דרקולה: ההתחלה ביקורת סרט

עד שלא יסחטו את טיפת דמו האחרונה של הערפד המפורסם ביותר בתולדות ההיסטוריה, דרקולה, ימשיכו ליצור שלל סרטים בכיכובו. נראה שגם הפעם בהוליווד לא התאפקו והמפיק המועמד לאוסקר מייקל דה-לוקה (קפטן פיליפס, הרשת החברתית, מאניבול) גייס לשרותיו את התסריטאים מאט סאזמה ובורק שארפלס, ואת במאי הפרסומות גרי שור. שני תסריטאים מתחילים ובמאי טרי ולכולם זהו סרט קולנוע ראשון. לכאורה היה ניתן לצפות לסרט צעיר ורענן, אך התוצאה מיושנת ומיובשת.זה גם תפקיד ראשי בסרט קולנוע גדול לשחקן הבריטי לוק אוונס. השחקן בוגר מחזות הזמר של ווסט-אנד הפך עם השנים לשחקן משנה פופולארי בשלל סרטי פעולה ופעלולים הוליוודיים ובקרדיט הרחב שלו ניתן למצוא סרטים כגון "מהיר ועצבני 6", "ההוביט", "בני אלמוות", "התנגשות הטיטאנים" ו"שלושת המוסקיטרים". זאת הפעם הראשונה שסרט הוליוודי גדול נישא על כתפיו הוולשיות ולמרות שרירי הבטן והגוף המחוטב למשעי שהוא מציג לאורך כל הסרט, כוכב קולנוע צריך להיות בעל כריזמה. אפשר להיזכר בנוכחות הממגנטת הבלתי נשכחת, לדוגמה, של גארי אודלמן כדרקולה בסרטו של קופולה. אפילו לג'ונתן ריס מאיירס שגילם את דרקולה בסדרה שהחזיקה מעמד רק עונה אחת היתה יותר כריזמה. לוק אוונס הוא שחקן שאני מאוד מחבב, הוא שחקן אופי לא רע, שחקן משנה מוצלח ובכלל גבר וולשי נאה במיוחד. אבל בלי הדרכה של במאי מקצועי הוא מתגלה כשחקן ראשי מלודרמטי ואף תיאטרלי. גרוע מכל בסרט הזה הוא פשוט נטול כל נוכחות. בדרך כלל הסרטים המתמקדים בדרקולה מתארים את עלילותיו בלונדון בחיפוש אחר אהובתו מינה. משם הסרט ניתן להבין שהיוצרים מתיימרים לספר סיפור שלא סופר עדיין. כיצד דרקולה הפך בעצם לדרקולה. העלילה מתרחשת ברומניה במהלך הפלישה הטורקית ועוקבת אחרי הנסיך המהולל המוכר את נשמו לערפד קשיש (צ'ארלס דאנס שעשה הפסקה "ממשחקי הכס"). מה לא עושים כדי להציל את המולדת?"דרקולה ההתחלה" חושף כיצד הכל התחיל אבל לא עושה עם זה שום דבר מעניין באמת. אז הוא יכול לנוע במהירות השיא, ולהפוך למספר עטלפים. הבעיה היא שהעטלפים האלו מופיעים כמעט בכל סצנת פעולה. היתרון המרכזי של הסרט הוא אורכו - רק 90 דקות. התסריט משופע בדיאלוגים המזכירים באופיים טלנובלות, ועוד לא התחלנו לדוש במיזנסצנות של השיחות בין השחקנים השונים. כחובב סרטים מסוג זה ובכלל סרטי פנטסיה ופעולה קלילים לא מחייבים, קיווויתי ש"דרקולה ההתחלה" יהיה מהנה כמו סרטי ה"אויב שבפנים" ו"עולם האופל" – טעיתי. בכל מקרה זה גרם לי להרהר מה היה קורה עם ניל ג'ורדן הבמאי של "ראיון עם ערפד" ו"ביזנטיום", שני סרטי ערפדים בוגרים ואיכותיים, היה מקבל לידיו את המשימה לביים את הסרט הזה. כמה קינקי, מהנה ומתוחכם הסרט הזה היה יכול להיות.