פול תומס אנדרסון הוא ללא ספק אחד השמות החשובים היום בעולם הקולנוע. בזכות סרטים כמו "מגנוליה", "זה יגמר בדם" ו"לילות בוגי" יצר לעצמו אנדרסון קהל גדול שמעריץ את העבודה שלו. מולם ניצבים לא מעט אנשים המבקרים את הסרטים שלו ולא מצליחים להתחבר לסגנונו הייחודי, שעוסק יותר בתיאור עולם עשיר בדמויות ואווירה ופחות בהתמקדות בעלילה ליניארית נוסחתית ורגילה. לאחר שיתוף פעולה מוצלח במיוחד ב"המאסטר" חוזר אנדרסון לשתף פעולה עם חואקין פיניקס ב"מידות רעות", עיבוד קולנועי לספרו האחרון של תומאס פינצ'ון, סופר ניו-יורקי שזכה בפרס הספרות האמריקאית ומועמד של קבע לפרס נובל בספרות.העלילה מתרחשת בלוס אנג'לס של שנות ה-70 ועוקבת אחרי דוק ספורטלו (פיניקס) בלש פרטי המכור לסמים. לאחר שהאקסית של דוק מגיעה לביתו, היא משתפת אותו במזימה משונה בנוגע לחבר העשיר השלה, אשתו והמאהב שלה ואט, אט אנחנו נחשפים לתכנית הזויה לחלוטין. העלילה מסתבכת מהר מאוד לאחר שהיא נעלמת ודוק מחליט לצאת בעקבותיה.
פרסומת
במהלך חקירתו דוק פוגש דמויות שונות וצבעוניות בינהן ניתן למצוא את: "ביגפוט" (ג'וש ברולין), בלש במשטרת לוס אנג'לס שלאט לאט אנחנו מבינים שהקשיחות והמרירות אותה הוא משדר מסתירים טראומה שעבר. ד"ר רודי (מרטין שורט הותיק), רופא שיניים שהוא גם נרקומן ופדופיל. לצידם תוכלו לפגוש כוכבי קולנוע כגון אוון ווילסון , בניסיו דל טורו וריס וויתרספון.הסרט הוא שילוב מוזר בין קומדיה שחורה לפילם-נואר ואף מכיל קטעים קומים הכוללים סלפסטיק בסיסי מצחיק במיוחד. אבל לצד ההומור שרויה אווירה מלנכולית כשברקע מלחמת ויאטנם, הרצח של שרון טייט ע"י הכת של צ'ארלס מנסון ומשבר האמון הכללי של אזרחי אמריקה בממשל. דבר שמאפיין את התקופה ומתאים לדמויות שהסרט מתעסק בהן. אנדרסון בהחלט מצליח לשלב בין ההומור מצד אחד והמלנכוליה מהצד השני. הבחירה של אנדרסון להשתמש בוויס אובר של הזמרת ג'ואנה ניוסום שמקריאה קטעים מהרומן של פינצ'ון במהלך הסרט עובד טוב ברובו ובהחלט מוסיף לסרט.
אחת מנקודות האור המרכזיות בסרט היא חואקין פיניקס שמוכיח שוב שהוא אחד מהשחקנים הטובים ביותר היום וברמה מסוימת מציל את הסרט. שאר הקאסט חלש ומגלם תפקידים נשכחים. דבר מפתיע בהתחשב בעובדה שאנדרסון בדרך כלל מצליח להוציא בסרטיו הופעות משחק מוצלחות משחקניו והוא גייס את השמנה והסולתה של הוליווד בימינו.
נקודת אור נוספת היא הפסקול עליו אחראי ג'וני גרינווד מלהקת "רדיוהד" שזהו שיתוף הפעולה השלישי שלו עם אנדרסון (קדמו לו "זה ייגמר בדם" ו"המאסטר") וגם כאן מדובר בשילוב שעובד מעולה. גרינווד יוצר פסקול ייחודי, מעניין וצבעוני שכולל, בין השאר, הקלטות של ניל יאנג משנות ה-60 וה-70 ושיר חדש של להקת "רדיוהד" שנחשף לראשונה בסרט. יחד עם העיצוב האמנותי, עיצוב התלבושות והעובדה שהצילום מרגיש חי יותר ובעיקר צבעוני יותר (צולם ב35 מ"מ) כל אלו יוצרים התאמה מדויקת במיוחד לתקופה ולאווירה של שהסרט מציג.הבעיה הגדולה והעיקרית של הסרט היא התסריט. הסרט ברובו מרגיש כמו הזייה אחת גדולה, אך התחושה היא שהוא מסורבל רק בכדי להיות כזה וללא שום הצדקה עלילתית. אנדרסון הוא במאי גדול ומהבחינה הזו "מידות רעות" הוא מדויק מאוד, אך העובדה שהתעלומה המרכזית נהפכת ללא ברורה ונאבדת בין ההזיות של גיבור הסרט ודמויות המשנה המרובות, גורמת לכך שהצופים מאבדים את הקשר והעניין למתרחש בו.
הסרט מנסה להיות כמה סרטים במקביל: מצד אחד ניו-נואר כמו "צ'יינהטאון" ומצד אחר "ביג לבובסקי" וכמובן המחווה הגדולה לאלטמן שמהווה השפעה מרכזית לקולנוע של אנדרסון ולסרטו ל"שלום לנצח", אך במקום להיות שלם כמו כל אחד מהסרטים, הוא מנסה להיות כולם בו זמנית ונכשל בכך כשלון חרוץ.זהו הסרט הראשון שמבוסס על ספר של פינצ'ון ולמרות שלרגעים "מידות רעות" עובד בצורה מוצלחת, רובו פשוט מבולגן. נראה שהסרט הזה מוכיח כי ההנחה לפיה לא ניתן לעבד את הספרים של פינצ'ון בצורה מוצלחת למסך הגדול היא נכונה בהחלט. מדובר בסרטו החלש ביותר של אנדרסון עד כה, שבשלב מסוים שכח שמעבר לאווירה ולמסרים, יש לשמור על העניין ועל ההזדהות של קהל הצופים עם הדמויות ובכך הסרט נכשל ובגדול.
סרט מוזר ומבולגן.
המשחק מצויין, הצילום נפלא ומרשים במיוחד, הפס-קול מעולה ומוסיף הרבה לאווירת שנות השבעים, העריכה נהדרת אך הדיאלוגים התסריט והעלילה נמרחים, לא מובנים ברובם, חסרי פואנטה, מסורבלים, מתישים, מבלבלים ולפעמים אפילו מעצבנים.
בקיצור, פחות אהבתי. עדיף לוותר.
שונה ומסקרן, עלילה לא ברורה וקשה למעקב, סרט שצריך לראות מספר פעמים לפני ששופטים. אבל ההרגשה היא שאחרי כמה פעמים שאראה אותו ואבין את הדקויות והפרטים והרצף העלילתי (בתקווה שזה אפשרי) יכול להיות שהסרט חביב מאוד
מה זה היה? קומדיה פרועה? מותחן אדיש ועמוס פרטים ודמויות מיותרות? דרמה אירוטית ואמנותית? סרט שמשנה סגנון מדקה לדקה, לא אחיד ולא מובן ומרוב עומס קשה להפגין עניין או איכפתיות. בעיקר מייגע.
שלח/י
ריס וויתרספון
בניסיו דל טורו
חואקין פיניקס
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות