השמלה החדשה שלי: הסרטים הגדולים על עולם האופנה

השטן לובשת פראדה (2006)

אי אפשר לכתוב על סרטים על עולם האופנה מבלי לציין ראשית את מה שהפך לסרט המוכר והאהוב ביותר בנושא זה. הקומדיה האמריקאית השנונה, בבימויו של דיווויד פרנקל, ובכיכובן של האחת והיחידה מריל סטריפ ואן האת'וויי, מבוססת בצורה חופשית על חייה של עורכת מגזין "ווג" העולמי – אנה וינטור.

אנדריאה סאקס (האת'וויי), עיתונאית צעירה, מתקבלת לעבודה במגזין אופנה יוקרתי ונחשב, תחת פיקודה של העורכת האנוכית והמרשעת מירנדה פריסטלי (סטריפ). מירנדה ידועה על ידי כל עולם האופנה והתקשורת כאחת שמתעללת בעובדיה ומזלזלת בהם. כולם יראים לנשום בנוכחותה, אך כיוון שהמגזין יוקרתי , כל מי שמחזיק בו מעמד יותר משנה, נפתחות בפניו אפשרויות רבות בתחום, לכן העובדים הופכים דורסניים בעצמם רק כדי לשרוד עוד יום עבודה. אנדריאה הופכת לברבור יפהפה, לבושה לפי צו האופנה ולאט לאט מאבדת את הערכים איתם הגיעה למשרד והופכת לחיית המחמד האהובה של מירנדה.

המשחק של סטריפ כסוג של קרואלה דה ויל של עולם האופנה כל כך מהודק והיופי שבצילומי הבגדים והסטיילינג נותנים לצופה הרגשה שהוא עצמו מטייל בדפי מגזין אופנה יוקרתי. הסרט הינו שיקוף למאחורי הקלעים של עולם שתופס את עצמו לפעמים יותר מידי ברצינות ושוכח שבעצם נועד כדי שכולנו נהנה ממנו. הסרט יצר מהומה בשעתו: אנה וינטור תכננה להחרימו ואף איימה על שחקנים שתכניס אותם לרשימה שחורה של המגזין. המהומה שככה לבסוף ללא מימוש האיום.

המלבישה (2015)

דרמה אוסטרלית בבימויה של ג'וסלין מורהאוס ובכיכובן של קייט ווינסלט המופלאה וג'ודי דייויס הנהדרת. סיפורה של מעצבת בגדים בשם טילי החוזרת לעיירת הולדתה כדי לטפל באמה חולת הנפש ומגלה על עברה דברים שאינה זוכרת הגורמים לה להאמין כי היא "מקוללת". כילדה הורחקה מאמה ונשלחה לפנימייה בשל קנוניה של התושבים כנגדה וכעת היא מגיעה ממקום חזק ומצליח על מנת להראות להם שלא שברו את רוחה. עם זאת, היא מגלה את אותה ילדה כואבת המחפשת אהבה מאמה ושרוצה נקמה בכל מי שפגע בה.

הביגוד בסרט נותן נופך של עושר על רקע עיירה שכוחת אל ותושבים עניים ומוזנחים. סצנת הפתיחה מתעדת את רגע יציאתה של טילי מהרכב לבושה בחליפה שתפרה בהשראת בית 'דיור'. לאורך הסרט השימוש בבדים העשירים ובעיצובים המיוחדים של טילי מהווה את מקור כוחה אל מול התושבים.

המשפט "הבגד עושה את האדם" כל כך מדויק בסרט זה. בבגדים היפהפיים אותם תופרת טילי עבור התושבים היא מצליחה לפלג את הכוח שלהם כקבוצה ואט אט מגלה את מה שהוסתר ממנה כל חייה. זהו סרט מרגש ודרמטי מהול בקומדיה שחורה. משחק מצוין של קייט וינסלט ואף יותר של ג'ודי דיוויס.

חוטים נסתרים

סרטו של הבמאי הגדול פול תומאס אנדרסון ("מגנוליה") מתרחש בלונדון של שנות ה-50 לאחר המלחמה. ריינולדס וודקוק (דניאל דיי לואיס) הוא חייט עלית רווק, שיחד עם אחותו סיריל (לסלי מנוויל), מנהלים בית אופנה נחשב המלביש את נשות החברה הגבוהה. נשים רבות עוברות בחייו של וודקוק, ומספקות את הרווק המאושר בהשראה וחברות, עד שהוא נתקל באלמה (ויקי קריפס), מלצרית צעירה וחזקה שהופכת למוזה שלו ולמושא אהבתו. אך וודקוק נופל שוב ושוב לאותן מלכודות באישיות שלו שאינן נותנות לו לחוות אושר אמיתי.

אנדרסון מתאר בקפידה דקדקנית את המתרחש בבית וודקוק כולל שימת דגש על כל פיסת בגד ועל כל תנועה של גיבוריו. התחושה שנוצרת היא של יופי מחניק וכואב. תורמת לכך גם הופעתו המדהימה של די לואיס כריינולדס: דמות בעל ניחוחות א-מיניים על גבול הפסיכוזה שלעיתים מתנהלת כגדול המעצבים בתבל ולעיתים רועמת כילד קטן שעדיין קשור בעבותות לאמו המנוחה וזקוק לאחותו כדי שתשגיח עליו. לסלי מנוויל הנהדרת היא האנדרסטייטמנט הבריטי בהתגלמותו והופעתה כאחות רק מוסיפה לתחושת האיום שמרחפת מעל הסרט.

קוקו לפני שאנל (2009)

סרט ביוגרפי על חייה של מעצבת האופנה קוקו שאנל (אודרי טוטו) בבימויה של אן פונטיין. קוקו (ובשמה האמיתי גבריאל) גדלה בבית יתומים לאחר שאביה נטש אותה. כשעזבה את המקום, החלה לעבוד ביום כתופרת, שעושה תיקונים לתלבושות של שחקנים שמופיעים בבר מקומי, ובלילה כזמרת קברט באותו בר. בבר היא מכירה את רון שנוהג להשתעשע עם הנשים ושלימים פותח בפניה דלתות לחברה הגבוהה. קשר שעם הזמן הופך לקשר חברי ותומך.

לקוקו יש תיאוריה מיוחדת על החיים - אין צורך באהבה אלא רק בסקס, כי אהבה היא אשליה וסופה שיברון לב. ובכל זאת, עם הזמן היא מתאהבת וזוכה בתמיכה אישית וכלכלית כמו גם אמונה בעצמה ויכולותיה מבן זוגה (הנשוי) ללכת בעקבות חלומה ולפתוח בית אופנה משלה. בעולם גברי, שבו נשים חנוקות במחוכים, קוקו מגדירה מחדש את מושג האישה המודרנית; לבושה תמיד בבגדי גברים שעיצבה למידותיה, עם טוויסט נשי ועם עין חדה לשיק ולסטייל, היא מצליחה למתג את עצמה כמעצבת כובעים ולימים כאחת ממחוללות השינוי הגדול בעולם האופנה בו שלטו הגברים.

סצנת הסיום בו היא מקיימת תצוגת אופנה מרהיבה עם מיטב יצירותיה כשהיא יושבת על גרם המדרגות ובוחנת כל בגד בקפידה ובמבטה המדויק מלא הסטייל, היא סצנה מרהיבה. השימוש במראות ובגווני השחור-לבן מוכיח שלפעמים אין צורך בפונפונים ועודף קישוטים – הפשטות של הבגד והקלאסיות שבו, הם כל מה שאישה זקוקה לה כדי להיראות מיליון דולר.

איב סאן לורן (2014)

סרט דרמה צרפתי בבימויו של ז'אליל לספרט המספר את סיפור חייו של מעצב אופנת הקוטור הגאוני, הביישן והנוירוטי, איב סאן לורן (פייר ניני) מרגע עלייתו המטאורית בגיל 21, כשנבחר להיות מעצב הבית והמנהל של 'דיור', דרך התמוטטות עצבים עם גיוסו והגילוי שהוא סובל ממאניה-דיפרסיה, דבר שהביא לפיטוריו מ'דיור', ועד לצמיחתו כמותג פרטי משל עצמו.

הסרט מתאר את החיים של איב סאן לורן דרך בן זוגו לחיים פייר ברז'ה (גיום גלאיין), שהיווה את הצד העסקי בזוגיות ושתמך ועזר לו להרים את בית האופנה המפורסם על ידי כך שאפשר לו להשקיע את ימיו ביצירה ובעיצובים המרהיבים, בדיוק כמו שאהב. זו זוגיות הרסנית לעיתים אך אוהבת תמיד, שידעה שליטה, קנאה, שערוריות, רומנים, מוזות מתחלפות, נפילות והמון הערצה הדדית בין השניים.

סאן לורן הצליח להמציא את עצמו ואת סגנונו כל פעם מחדש כשנפתח למחוזות חדשים עקב חייו הסוערים. הסרט לטעמי אינו מוצלח במיוחד, מלבד משחקו של פייר ניני שמשחק את דמותו של המעצב הנוירוטי בצורה אותנטית. כמו כן האפשרות לקבל הצצה ל"איך נולד רעיון בקרב אמן כה גדול?" מסקרנת וניתנת לה ביטוי בסרט זה.