חדשות טלוויזיה / סדרות

"רק רציחות בבניין": ביקורת עונה ראשונה

רק רציחות בבניין: ביקורת עונה ראשונה
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
הקומיקאי סטיב מרטין מביא את ההומור המוצלח שלו למאה ה-21 עם הסדרה החדשה "רק רציחות בבניין", שהגיעה לסיומה בשבוע שעבר לאחר שהפכה בין רגע לקומדיה המוצלחת ביותר בתולדות שירות הסטרימינג "הולו". עם חיזוק משותפו הטבעי מרטין שורט והופעה מפתיעה מכיוון סלינה גומז, מרטין בורא מחדש את ז'אנר התעלומה – מלגלג עליו, מצטיין בו וגם מוצא את האנושיות שבו
ז'אנר התעלומה, או בשמו העממי "Whodunit" ("מי עשה את זה?"), קיים בצורה זו או אחרת בתרבות הפופולרית כבר כמה מאות טובות. הדמויות הססגוניות מהמשחק הקלאסי "הרמז" (והעיבוד הקולנועי הלא-מוערך מספיק שלו מ-1985); המניעים הנבזיים והתמות החברתיות מספריה של מלכת הז'אנר, אגתה כריסטי; והפרודיה העצמית, שמזהה את הגיחוך ברעיון שרצח – או כל פשע אחר – נפתר בצורה כה סכמטית כמו בז'אנר זה (לדוגמה, "רצח כתוב היטב") – כל אלו שובים אותנו שוב ושוב מחדש, כשאנו נאנקים לדעת את זהותו של הפושע, מתרכזים יתר על המידה ברמזים על הדרך ונזהרים במי לצדד וכנגד מי לעמוד.

לכן, כשהתוצר הכי מוצלח בז'אנר זה בשנה האחרונה הוא סדרת קומית, בכיכובם של צמד ותיק - סטיב מרטין ומרטין שורט - וזמרת/שחקנית צעירה שלא ידועה ממש בבחירות הטובות שלה בתחום - סלינה גומז - מעט מתבקש אפילו להרים גבה. אבל למרות הסיכויים שעומדים כנגדו, "רק רציחות בבניין" ("Only Murders in the Building"), סדרת התעלומה החדשה בה מככבים השלושה (ואותה יצר מרטין ביחד עם ג'ון הופמן) והגיעה לסיומה המסעיר - אחרי 10 פרקים - בשבוע שעבר בשירות הסטרימינג "הולו" (שלא זמין בארץ), היא לא רק תוצר "whodunit" נהדר, אלא סדרה איכותית ככלל, שמועטות האפשרויות למצוא בה פגם.



העלילה של "רק רציחות בבניין" – כמו מרבית תוצרי הז'אנר – היא פשוטה: שלושה זרים שגרים בבניין הדירות היוקרתי "הארקוניה" שבניו-יורק – צ'ארלס היידן סאבאג' (מרטין), כוכב סדרת משטרה פופולרית בשנות ה-90 וכעת בפנסיה לא מיוזמתו; אוליבר פאטנאם (שורט), במאי כושל של מחזות בברודווי, שכישלונותיו המסחריים הורידו אותו מגדולתו; ומייבל מורה (גומז), צעירה תמהונית שיורשת את דירתה של דודתה העשירה בבניין – מתחברים לילה אחד על בסיס אהבתם המשותפת לפודקאסט "True Crime" של אלילת הז'אנר, סינדה קנינג (טינה פיי בהופעת אורח מוצלחת), בעוד בניין הדירות מפונה בשל רצח מסתורי של דייר לא אהוב במיוחד – טים קונו (ג'וליאן צ'יהי).

השלושה מחליטים להפוך לחוקרי 'פשע אמיתי' ולחקור את הרצח של הדייר, שנקבע כהתאבדות ע"י המשטרה, באמצעות הפודקאסט האישי שלהם: "רק רציחות בבניין". דיירים שונים ומשונים – נגנית באסון ביישנית (איימי רייאן; "הסמויה", "המשרד") שמתחברת לצ'ארלס; ראש ועד הבית האכזרית (ג'יין האודישל; "נשים קטנות") שמתנכלת לאוליבר בשל אי יכולתו לשלם את שכר הדירה; המוזיקאי המפורסם סטינג (בתפקיד עצמו) ועוד ועוד – מעלים שאלות על הסודות שמסתיר כל אחד מהחברים, אך בעיקר על הקושי הנפשי בו כל אחד נמצא. הייחודיות שבכתיבתו של מרטין (בעזרתו של הופמן) הוא השילוב הנהדר בין הומור מוצלח, שחור ולעיתים אף סלפסטיקי, לבין רגש של ממש, שמובע ע"י שחקנים שלא רגילים לכך בתפקידיהם האחרים. כך, ככל שהעלילה מתפתחת וחושפת רבדים אחרי רבדים, כך גם הפוקוס שלנו משתנה מפתירת הרצח עצמו לפתירת קשייהם האישיים של השלישייה. באמצעות אלמנטים נרטיביים לא רגילים – פרקי "ראשומון", שמסופרים מנקודות מבט אחרות (לדוגמה, פרק אילם לחלוטין, ופרק שמסופר מנקודת המבט של אדם חירש); האנשת הקורבן (קונו לא פעם מדבר למצלמה ומסביר את התנהלותו, למרות היותו גופה); שבירת הקיר הרביעי ושימת דגש על סמליות – הופכים את "רק רציחות בבניין" להרבה יותר מעוד תוצר בז'אנר מסוים, אלא כחקר רגשי של נוכחות ה-"פאנדום" בחיינו (החיובית והרעילה) ואיך דווקא הדברים הפעוטים והטיפשיים ביותר יכולים לחבר בינינו בעתות משבר. קשה להפריד את התמות שעולות בתוכנית לבין המצב הבודד בו היה העולם בשנתיים האחרונות, מה שמוסיף ל"רק רציחות בבניין" תחושה על-זמנית.



עם זאת, מרבית הטקסט והדיאלוג לא היו עובדים ללא תצוגות המשחק המצוינות של כל אחד מכוכבי התוכנית: מרטין ושורט, ששיתוף הפעולה הראשון ביניהם היה לפני 35 שנה ב-"שלושה אמיגוס", יודעים למצוא אחד את חולשות וחוזקות השני. שורט יודע לתת למרטין להיות "האדם המקובע", ולתת להומור שלו לצאת דווקא דרך שנינות, ואילו מרטין מכיר את אופיו הגדול מהחיים של שורט (בניגוד לגובהו), שעושה ואומר את כל העולה על רוחו, ולכן נותן לו בלא מעט מהסצנות לגנוב את ההצגה. דווקא גומז, שהיה נדמה שלא תשתלב עם צמד כה ותיק ובעל רקע שונה לחלוטין משלה, מוציאה מעצמה את כל הרגש שקיים בה – לעיתים אפילו ללא מילה. מייבל בגילומה מסמלת לא מעט מבני דור המילניום, שרוצים לחלום בגדול אך חושבים שחלומם נשבר מהר מהרגיל. האדישות והאפתיות, ובאותה המידה, הרגשנות, מאפיינים את תפקידה של גומז והופכים אותה ל-MVP אמיתית.

"רק רציחות בבניין" מציע דבר מה לכל אדם – תעלומה מעניינת לחובבי התעלומות; בדיחות מצחיקות (באמת) לחובבי ההומור הקלאסי (אבל גם המילניאלי); ודמויות עמוקות לאלה שרק מחפשים טלוויזיה איכותית. עונה שנייה כבר בפיתוח, ואכן הפרק האחרון מסתיים בקליף-האנגר מותח. השאלה שנותרת עימנו היא האם הרמה הגבוהה תישאר (בתקווה) גם בהמשך הסדרה.

הסדרה "רק רציחות בבניין" משודרת בשירות הסטרימינג Hulu. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן
דניאל עמיר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
 
חיפוש בארכיון 2022
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Harry Potter And The Chamber Of Secrets1הארי פוטר וחדר הסודותציון גולשים10 / 8.0
Perfect Strangers2זרים מושלמיםציון גולשים10 / 7.9ציון מבקרים5 / 3.4
SpiderMan No Way Home3ספיידרמן: אין דרך הביתהציון גולשים10 / 7.8ציון מבקרים5 / 4.4
Dune4חוליתציון גולשים10 / 7.7ציון מבקרים5 / 3.3
No Time to Die5לא זמן למותציון גולשים10 / 7.3ציון מבקרים5 / 3.7
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט