סרט הוא תמיד פתרון מושלם לבילוי קיצי עם הילדים. אל רשימת סרטי הילדים הנרחבת מצטרף "חבר על ארבע", אבל הוא כנראה הגרוע מביניהם.בבסיסו של הסרט יושבת עלילה בעלת מסרים חינוכיים ודמות ראשית שקל לאהוב. ג'וק הכלב האמיץ יוצא לשלל מסעות ולא מפחד להיאבק בזאב למען אימו, לזכות במירוץ ואף להתאהב בפודלית צרפתייה. ג'וק, הכלב הקטן ביותר בשבט האפריקאי ממנו הוא בא, נבחר לצאת למסע חיפוש אחר זהב, בו הוא לומד שהגודל לא קובע וכי ליבו הטוב הוא המתנה הגדולה ביותר שיכל לבקש. עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה כי בעיירות בסגנון המערב הפרוע בהן הוא עובר, מוצגים האפריקאים המקומיים כפחות מתקדמים לעומת הדמויות הלבנות.
פרסומת
"חבר על ארבע" הוא סרט אשר מיועד לקטנטנים, ואולי זו הסיבה לנפילתו. לא בגלל התוכן, אלא בגלל חוסר ההשקעה באנימציה עצמה וזה יוצר תחושה של זלזול בקהל היעד. האנימציה נראית כמו פרויקט גמר של סטודנטים ולא פרי עבודתם של מקצוענים ועולה השאלה לגבי הנחיצות של תלת המימד. זו בהחלט לא הרמה שאפילו הצעירים ביותר רגילים אליה היום.בנוסף לכך, הדיבוב הוא חסר חן, בייחוד בקטעי השירה אשר מרגישים מסורבלים ולא קליטים. מה שאולי יראה כפיתרון בקרב ההורים, אשר לא יצטרכו לשמוע את השירים מעבר לזמן הצפייה, בהחלט ייתפס כחסרון גדול אצל הקהל הצעיר המחפש חוויה מהנה במיוחד.
הדבר הבולט ביותר בסרט "חבר על ארבע" הוא הזלזול בקהל. עם אנימציה שהייתה חדשנית אולי לפני עשור ,דיבוב מגושם והצגת האפריקאים כקריקטורה גזענית, הסרט רחוק מלהוות תחרות לשאר סרטי האנימציה המוצגים הקיץ בבתי הקולנוע.