סרטו החדש של הבמאי הצי'ליאני סבסטיאן לליו, "גלוריה" (מומלץ לא להתבלבל עם סרטו הנהדר של ג'ון קסוואטס מ-1980 הנושא שם זה ועם הרימייק הכושל מ- 1999 בכיכובה של שרון סטון) הינו מסוג הסרטים שנדמה כי מתפוגגים מהתודעה מייד לאחר תום הצפייה. הסרט, שמספר את סיפורה של גלוריה, גרושה בת 58 המחפשת אהבה במועדוני הריקודים של בירת צ'ילה סנטיאגו, אינו מצליח לעורר עניין רב ומהווה חווית צפייה סבירה ובעלת חן מסוים, אך לא כזו המצדיקה בהכרח צפייה על המסך הגדול.כמובטח משם הסרט, גלוריה מלווה את גיבורתו הראשית בכל סצינה, כאשר הדמויות בסרט מוצגות מנקודת מבטה, דבר המאלץ את הצופה להזדהות עם נקודת השקפה אחת ויחידה זו אותה הסרט מספק ולחוות את המתרחש בו בהתאם ליחסה של גלוריה אל הסובבים אותה. החלטת בימוי זו (המזכירה את זו של רומן פולנסקי ב"צ'יינהטאון"), שאינה מאפשרת צפייה בפריים אחד של הסרט בה גלוריה אינה מופיעה, יכולה להוות עול על הצופים ללא דמות ראשית שסוחבת את הסרט ומעניקה לו נפח רגשי ומימד להזדהות. למרבה המזל, השחקנית פאולינה גרסיה המגלמת את דמותה של גלוריה וזכתה על משחקה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ברלין האחרון, מצליחה להעניק הופעה בעלת מימד שנע בין הבוגר לילדותי, הופעה שגורמת לצופה לרצות בטובתה גם כאשר התסריט אינו מעניק צידוקים מספקים לכך.
פרסומת
בעייתו המרכזית של הסרט טמונה בכך שמלבד תצוגת המשחק משל גרסיה ועמיתה סרג'יו הרננדז, התסריט שלו נע על פני מישור צפוי למדי ללא נקודות שפל או שיא משמעותיות וכך הוא מתקדם על פני מנוחות ללא מהמורות משמעותיות שיעניקו לו נפח מעבר לסרט חביב ותו לא. הסרט מתאר את מפגשה של גלוריה עם רודולפו, גרוש מזדקן הכרוך אחר בנותיו המנצלות אותו, המנסה לתמרן בין הקשר הרעוע עם משפחתו לקשר הניצת בינו לבין גלוריה ומעניק משמעות מחודשת לחייו.לזכותו של הסרט, גלוריה, בניגוד לרודולפו, אינה מוצגת כדמות של רווקה מזדקנת, כפי שמוצגת פעמים רבות בקולנוע המסחרי. היא בעלת קשרי חברות ומשפחה טובים, מחזיקה באופי אסרטיבי ואוהב חיים ואינה נכנעת לתכתיבי החברה הנוגעים לחיי הלילה והמין של בחורה בגילה. הסרט, כולל בתוכו סצינות מין חושפניות הנדירות בנוף הקולנוע של אנשים בגיל העמידה ואינו מנסה לטשטש את תחלואי הגוף המזדקן בסצינות אלו.
תיאור כנה זה של חיי האהבה בגיל העמידה על מגבלותיהם וצדדיהם האנושיים והיפים, מעניק לסרט פן ריאליסטי ובעל חשיבות ומהווה תשובה אותנטית יותר מהקומדיות הרומנטיות ההוליוודיות המתקתקות העוסקות בנושאים אלה דוגמת סרטיה של ננסי מאיירס ("באהבה אין חוקים", "זה מסובך"). יחד עם זאת הסרט אינו מכיל בחובו הרבה מעבר לתיאור קטן וכנה זה. הסרט אמנם טומן בחובו תצוגות משחק טובות, אך אינו מכיל איכויות קולנועיות או תסריטאיות משמעותיות, כאשר לאורך הסרט עולה בצופה השאלה – מדוע דווקא גלוריה? מה הופך דמות חביבה זו לדמות שעשויה לעורר עניין לאורך סרט שלם?. ללא מענה על שאלה זו נשאר "גלוריה" סרט קטן וחביב, ללא משמעות רבה, שפונה לקהל יעד בוגר ומציע לו חווית צפייה נעימה ולא מאתגרת יתר על המידה, מהנה למדי ונשכחת במהרה.
סרט מעניין העוסק בקשר זוגי בין שני אנשים מבוגרים ופנויים. הסרט עשוי היטב, ומדגיש את מצבן הקשה של נשים פנויות שמחפשות זוגיות. משחק מצויין של השחקנית. שווה צפייה.
משחק של השחקנית מעולה מעולה מעולה...מלאת חיות ומשמשת השראה לאנשים בעיקר לנשים, אחרי גירושין.... הסרט ארוך ביותר וטרחני במקומות מסויימים, ניתן היה לקצר אותו בהרבה ואז הוא היה אולי מעניין יותר... מלבד המשחק המדהים של השחקנית וניואנסים כאלו ואחרים קטנטנים בסרט, לא ממש אני ממליצה לראות אותו...
לא מאסטרפיס...בכלל לא...
גלוריה (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות