חדשות קולנוע וסרטים

"בתיאטרון ובקולנוע מאוד מקובעים, קשה לתת צ'אנס למי שמגיע מתחום שונה"

בתיאטרון ובקולנוע מאוד מקובעים, קשה לתת צ'אנס למי שמגיע מתחום שונה
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
"חומות של תקווה" מוכר כאחד הסרטים האהובים על הקהל בכל הזמנים, כעת תיאטרון גשר הרים את הכפפה ועיבד את הנובלה של סטיבן קינג למחזה. מיכל ליבר רונן פגשה את הבמאי נועם שמואל לשיחה על ההבדלים בין הסרט למחזה, הרצון שלו לביים סרטים, הממד הקולנועי שהוא מספק למחזה וההצגה החדשה שיביים בעתיד שכתב יוצר הסדרה "שטיסל"
הכל בחיים זה ענין של תזמון, במיוחד במקרה של הבמאי נועם שמואל. מספר חודשים לאחר שעלתה ההצגה "אלף שמשות זוהרות" בתאטרון גשר, המבוססת על ספרו המצליח של חאלד חוסייני, הטאליבן חזר לשלטון וההצגה הפכה אקטואלית מתמיד. גם עלייתה של ההצגה "חומות של תקווה" הייתה בטיימינג הולם. את ההצגה שעלתה לאחרונה בתאטרון גשר, רצה שמואל להעלות מזמן. הוא הסתובב שנים עם הטקסט באנגלית וחיכה למומנטום הנכון להעלותו בארץ.

מספר ימים לאחר ששלח את המחזה למנכ"לית תאטרון גשר, לנה קריינדלין, כשהוא נמצא בארה"ב התרחשה הבריחה של האסירים מכלא גלבוע. "היא אמרה לי הכל מלמעלה. אני מפחדת לשאול מה הפרויקט הבא בקצב הזה שהכול מתממש'", הוא צוחק. נראה כי גם "חומות של תקווה" מסתמנת כהצלחה וממשיכה את הקו של ההצגות "רודף העפיפונים" ו"אלף שמשות זוהרות" המצליחות אותן ביים שמואל. "האולמות מלאים, היה מאוד משמח לראות את זה וזה היה ככה בכל אחת מההצגות האחרונות", הוא מספר.

למרות גילו הצעיר (42), לנועם קריירה ענפה בתחום הבימוי בתיאטראות השונים והוא סומן מגיל צעיר ככוכב עולה. עולם התאטרון קרץ לו בגיל 13 והוא התחיל ללכת לחוג דרמה ולהשתתף בהצגות של בית הספר. בעקבות דחיפתה של מורתו לדרמה, הוא החליט לבצע אודישן לבית הספר הנחשק 'תלמה ילין' והתקבל אליו. מכיוון שנועם אשדודי במקור ובית הספר ממוקם בגבעתיים, הוא נאלץ לעבור לגור קרוב לבית הספר. וכך יצא שבגיל 15 עזב את הבית ושכר דירה יחד עם תלמיד נוסף. אחד השחקנים אותם ביים שמואל לראשונה בתלמה ילין הוא יהודה לוי.



(ההצגה "חומות של תקווה". צילום: סרגיי דמנצ'וק)

הוא שירת ככתב התרבות של גלי צה"ל ולאחר שירותו הצבאי העתיק את מגוריו ללונדון לטובת חמש שנות לימודי בימוי בדרמה סנטר, "שנחשב לאחד מבתי הספר הטובים לבימוי", הוא מציין. בארץ עבד בהפקות בתיאטראות השונים וכיום הוא המנהל האמנותי של תיאטרון המדיטק (שמעלה הצגות ילדים) מקום אותו הוא מגדיר "הבית והמקום שאני נמצא בו יום יום" וממשיך לביים בין פעם לפעמיים בשנה בתיאטראות חיצוניים. המעבר לעולם הילדים קשור בצורה הדוקה למצבו המשפחתי. "בשנת 2018 נולד הבן שלי ובאותו חודש קיבלתי את המשרה במדיטק. ואני מבין את עולם הילדים הרבה יותר טוב בזכותו", הוא מסביר בחיוך.

הסיבה לראיון בינינו היא עליית ההצגה "חומות של תקווה" בתאטרון "גשר", אותה מביים נועם, המבוססת על הנובלה "אביב של תקווה", פרי עטו של הסופר סטיבן קינג. אך היא בעיקר מזוהה עם אחד הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים בבימויו של פרנק דרבונט ובכיכובם של השחקנים טים רובינס ומורגן פרימן, אודות אנדי (בגילום אורי יניב בהצגה) בנקאי שנאשם ברצח אשתו ומאהבה על לא עוול בכפו ומתכנן בריחה מהכלא לצד האסיר הוותיק רד (יובל ינאי). למרות הלחץ מפרויקט שכזה, שמחובר אוטומטית לסרט כה מוכר ומצליח המדורג מזה שנים רבות במקום הראשון בדירוג הגולשים של אתר ,IMDBלטענת נועם מדובר בדבר טבעי במקצוע. "לפני שהתחלנו חזרות אמרתי לרועי חן הדרמטורג, שאני משקשק מפחד והוא ענה לי 'איזה מזל - אם לא היית משקשק מפחד אני הייתי מתחיל להילחץ'", הוא מספר. תהליך העיבוד שעשה שמואל בהצגה הוא שזירה בין הפרקים הכתובים בספר לבין אלמנטים שמאוד אהב במחזה לצד חלקים שהיו חסרים לו במחזה וכן נמצאים בסרט וכך המחזה החל להשתנות והמשיך בשינוי תוך תהליך החזרות. "יש סצנות שיום לפני הבכורה נפל לנו האסימון לגביהן. האסימונים נופלים לאורך הדרך ואסור להילחץ", הוא מוסיף.



ניתן לראות בבימוי של שמואל שימוש בדימויים מעולם הקולנוע כמו קירוב וריחוק של הבמה, תמונות מהירות והדמיה של מקרן. "כמעט בכל ההצגות שאני עושה ובתיאטרון בכלל רואים שבמאים מנסים לייצר סצנות קולנועיות באמצעות הזזת מצלמה דמיונית. בסצנת האונס הבמה זזה אחורה – ומקבלים זום אאוט או בלספר סיפור באמצעות שלושה קליפים מהירים של שלוש שניות כמו בפתיחה של המערכה השנייה. זו צורת חשיבה שבאמת מתקיימת בזכות הקולנוע והטלוויזיה", הוא מסביר.

מה עם לביים סרט קולנוע? ארי פולמן שהוא במאי קולנוע ביים לפני כמה שנים את ההצגה "מתאבל ללא קץ" בקאמרי והכניס בה אלמנטים קולנועיים.

"זה חלום שיש לי ושאשמח להגשים מתישהו אבל קשה לי לראות איך. בתחום של התאטרון והקולנוע מאוד מקובעים – קשה לתת צ'אנס לאנשים שמגיעים מתחום שונה לגמרי".

בנוסף לממד הקולנועי שבא לידי ביטוי בבימוי ההצגה, גם המוזיקה מאוד דומיננטית ותורמת לקצב המהיר של ההצגה. "זה משהו שמאוד אופייני לכל העבודות שלי. אני אוהב לצבוע את המחזה בהמון מוזיקה". גם הבמה עליה מוצבת מנהרת הבריחה מראה על חשיבה מחוץ לקופסה, וזו הייתה נקודת המוצא של נועם בהקמת התפאורה. "הרעיון היה להרגיל אותך לראות את המחילה הזאת בצורה שאת לא תשימי לב שהיא בכלל קיימת. את רואה את התפאורה במשך שעתיים ואז את אומרת 'היי, לא חשבתי שזה יכול לקרות'", הוא מספר בהתלהבות.
לפי מה החלטת על ליהוק השחקנים?

"גשר זה תיאטרון שעובד עם אנסמבל שחקנים ומאייש לו את התפקידים במחזה. אתה מסתכל על מצבת השחקנים של גשר ושואל האם אני יכול עם החבר'ה האלה להפיק את ההצגה הזאת? וזה מה שעשינו ברוב המקרים. כשהיו חסרים אנשים בתוך האנסמבל עם איכויות מסוימות אז התחלנו לחפש בחוץ. כמו לדוגמא שיר סייג הוא סוג של שידוך שעשיתי לגשר. הוא משחק גם ב'לאסי' בתאטרון המדיטק וידעתי שהוא מאוד מתאים לזה. הוא נסע להודו לכמה חודשים, שלחתי לו טקסט לצד השני של העולם, עלינו מולו בזום ועשינו אודישן כשהוא בהודו וככה הוא קיבל את התפקיד הזה".



(הבמאי נועם שמואל. צילום: בני גם זו לטובה)

מדוע בחרת ביובל ינאי ואורי יניב?

"הם שחקנים מצוינים, חברים טובים ויש ביניהם כימיה נפלאה. מורגן פרימן וטים רובינס הם שחקנים שכולם מכירים מהקולנוע ויש קיבעון לגבי איך הם אמורים להראות ולשחק. אורי מביא סוג של מסתורין ומצליח להביא ביצוע ריאליסטי של מישהו שהוא על הסף של גאון. חיפשנו מישהו עם קצת חוסר מודעות חברתית, שלא מרגיש כל כך בנוח בגוף של עצמו ואצל יובל יש משהו מאוד ארצי. בפועל בספר של סטיבן קינג רד הוא בכלל ג'ינג'י ,אז מהבחינה הזאת הליהוק של יובל ינאי הרבה יותר תואם את הספר מאשר את הסרט. יובל מצליח להביא משהו הומוריסטי שכמעט ואין בסרט ואני שמח על הביצוע שלו בהצגה קשה מהסוג הזה. צריך את ההומור הזה כי בעזרתו הקהל מצליח להכיל את הקטעים הקשים".

עבודה על מחזות פוליטיים אף פעם לא הייתה שיקול עבור שמואל. "הדבר הראשון כשאני ניגש למחזה זה לבדוק האם יש סיפור טוב והאם הוא מרגש. ואם אני מאמין שמשהו מרגש גם אם הוא פוליטי, שווה להעלות אותו", הוא עונה. יחד עם זאת, לטענתו יש כיום פחות ופחות הצגות פוליטיות ורק הצגות שרומזות על כך. "'חוות החיות' שעשיתי הייתה הצגה מאוד פוליטית. שתלנו שירים ארץ ישראליים באופן שעובד על תת המודע. אם כבר פוליטיקה אז בצורה הזאת כי הקהל הישראלי לא אוהב את התחושה שמחנכים אותו, צריך לעשות זאת בצורה עדינה ומכבדת", הוא מסביר.

הפרויקט הנוסף של נועם הוא ההצגה "בת הים הקטנה" במדיטק שעלתה ביום שבת האחרון ואחריה הוא יתפנה לפרויקט חייו השני - לידתה של בתו שצפויה בינואר הקרוב. מחודש אפריל הוא יתחיל לעבוד על המחזה "בבצ'יק" בתיאטרון בית ליסין אותו כתב היוצר של הסדרה "שטיסל", יהונתן אינדורסקי, אודות משפחה חרדית שקללה מוטלת על מסעדתם.
מיכל ליבר רונן - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2024
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Driving Madeleine1הנהג של מדלןציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 3.1
Victory2המנצחיםציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.4
Wonka3וונקהציון גולשים10 / 8.4ציון מבקרים5 / 3.3
Anyone But You4רק לא אתהציון גולשים10 / 8.3ציון מבקרים5 / 2.1
Aquaman and the Lost Kingdom5אקוומן 2 הממלכה האבודהציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 2.0
Elioאליאו The Garfield Movieגארפילד Imaginary Friendsחברים דמיוניים Kingdom of the Planet of the Apesכוכב הקופים: ממלכה חדשה
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט