתו המודרנית של סודרברג ששמרה על שמה (אשר גם מתנוסס בכותרת הסרט עצמו - "אושן 11"), ומציגה חבורה של לוחמים ותיקים ממלחמת העולם השנייה, המגויסים כמו אל מבצע צבאי, על ידי אושן ושותפו ג'ימי פוסטר (פיטר לופורד) כדי לשדוד חמישה מבתי הקזינו הגדולים של לאס-וגאס, ונקלעים לשרשרת אירועים מצחיקים ומצערים כאחד. בעוד הסרט המקורי משנת 1960 זכה לרוע המזל לביקורות צוננות, עיבודו החדשני של סודרברג 40 שנה מאוחר יותר, זכה להצלחה עולמית עם הכנסות של למעלה מ-450 מיליון דולר (מול תקציב של 85 מיליון דולר), והביא ללידה המופלאה של פרנצ'ייז סרטי העוקץ האהובים של ''אושן''- עם שני סרטי ההמשך "אושן 12" ו"אושן 13", ולגייס לשורותיהם לא מעט כוכבים הוליוודיים שהתווספו לאנסמבל השחקנים המכובד שכולל בנוסף לקלוני, פיט וגרסיה גם את מאט דיימון, קייסי אפלק, דון צ'ידל ועוד רבים אחרים, לצד הופעות משחק והופעות אורח מצוינות של שחקנים כמו קת'רין זיטה ג'ונס, ברוס וויליס (שאף נשקל תחילה לגלם את דמותו של דני אושן לפני שקלוני קיבל על עצמו את התפקיד), וג'וליה רוברטס בתפקיד אורח (כפול) ככוכבת ההוליוודית הנוצצת - ג'וליה רוברטס. כל אלו תורמים לאווירה המלאה בהומור עצמי, בדיחות פנימיות ומודעות עצמית הקורצת לקהל.

לאורך השנים, הפכו הסרטים למעין אבן דרך סגנונית הבולטת בז'אנר קומדיות העוקץ (וזכו אפילו לחותמת לכך בסדרת האנימציה למבוגרים "ריק ומורטי", שבחרה לרפרר ולשחזר בדרכה הייחודית את הסגנון המזוהה עם טרילוגיית סרטי ה''אושן'' בפרק העוקץ שלהם בעונה 4), וזכו לגרסאות נוספות כמו עיבוד מוזיקלי של הסרט לתיאטרון היפני 'טאקארזוקה' שבטוקיו, עם קאסט שמורכב כולו משחקניות המגלמות את הדמויות המוכרות. בנוסף, זכה הסרט בשנת 2014 לגרסה בוליוודית צבעונית העונה לשם "Happy New Year", המגוללת את תכנית העוקץ של חבורת מפסידנים בניסיון לנקום בבוגד מעברם המשותף, אולם כדי לגרום לתוכנית להצליח עליהם לזכות בתחרות הריקודים המקומית (הרי בכל זאת מדובר בסרט בוליוודי) תוך שהם נעזרים ברקדן מקומי מפוקפק ולא אינטליגנטי.

בשנת 2018, הפיק סודרברג סרט ספין-אוף, העונה לשם ''אושן 8", המהווה מעין גרסה נשית לסדרת סרטי ה''אושן'' שלו עם צוות המורכב מאמניות הונאה נשיות בלבד. הסרט עוקב אחר דמותה של דבי אושן (סנדרה בולוק), אחותו של דני אושן, הממשיכה את מסורתו של אחיה המנוח ומתכננת שוד יהלומים מתוחכם בנשף המט-גאלה השנתי. סרט זה, מורכב מאנסמבל מרשים של שחקניות בתפקידים הראשיים כשלצד בולוק, משתתפות גם קייט בלאנשט, אן האת'ווי, מינדי קלינג, שרה פולסון, ריהאנה, הלנה בונהאם קרטר ואקוופינה.

ועדיין למרות כל סרטי ההמשך, החיקויים והעיבודים השונים, "אושן 11" הוא קלאסה בפני עצמה. עם בימוי צבעוני וקליל ועריכה מהירה וקצבית, לצד דיאלוגים מלאי הומור ומודעות עצמית, נראה שהבטחתו של סודרברג לגבי "אושן 11" כסרט שמטרתו להוות הנאה ואושר צרוף מתחילתו ועד סופו מצליחה להגשים את עצמה ולעבוד גם היום.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן