הוגו (תלת מימד) ביקורת סרט

אחרי 50 שנות קריירה קולנועית המורכבת בעיקר מסרטים אלימים ופסימיים, מרטין סקורסזה מפתיע ויוצר את סרטו הקסום ביותר. "הוגו" הוא סרט שאולי עוסק בנער יתום בן 12 המתגורר בראשית המאה הקודמת בתחנת רכבת בפריז, אבל זהו בעצם מכתב אהבה מרגש אל הימים בהם הקולנוע עדיין היה בחיתוליו והסרטים עדיין היו אילמים. אבל "הוגו" לא מסתפק רק בזה. הוא מצדיע לאחד החלוצים הראשונים של הסרט האילם - אבי הקולנוע הפורמליסטי, מי שביים את סרטי הפנטזיה הראשונים – הבמאי ז'ורז' מלייס.בשנת 1885 האחים לומייר ממציאי מצלמת הסינמטוגרף יצרו את סרט הראינוע הראשון - "היציאה מהמפעל" שבה תועדו העובדים של משפחת לומייר יוצאים מהמפעל המשפחתי. זאת גם השנה שהקוסם ז'ורז' מלייס צפה בסרטיהם והבין את הפוטנציאל של יצירת עלילה בדיונית, שימוש בעריכה, צבעים שנצבעו ידנית ושלל אפקטים. אחרי מאות סרטים, פריצתה של מלחמת העולם הראשונה ואובדן כל רכושו, מלייס מצא את עצמו מנהל חנות קטנה בתחנת הרכבת בפריז ורק אחרי שנים רבות של אלמוניות יצירתו חזרה אל הזרקורים והוא זכה להערכה שלה הוא כל כך ייחל. מרטין סקורסזה תמיד עוסק בקולנוע אם זה באופן מפורש בסדרה התיעודית המעולה שלו, בסרטו "הטייס" ואם זה בהתייחסויות שונות בסרטיו מ"נהג מונית" עד "שאטר איילנד". ספק אם יש במאי שאהבתו למדיום שבו הוא פועל כל כך מפורשת ואובססיבית. לכן לא מפתיע שדווקא אותו במאי המוכר בעיקר מסרטיו המדממים "נהג מונית", "השור הזועם" ו"החבר'ה הטובים" החליט לקחת לידיו את ספר האיורים של בריאן סלזניק "The Invention of Hugo Cabret" ולהפוך אותו ליצירה קולנועית המכילה בעיקר אהבה גדולה לאמנות השביעית.התוצאה היא סרט שגיבוריו הם ילדים בני 12 אבל הוא בהחלט לא מיועד לגיל הנ"ל. מדובר בסרט שמבוגרים יאהבו אותו הרבה יותר ממה שנראה כמו קהל היעד שלו. הוגו איבד את אביו בשריפה במוזיאון, הוא אומץ על ידי דודו האלכוהוליסט ועבר להתגורר עימו בין קירות תחנת הרכבת בפריז בשנות השלושים של המאה הקודמת. גם הדוד נעלם ועכשיו הילד הצעיר נשאר בודד ומכוון את השעונים בתחנת הרכבת בלי שאף אחד ידע על קיומו. הוא מתגורר יחד עם בובה מוזרה שאביו הוריש לו המסתירה בחובה סוד. הוגו מציץ אל חייהם של הדמויות השונות המרכיבות את תחנת הרכבת, אם זה השומר המשופם וכלבו, מוכרת פרחים הבודדה, בעלת בית הקפה, מוכר הספרים המפחיד, מוזיקאים, וגם בעל דוכן הצעצועים בתחנה ובתו ההרפתקנית. עולם עשיר וצבעוני רחוק מהאפרוריות והאפלה שבה חי הוגו בין התעלות והצינורות המרכיבים את התחנה. על אף שהסרט עוסק בראשית הקולנוע ומצדיע לז'ורז' מלייס מאבות הראינוע מדובר ביצירה קולנועית מרהיבת עין בתלת מימד. למען האמת מדובר בתלת מימד היפה והמרשים ביותר שראיתי מעודי. לכך אחראי בעיקר הצלם הקבוע של סקורסזה וטרנטינו רוברט ריצ'רדסון.מלבד הצד הטכני מרהיב העין יש כאן תסריט מופלא ומרגש של ג'ון לוגאן שכתב בעבר את התסריט לסרט "הטייס" של סקורסזה ולסרט הטלוויזיה המעולה "RKO 281" על אורסון וולס ומאחורי הקלעים של עשיית "האזרח קיין". הוא גם מכותבי התסריט של סרט האנימציה האיכותי "רנגו" המועמד גם הוא לאוסקר. תלמה שומאכר העורכת הקבועה של סקורסזה אחראית על הקצב המסחרר של הסרט וכמובן הפסקול המרהיב של האוורד שור משלים את המלאכה. "הוגו" ו"הארטיסט" עוסקים בתקופת הראינוע בדרכים שונות, ומרבית הסיכויים ש"הוגו" יפסיד את הפרס היוקרתי ל"ארטיסט" אבל מבחינת שלמות קולנועית, חדשנות ורעננות הוא שם אותו בכיס הקטן. בהחלט סרט חובה לכל מי שאוהב קולנוע.