״המוזיקה של ג׳ון וויליאמס״: ביקורת סרט תיעודי

10/11/2024 06:35:01

שלח לחבר הוסף תגובה

עם פסקולים בלתי נשכחים ליצירות מופת וקלאסיקות כמו "אי. טי", "מלחמת הכוכבים", "פארק היורה", "רשימת שינדלר", "סופרמן", סרטי "הארי פוטר" ועוד רבים וטובים - ג'ון וויליאמס בן ה-92 הוא גדול המלחינים הקולנועיים. תומר כץ על סרט מרתק שעלה בדיסני פלוס שסוקר את חייו ויצירתו

הסרט "המוזיקה של ג׳ון וויליאמס", אשר עלה לאחרונה בפלטפורמת הסטרימינג דיסני פלוס, מציע חוויה דוקומנטרית יוצאת דופן, שמכניסה אותנו אל תוך עולמו של המלחין האייקוני, זוכה האוסקר - שעומד מאחורי כמה מפסי הקול הזכורים ביותר בעולם הקולנוע. הסרט, בבימויו של לורן בוזרו (Five Came Back, 2017) ובהפקת שמות גדולים בתעשייה ההוליוודית כמו סטיבן ספילברג ורון הווארד, מצליח להעביר את הסיפור המוזיקלי של וויליאמס, מהיותו פסנתרן ג׳אז מתחיל ועד ל-54 מועמדויות לאוסקר (וחמש זכיות!) - קריירה מפוארת, שהביאה אינספור יצירות על זמניות. דרך ראיונות עם יוצרים ואמנים שהושפעו מהמוזיקה שלו (בהם כריס מרטין מקולדפליי), אנחנו מגלים כיצד הפכו היצירות שלו לנכסי צאן ברזל תרבותיים, שמצליחים לגעת ולהשפיע גם שנים רבות לאחר שיצאו.

בוזרו, שהתאהב במוזיקה של וויליאמס בגיל צעיר, פיתח קשר מתמשך של הערכה והערצה כלפיו. בשנותיו כבמאי דוקומנטרי, הבמאי צבר ראיונות רבים עם וויליאמס ופיתח איתו יחסי אמון, מה שאפשר לצוות ליצור סרט אינטימי ומלא תובנות. הסרט מזמין את הצופה להיכנס לעומק תהליך היצירה של וויליאמס. בנקודות מסוימות, הוא יושב מול הפסנתר ומנגן קטעים מוכרים מסרטים כמו "מלתעות" ו"מפגשים מהסוג השלישי", מה שמאפשר לחוות את הלחנים האייקוניים בצורה אינטימית ופשוטה ככל האפשר. בוזרו בחר לוותר על קריינות ולתת למוזיקה ולמילים של האמנים והקולנוענים לדבר בעד עצמם, מה שמוסיף למימד האותנטי של הסרט. באמצעות קטעים ארכיוניים נדירים (מהאוסף הפרטי של ספילברג), צילומים מ״הוליווד בול״, והקלטות מאירועים, הסרט מציג את וויליאמס במלואו – אמן שמתמסר בכל נפשו לתהליך היצירה - גם בגיל 92!.

מעבר לאמנות עצמה, הסרט נוגע גם בצדדים האישיים בחייו של וויליאמס, שמהווים חלק בלתי נפרד מהמסע המוזיקלי שלו. אירוע מכונן עבורו היה כשאיבד את אשתו בסביבות גיל 40. אובדן זה השפיע עליו ברבדים רבים והותיר בו חותם עמוק. וויליאמס מספר בגילוי לב כיצד הפך את הכאב למקור השראה עבור יצירותיו הגדולות, ומסביר כיצד בשנים העוקבות לאובדן יצר פרויקטים בלתי נשכחים כמו "מלחמת הכוכבים". הוא מספר כי פסי הקול האייקוניים האלה קיבלו רבדים נוספים של רגש ובגרות בעקבות האובדן שחווה. כחובב של סרטי "הארי פוטר" וסרטיו של ספילברג, מצאתי את הסרט הזה מרגש במיוחד. כצופה, נהניתי לעקוב אחר הדינמיקה שנרקמה בין וויליאמס לבין הקולגות שלו, לרבות ספילברג. בין השניים נוצר חיבור אדיר וייחודי אשר הוליד כמה מהפסקולים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה הקולנועית. כימיה זו מורגשת בכל יצירה – החל מהנגיעות הרכות בפסקול של "רשימת שינדלר" ועד הצלילים האייקוניים של "אי.טי". וויליאמס מתייחס למוזיקה כאל שפה ייחודית, המצליחה לבטא רגשות עוצמתיים שיכולים להיאמר רק בצלילים, והסרט בהחלט מצליח להעביר את הקסם הזה לצופים. זוהי תזכורת מרגשת לכוחה של המוזיקה החיה – במיוחד בעידן שבו יוצרים רבים פונים לשימוש בכלי בינה מלאכותית וסינטיסייזרים על פני תזמורות.

יצירותיו של וויליאמס הן לא רק קולנוע; הן חוויית חיים שמשלבת בתוכה היסטוריה אישית ותרבותית ומציגה את יכולתה של המוזיקה לגעת ישר בנפש. הסרט "המוזיקה של ג׳ון וויליאמס" מעניק מבט על דמותו לא רק כמלחין, אלא כאדם שיצירותיו ממשיכות להשפיע ולרגש דורות של צופים ומאזינים. זו הזדמנות לחוות את העוצמה של היצירות שהופקו באמצעות תזמורת חיה, ובבסיסן שיתופי פעולה אנושיים, אשר לעיתים לא קל למצוא בעידן הטכנולוגי שלנו.

הסרט "המוזיקה של ג׳ון וויליאמס" זמין לצפייה בדיסני פלוס. לביקורות סרטים נוספות >> לחצו כאן

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
תומר כץ - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות