Seret מהעבר: 20 שנה לנוטינג היל

היום לפני עשרים שנה יצא לקולנוע אחד מהסרטים הרומנטיים הזכורים ביותר של העשורים האחרונים - "נוטינג היל" בכיכובם של ג'וליה רוברטס ויו גרנט. עשרים שנה מאז שהגיעה אנה סקוט לחנות הספרים של ויליאם ת'אקר וביקשה ממנו לאהוב אותה. למרות הזמן שעבר, הסרט הצליח לשרוד את מבחן הזמן ונשאר רלוונטי יותר מתמיד גם היום כשהוא נותן גרסה מודרנית לסיפור אגדה בו בחורה מפורסמת יכולה להתאהב בבחור פשוט.

יו גרנט, הוא ויליאם ת'אקר, בחור ביישן וקצת מעופף שמנהל חנות לספרי מסע. הוא מתאהב באנה סקוט, כוכבת קולנוע שיום אחד נכנסת לחנותו וכובשת את ליבו מהמבט הראשון. ג'וליה רוברטס, שבשנת 99' כבר הייתה מוכרת בכל בית, הייתה מפורסמת מספיק כדי להיכנס בקלות לנעלי כוכבת הקולנוע המפורסמת ובניגוד לסרטיה הקודמים בהם הייתה הבחורה "שלא לגמרי בטוחה בעצמה", היא מגלמת את הדמות בעלת הכוח בסרט הזה.

סיפור האהבה בין אנה וויליאם, ביזארי ככל שיהיה, עדיין מרגיש כמו משהו שעשוי לקרות, גם אם זה מצריך להתחזות לכתב ממגזין "סוסים וכלבים", כדי לזכות בכמה דקות לבד עם אהובתנו. השילוב בין הבריטיות של גרנט לאמריקאיות של ג'וליה נותן את הקסם של הסרט. אי השקט, האירוניה וההומור הציני, סוחפים רגשית את הצופה בדרך להפי-אנד הקלאסי.

[*]

יש הרבה מאוד סיבות למדוע הסרט הזה שורד את מבחן הזמן. אחת מהן היא העובדה שלמרות שהוא רומנטי ויש בו משפטים קיטשיים כמו "אני רק בחורה שעומדת בפני בחור ומבקשת ממנו לאהוב אותה", הוא לא נסחף בקיטש מוגזם יתר על המידה ומצליח להקסים בכל רגע מחדש כשהוא גורם לנו להאמין שכל אחד מאתנו, האדם הפשוט, יכול להיתקל יום אחד באהבת חייו, גם אם היא בדמותה של ג'וליה רוברטס. זו כנראה גם אחת הסיבות לכך שהסרט זכה להרבה חידושים מודרניים בגרסאות שונות, כשאחת מהן היא הסדרה "להיות איתה" של אסי עזר. אפשר לומר שמה שגורם לו להישאר רלוונטי גם אחרי 20 שנה אלו הדברים שהוא לימד אותנו על אהבה. הוא לימד אותנו שאהבה היא דבר די פשוט, גם אם מדובר בכוכבת קולנוע ענקית. היא לא באה כשמצפים לה, היא באה בהפתעה, במקומות הכי לא צפויים. הוא גם גורם לנו להאמין באלמנט של "ללכת על זה", להבי שהחיים קצרים ושאם רוצים משהו, אפשר להשיג אותו בסוף, לא משנה כמה מופרך זה יכול להיות - כי האהבה תמיד מנצחת.

רוברטס וגרנט המשיכו לבסס את מעמדם כשניים מכוכבי הקולנוע הגדולים ביותר. עד היום זה אחד מסרטיה הטובים ביותר של רוברטס, שאף על פי שכבר הייתה כוכבת גדולה כשיצא הסרט, עדיין זכתה בזכותו לחיקויים רבים בכל הנוגע לסצנת ה"אני רק בחורה" שנתנה לנו בקסם ובחן אישי. מאז צאת הסרט, איבדנו את אמה צ'מברס, ששיחקה את אחותו המשוגעת של וויליאם, עם אובססיה חמודה לאנה וסיפור אהבה מצחיק עם ספייק, השותף של וויליאם. זה היה התפקיד שהפך את ריס איוואנס לשחקן מצליח כשגנב את כל ההצגה.

בסופו של דבר הסרט כולל רשימת קלישאות של זוג לא סביר ופרידה באמצע הסרט, ולמרות זאת, זה לא אומר שהרומנטיקה בחיינו לא דומה לשלהם. הוא נכנס לרשימה של סרטים משנות ה-90 כמו "יש לך הודעה" ו"נדודי שינה בסיאטל", שלמרות המופרכות שבבסיסים, כל אחד יכול למצוא בהם את המקום שהוא יכול להתחבר אליהם.