רוזאן: ביקורת שני פרקי הפתיחה

בשנות ה-90 הסיטקום הטלוויזיוני האמריקאי היה בשיא הצלחתו ולמסך הגיעו מגוון של סדרות קומיות משפחתיות שהזכורות שבהן: "משפחת קוסבי", "הנסיך המדליק מבייל אייר", "כולם אוהבים את ריימונד", "נשואים פלוס" וכמובן "רוזאן". הסדרה הייתה אחת מסדרות הסיטקום היותר מצליחות וכעת היא חוזרת למסכים אחרי זמן רב ולוקחת את הצופה למסע במנהרת הזמן אל עבר שנות ה-90 העליזות.

הסדרה המצליחה שודרה בין השנים 1988-1997 ונמשכה 9 עונות. היא גרפה לא מעט פרסים בעבר ביניהם: פרס גלובוס הזהב, פרס האמי על שחקנית ראשית בסדרת טלוויזיה לרוזאן ב-93 ופרס האמי על שחקנית המשנה באותה השנה ללורי מטקאלף, אשר מגלמת את אחותה הליברלית- ג'קי והייתה מועמדת השנה לאוסקר על תפקידה כאמה של ליידי בירד בסרט בשם זה.

[*]

העונה העשירית תימשך תשעה פרקים וכוללת כמעט את כל הקאסט המקורי בשילוב שחקנים חדשים אשר מגלמים את ילדיה של דרלין (שרה גילברט המקסימה). כבר מתחילת הפרק הראשון ניתן להבחין כי היוצרים לקחו בחירה ברורה לשמור על סגנונן האומנותי של העונות הקודמות - הפתיח נשאר זהה, כנ"ל גם ביתם של רוזאן ודן אשר מאוד דומה לבית המקורי. התחושה היא כאילו כלל לא עברו עשרים שנה.

עלילת שני הפרקים הראשונים מתמקדת בדרלין, שהתגרשה מבעלה ופוטרה מעבודתה ונאלצת לחזור לבית הוריה עם שני ילדיה: האחת - מתבגרת דעתנית שנראית כמו שכפול מדויק שלה כשהייתה צעירה והאחר ילד מיוחד בן 7 בעל חשיבה עצמאית מיוחדת במינה. יחד איתה מגיע לבקר גם אחיה שחוזר מלחימה בחזית בסוריה ואחותה, רווקה מבוגרת שרוצה לשמש כאם פונדקאית. כמו בעונות הקודמות גם בעונה הנוכחית ישנו עיסוק בהתנגשות שבין השמרנות של רוזאן ודן (ג'ון גודמן שמזכיר לנו שהוא יודע גם להצחיק ולא רק לשחק דמויות מאיימות חמומות מוח כמו בסרטים של האחים כהן) לבין הליברליות של בתה דרלין ואחותה ג'קי. נושאים מורכבים כמו: מיניות, הומוסקסואליות והממשל הנוכחי בארה"ב בראשות דונלד טראמפ, מוגשים לצופים במעטפת קלילה, אך עם זאת מקבלים תשומת לב מעמיקה דרך דיאלוגים שנונים ומרגשים בין בני המשפחה.

אמנם מדובר בסדרה קומית אבל "רוזאן" היא קודם כל דרמה משפחתית אשר בוחנת את היחסים בין בני המשפחה, המחלוקות, הפערים והניסיונות לגשר עליהם ומצליחה להביא דמויות מעניינות ומעוררות הזדהות. היא גם אחת הסדרות היחידות שעוסקות במעמד הנמוך בארה"ב ושגיבוריה הם עניים וחסרי השכלה ברובם. עיסוק זה תרם להצלחה הגדולה של פרקי הפתיחה של הסדרה המחודשת ואף גרר מחמאות מהנשיא טראמפ, שבדרך כלל אינו חוסך שבטו מהוליווד הליברלית.

למרות שעברו שינויים רבים על הטלוויזיה מאז ששודרה הסדרה, שני פרקי הפתיחה הם מעניינים ומשעשעים ועוסקים בנושאים מאוד אקטואליים לחיים בארה"ב, אך גם רלוונטיים לחיי היומיום של כולנו. ניתן רק לחכות ולראות האם הסדרה תתקבל לאורך זמן רב בחיבה בקרב הצופים ותצליח למרות סגנונה המיושן לעמוד במבחן הזמן.

לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן