אהבה ממבט ראשון: ביקורת סרט נטפליקס

״אהבה ממבט ראשון״ היא קומדיה רומנטית חדשה שעלתה בנטפליקס, ומגוללת את סיפורם של שני צעירים, האדלי (היילי לו ריצ'רדסון) ואוליבר (בן הארדי), שדרכיהם מצטלבות בנמל התעופה של ניו יורק. המפגש המקרי מוביל להתאהבות ממבט ראשון, כמו שם הסרט. השניים מבלים זה בחברת זה גם על המטוס, בדרך ללונדון, ומפתחים לאט-לאט קשר רומנטי.

האדלי מתוארת כסטודנטית בת 20, רגישה ומאחרת כרונית, שנוסעת לחתונת אביה (רוב דילייני הנהדר). אוליבר הוא סטודנט לסטטיסטיקה, בן 22, הנוסע ללונדון עקב נסיבות פחות משמחות מאלו של האדלי - לטקס הזיכרון של אמו הגוססת. לאחר הנחיתה, מספרת לנו הקריינית (ג׳מילה ג׳מיל), כי הסיכויים שלהם להיפרד ולא לראות אחד את השני שוב, גבוהים מאוד. לאורך הסרט, הקריינית, שמתפקדת כמעין ׳מלאך אהבה׳, מופיעה בתפקידים שונים על מנת לעזור להאדלי ואוליבר למצוא אחד את השנייה, וללכת בעקבות ליבם.

החלק הזה של הסרט - בנמל התעופה ובטיסה עצמה- נפלא ועוצמתי. הוא מספר את סיפור האהבה הנרקם בין השניים באופן משכנע, ולא נופל למלכודות קלישאתיות שסרטים אחרים בז'אנר נופלים אליהם. אבל חצי השעה הראשונה של הסרט היא נקודת החוזקה שלו, ואחריה יש ירידה מורגשת ברמה. לאחר שהשניים נוחתים בלונדון, האדלי ממהרת לחתונת אביה, בעוד אוליבר נוסע לטקס הפרידה מאמו אשר עדיין בחיים.

טקס הזיכרון מפיק כמה מהסצנות המשמימות בסרט, כאשר המשפחה והאורחים משחזרים סצנות ממחזותיו השונים של שייקספיר. לא רק שהקונספט מגוחך, הוא גם נעשה בצורה חסרת מעוף וללא הומור. אחיו של אוליבר הוא קריקטורה מהלכת ותו לא. הוריו אמנם מופיעים במספר סצנות ומקבלים מונולוגים (בניגוד לאחיו שעסוק בלעשות מעצמו צחוק), אך קשה מאוד להתחבר אליהם.

הניגוד באיכות בה מוצגות שתי המשפחות ברור מאוד. הסיפור של האדלי עם אביה, אנדרו, מסופר בצורה נפלאה. היה קל מאוד לו היו מציגים את אביה כאידיוט חסר אכפתיות, שנטש את אמה לטובת אישה חדשה. אבל הצד של אנדרו מוצג לנו - הצד שאוהב את בתו מאוד, שהתגעגע אליה ושהתאהב באישה אחרת. אביה מוצג כדמות אמיתית, ומערכת היחסים ביניהם אמיתית. למעשה, רוב דילייני נותן פה את ההופעה הטובה ביותר מבין שחקני המשנה.

הרעיון המרכזי בסרט, ומה שהוא תמיד חוזר אליו - זו הסטטיסטיקה. אוליבר הוא ׳חנון מתמטיקה׳, לדבריו, שלומד סטטיסטיקה באוניברסיטה. בנוסף, באופן קבוע, דמותה חסרת השם של הקריינית מדקלמת סטטיסטיקות הקשורות לסיטואציה באותה סצנה, כדי להדגיש את הנדירות של אהבה ממבט ראשון. הסצנות האלה די מעיקות, כאשר הסטטיסטיקות שמוקראות לנו הן די אקראיות ולא מעניינות. גם העובדה שחוזרים על הנושא הזה שוב ושוב לא עוזרת לעניין. האופן שבו הסרט מציג את אוליבר בתור אדם רציונלי שמדחיק את רגשותיו, הוא מוגזם וטרחני. עם כל הכבוד למספרים שנזרקים לאוויר בקלות, בסופו של דבר סיפור האהבה בין האדלי ואוליבר מצליח בעיקר בשל דאוס אקס מכינה - דמותה של הקריינית ו׳המשדכת׳ בפועל, שמתערבת ללא הרף כדי לאחד ביניהם.

עבור במאית הסרט, ונסה קסוויל, מדובר בסרט ארוך ראשון והיא עושה עבודה לא רעה בכלל. ניכר שקסוויל, שביימה בעבר את המיני סדרות ״נשים קטנות״ ו״רודף בצע״, יודעת לספר את סיפורה של האדלי טוב יותר מאשר את סיפורו של אוליבר, אבל זה לא לגמרי באשמתה, אלא גם בשל הכתיבה הלקויה של הדמות שלו, שנופלת לקלישאת הגבר הרגיש אך העצור רגשית. "אהבה ממבט ראשון" לא מנסה להמציא את הגלגל מחדש, למרות שיש בו כמה רעיונות מעניינים, וטוב שכך. הנוסחתיות שבו עובדת לטובתו - והוא נותר חביב ומצליח לעורר רגשות בצופים, גם אם אלה רגשות שכבר הרגשנו בסרטים דומים אחרים.

הסרט ״אהבה ממבט ראשון״ זמין לצפייה בנטפליקס. לביקורות סרטים נוספות >> לחצו כאן