
נוגע בדיוק בנקודות הרגישות והמשמעותיות בהן מתחבטים הרווקים שביננו ולכן מתאים במיוחד לאוכלוסיה זו.וויל הוא בחור בן 38 בטלן שחי באזור הנוחות שלו ,חושב בעיקר רק על עצמו ושמתפרנס מתמלוגים על שיר שחיבר אביו הרבה שנים קודם לכן. מבחינתו החיים הם בטן גב אחד מתמשך והוא די נהנה מזה. יום אחד הוא עולה על "פטנט" איך להשיג לעצמו זיונים והוא נרשם לסדנה של בה חברות נשים חד הוריות. כמובן שלצורך זה הוא משקר וממציא ילד שלכאורה יש לו. הדברים מתגלגלים לידי כך, שהוא מכיר דרך חברה של אחת המשתתפות בסדנה, את בנה של אותה חברה. הילד תלמיד בבית הספר, שונה ולא הולך עם המיינסטרים וסובל מהתנכלויות מצד חבריו לספסל הלימודים. אימו של הילד היא טיפוס דיכאוני שמתקשה לספק את צרכיי הילד. כאן נרקמת ידידות מופלאה בין וויל לבין הילד, שמבין בפעם הראשונה בחייו מהי אחריות ושהחיים שחי עד כה הם חסרי משמעות. סרט חביב וקולח שערב לעין הצופה. התפקיד והסגנון תפורים על יו גרנט.
סרט נוגע ללב על ידידות בין שני אנשים שונים בגילם אך דומים בגורלם. גם סרט משעשע וגם קצת עצוב. סרטו הטוב ביותר לטעמי של יו גרנט.
אינטיליגנטי וחמוד. יו גרנט עשה את שלו והשתפר במשחקו וכדאי לו להמשיך כך.
סרט מתוק כדי לראות
יו גרנט שחקן נהדר. זו עובדה שכולנו הפנמנו כבר מזמן. הסרט "רווק פלוס ילד" אינו סרט נהדר, זו ההרגשה שאתנ מרגיש בסיומו. בהתחלה זה דווקא נראה טוב - גרנט, צחוק, ילד מעצבן (שמתגלה אח"כ כמדליק) ואם מעצבנת (שממשיכה לעצבן את הסוף). לאט לאט זה מאבד את החן ולקראת סוף הסרט אתה מוצא עצמך מגניב מבט אל השעון בציפייה שהקלישאה הזו תיגמר כבר. "רווק פלוס ילד הוא לא סרט רע, הוא סתם עוד דוגמא שלפעמים התחלה מבטיחה הולכת בהמשך לאיבוד.
יו גרנט