איך בונים על המסך הגדול עולם שלא מוכר כלל לצופה המערבי, מבלי לוותר על הדרמה והרגש? השאלה הזו עומדת מאחורי לא מעט סרטים זרים, שמבקשים להנגיש תרבות , סט ערכים ושאיפות אחרות לקהל שאינו מכיר אורחות חיים אלו, ועדיין לספק לו בידור כהלכה. דילמה זו עולה גם במהלך הצפייה ב"אהבה במשפט" ("Love on Trial") שהוקרן בפסטיבל קאן בשנה שעברה. מדובר בסרטו החדש של היוצר היפני קוג'י פוקאדה ("חיי אהבה"), שמגיע אל בתי הקולנוע של מובילנד והוט סינמה – הפועלים גם בימים טרופים אלו.אך מה הוא אותו עולם שפוקאדה מבקש להכיר לנו? ב"אהבה במשפט", מגלה הצופה את נבכי דמות האיידול – כוכבת פופ יפני. בדומה לתעשיית הקיי-פופ הקוריאנית, תעשיית מוזיקת הפופ היפנית – הג'יי-פופ – היא אחת מתעשיות הבידור הפופולריות והרווחיות ביותר במדינתה ופועלת בשלל דרכים סבוכות כדי לרצות את לקוחותיה, המאזינים. ככל שהם רוכשים יותר פריטי מרצ'נדייז ונוכחים ביותר הופעות, המעריצים מפתחים מערכת יחסים קרובה (ספק התאהבות) עם האיידוליות. אלו מצידן זוכות לפרסום גדול יותר ועליית מדרגה בתוך היררכיית התעשייה.
פרסומת
את ההקדמה הזו כולה משלב (לא במפורשות) הבמאי בסיפורה של מאי (קיוקו סאייטו, בעצמה איידולית מפורסמת לשעבר), זמרת שנהנית מתהילה יחסית כחלק מלהקת הבנות "Happy Fan". פריצתן הגדולה של הבנות, שנשענת על הופעה מדוברת בפסטיבל ג'יי-פופ גדול, מתנגשת בהתאהבות מקרית של מאי בידיד מימי התיכון ששב לחייה (יוקי קורה). מה שנדמה כעניין חסר חשיבות כלפי חוץ הופך למעשה להפרת החוזה של הזמרת עם סוכניה ולעילה למשפט – כיוון שבתעשייה שרוצה להעניק ללקוחותיה את האשליה שהאיידוליות "שמורות רק להן", כניסתן ליחסים רומנטיים או התאהבות נחשבת לטאבו. כעת על מאי להחליט מה חשוב לה יותר – חלומה להיות כוכבת פופ או צדקת דרכה וזכויותיה כאישה.על פני קריירה של כ-25 שנים, מבקש לרוב פוקאדה לעסוק בסרטיו בשבריריות של יציבות תעסוקתית/חברתית ועד כמה זו מתבררת כאשליה ברגע שהכול מתפרק לפתע; בחברה שדורשת סדר כמו החברה היפנית, אותה קריסה הופכת אף קשה יותר מהרגיל. כך, בסרטו "הרמוניום" מ-2016, צמד אוהבים מתחילים לאבד הכל כשמכר מהעבר נכנס לחייהם, וב"חיי אהבה", תאונה טרגית הורסת את הקיום השקט של זוג הורים צעירים.
גם כאן, העלילה משתקפת לנו דרך עיניה של מאי – כבן אדם חריג ונחבא אל הכלים, שמצא את עצמו דרך המוזיקה, רק כדי לאבד את דרכו מחדש. אך היכן שסרטיו האחרים "לא מבזבזים זמן" וניגשים ישר לדרמה - או אף מתחילים איתה, ונותנים לדמויות לעכל אותה לאורך הסרט – ב"אהבה במשפט" פוקאדה מנצל זמן לא מועט דווקא בבניית עולם הג'יי-פופ, החוקים הדרקוניים בו, הדינמיקה בין חברות ההרכב ועוד. עד שהיוצר מגיע לאירוע שבמרכזו של הסרט, עולות התהיות איך הוא יצליח "לדחוף" את הדרמה שמגיעה בזמן שנותר לסרט וכמה זו תצליח להיות משמעותית או מרגשת.אין זה אומר שפוקאדה לא עושה עבודה מצוינת בבניית העולם הזה, שרובו ככולו נסתר ולא מוכר לצופה הממוצע. יחד עם שותפו לכתיבה, שינטארו מיטאני, היוצר מעז לקרוא תיגר על אחד העקרונות הבסיסיים ביותר בחברה היפנית - תודעת השירות, ועד כמה זו צריכה לבוא על חשבון רעיונות "מערביים" של שוויון זכויות ותנאי העסקה שאינם גובלים בעבדות מודרנית. עבורו, עולם הג'יי-פופ הצבעוני והזוהר נצבע פתאום בצבעים אפורים ומסוכנים, שמאיימים על ביטחונן ושפיותן של האיידוליות."אהבה במשפט" מתקשה לשלב בין עולם הג'יי-פופ וחוקיו הסבוכים לבין סיפורה של מאי. כמו הגיבורה, כך גם הצופה עצמו הולך לאיבוד בתוך הנושא ומאבד את האחיזה בדרמה. בכל זאת, סרטו של פוקאדה הוא הצצה מסקרנת, מושקעת ואף סוחפת לעולם תרבותי אחר.
אהבה במשפט (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות