חדשות טלוויזיה / סדרות

"דפנדרס": ביקורת סדרה

דפנדרס: ביקורת סדרה
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
הסדרה החדשה של מארוול ונטפליקס מקבצת את כל גיבורי העל של סדרות מארוול - ג'סיקה ג'ונס, לוק קייג', איירון פיסט ודרדוויל להגנה על לוס אנג'לס מפני אויבת חדשה. אז למה החיבור של כל הגיבורים יוצר שלם שקטן מסך חלקיו?
חיכיתי מאוד ל"דפנדרס",סדרת המארוול החדשה שמשודרת בנטפליקס והייתי אמור ליהנות ממנה. בדרך כלל כשאני מחכה לסדרה והיא מאכזבת אותי, אני מאוכזב מהסדרה ומיוצריה, אבל הפעם אני מאוכזב מעצמי. זו הסדרה שגרמה לי להבין: אני לא באמת אוהב את סדרות הנטפליקס של מארוול עם יוצאת דופן אחת, וגרמתי לעצמי להאמין אחרת.

"דפנדרס" מספרת על שיתוף הפעולה של ג'סיקה ג'ונס, לוק קייג', איירון פיסט ודרדוויל להגנה על לוס אנג'לס מפני אויבת חדשה (סיגורני וויבר, "הנוסע השמיני"). הסדרה משתמשת כאן במודל של "הנוקמים", גם הוא רכוש של מארוול שמאחד בין גיבורים מסרטים שונים שלהם. קשה שלא למתוח את ההשוואה, וצוות סדרות הנטפליקס גם לרגע לא מתכחש לכך: יש פה סדרת סולו לכל אחד מהגיבורים, כמו סרטי הסולו שקיבלו קפטן אמריקה, איירון מן, ת'ור והאלק לפני "הנוקמים", שמגיעים למעין שיא חדש בסדרת הקרוס-אובר הגדולה.



יש כאן בעיה עם עצם ההעברה של המודל הזה לסדרות הללו, שחלק גדול מהיופי שלהן הוא בהימנעות שלהן מטון אפי או מקרבות גדולים מהחיים. חלק גדול מהצ'ארם כאן הוא זה שאלו גיבורים ברמת רחוב, שנלחמים בפושעים בסדר מידה קטן יותר וכך נותנים הזדמנות לסיפורים אינטימיים יותר. אבל זו בעיה שבעזרת כתיבה באמת טובה היה אפשר לפתור. ולא כך קרה.

מה שעבד ב"הנוקמים" הוא, כפי שכל העולם ואשתו כבר ציינו, הדמויות. האקשן היה כיפי, כמובן, אבל מה שהפך את הסרט למעולה כמו שהוא היה ולהצלחה הכבירה שהוא היה זו עבודת הדמויות. כל הדמויות הראשיות היו כתובות נהדר במובן הכי קלאסי: אנשים עגולים עם צדדים רגשיים נוגעים שתופסים את עניין הקהל, צורת דיבור ייחודית לכל דמות, ומניעים ברורים לכל המעשים שלהם.

ב"דפנדרס" היה לחלוטין את הפוטנציאל להצליח בזה עוד יותר, לאחר שהסדרות נתנו לנו הזדמנות להיכרות אינטימית יותר עם האנשים הללו. זו יכולה הייתה להיות תצוגה מרהיבה ומרגשת של האינטראקציה ביניהן. אבל צריך להיזכר: חצי מסדרות הנטפליקס הקודמות לא ביססו את זה טוב.



"ג'סיקה ג'ונס" היא בעיניי סדרת מופת. היא מעוררת מחשבה, חזקה מבחינות תמטיות ובעיקר מרגשת מאוד, וזה בגלל ההיכנסות המעמיקה לדמותה של ג'סיקה. על "לוק קייג'" לא מתתי, אבל יש שם עבודת דמויות מספקת. ב"דרדוויל" ו"איירון פיסט", לעומת זאת, אין כלום. אמנם את "איירון פיסט" בסדרה שלו לא ראיתי, אבל כדמות ניכר כאן שהוא חלש. גם אם זו רק הכתיבה שלו כאן, הוא עדיין משעמם, טוב ככל שיהיה בסדרה שלו. וכנ"ל לגבי דרדוויל, שכל-כך הרבה אנשים אוהבים, אבל בעיניי הוא פשוט דמות משעממת למדי. התבנית של בחור-מיוסר/גיבור על בלי שום חידוש משמעותי. אין כאן את הבסיס להרבה מהדמויות (ודמויות המשנה) להיות מעניינות מספיק כדי שיהיה לי אכפת מהאינטראקציה שלהם בתור מישהו שאינו חובב גדול של הקומיקסים.

גם את ג'סיקה ולוק, אגב, הסדרה מבזבזת. האמת היא שניסיתי לצפות בעיקר בשבילה, כי היא אחת הדמויות הטלוויזיוניות שהכי ריגשו אותי בשנים האחרונות ורציתי לראות מה קורה לה, אבל כאן היא לא זורחת. במעט זמן המסך שניתן לה, היא נכנסת ומתקבעת בתוך הארכיטיפ הכללי וחסר-המורכבות של הבלשית הזעופה/הביצ'ית המקסימה. זה משעמם, אם כי השחקנית קריסטן ריטר נותנת מספיק אנרגיות כדי להפוך את הסצנות שהיא בהן למהנות באופן טראשי ובסיסי.

יש שיטענו שזו לא אשמת הסדרה, כי הדמויות הללו חלשות מראש. ראשית כל, גם אם כן, אני עדיין לא רוצה לראות סדרה משעממת, ושנית- אנחנו ראינו, עם "הנוקמים", שזה לא נכון. מרביתן של הדמויות בסרטי מארוול לפני "הנוקמים" היו מפותחות הרבה פחות. מלבד להבזקות צ'ארם ושנינות פה ושם לא היה בהם הרבה שלא היה יכול להיות מוחלף בגיבור אחר. ואין עם זה בעיה, כי זו בבירור הייתה חלק מהתכנית של מארוול: להציג אותם באופן בסיסי למדי בהתחלה, ולהפוך אותם למעניינים באמת רק כשהם נפגשים. הבמאי והתסריטאי ג'וס ווידון ב"נוקמים" עשה את זה נהדר. אבל ב"דפנדרס" מי שרדוד נשאר רדוד, ומי שעמוק מתרדד.



יש אירוניה מסוימת בהשוואה לווידון, כי אחד היוצרים והכותבים הראשיים כאן הוא דאגלס פיטרי, כותב טלוויזיה מחונן בדרך כלל, שכתב בשביל ועם ווידון כמה מהפרקים המצוינים ביותר של "באפי קוטלת הערפדים", ומאז כתב כמה מהפרקים החזקים יותר ב"דרדוויל". חבל עוד יותר בשבילי כאן, לראות את פיטרי נופל כל כך חזק.

בעיה גדולה בשלושת הפרקים הראשונים של "דפנרדס" שאני בהחלט מאמין שממשיכה להמשך הסדרה (אגב, לא הצלחתי להמשיך יותר מכך) היא הקלישאתיות. היא נובעת, בעיניי, מהבעיה עליה דיברתי כאן כבר יותר מדי: כשהדמויות שלך חלשות ואין לך משהו מעניין מאוד להגיד, אבל אתה חייב בכל זאת לכתוב סדרה כלשהי עד לדד-ליין מסוים, אין לך מה לעשות חוץ מלהסתמך על קלישאות. לכתוב כמעט רק סצנות שראינו כבר מיליון פעם.

ל"דפנדרס" היה, אני מניח, פוטנציאל. היה קשה להגיע עליו, עם העבודה המסורבלת שכותבים אחרים של הדמויות הללו השאירו לכותבים החדשים, לכן קשה לי לכעוס יותר מדי על פיטרי והצוות שלא הצליחו להפיק כאן משהו מוצלח. אבל בכל זאת, סדרה טובה זו לא, ולכל מי שמחכה במיוחד לפרויקטים של מארוול, אני חושש שזו תהיה אכזבה גדולה.

לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן
יוחאי גורלי - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
ג'סיקה ג'ונס (עמוד סדרה)
 
חיפוש בארכיון 2019
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Joker1ג'וקרציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 4.4
Incitement2ימים נוראיםציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.9
Mechila3מחילהציון גולשים10 / 8.3ציון מבקרים5 / 3.3
Angel Has Fallen4המטרה: שומר הראשציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 2.8
It 25זה: חלק 2ציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.1
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט