סדרת סרטי "גנוב על" הציגה בפני הקהל את גרו, הנבל המרושע אך גם רך הלב ואת משרתיו הנאמנים, המיניונים הצהובים הקטנים. המיניונים תפקדו כרנפילד עוזרו הנאמן של דרקולה או איגור משרתו הנאמן של דוקטור פרנקנשטיין. המיניונים רבים, משעשעים, מדברים ג'יבריש ובעיקר עושים שטויות ומסתבכים בצרות פעם אחר פעם בניסיונותיהם המגושמים לשרת את אדונם ללא לאות. אחלה תפקידי משנה.לפני שהספקנו להגיד בננה, הפכו היצורים הקטנים לאייקון תרבותי ומכירות המרצ'נדייז שלהם הרקיעו שחקים. מה טוב לחלוב עוד קצת את הפרה הצהובה הזו ולעשות סרט שינסה להסביר מיהם אותם מיניונים משעשעים וכך נולד הסרט השלישי בסדרת "גנוב על" שהוא בעצם פריקוול לשני הסרטים הראשונים.
פרסומת
בפתיחת הסרט מוצגים תולדות המיניונים וניסיונותיהם הבלתי נלאים לשרת את הרעים והמרושעים שבתבל. הם מחליפים בוסים לאורך ההיסטוריה והמיניונים עוברים לרשע הבא. אחרי ההקדמה שהיא החלק המוצלח בסרט, אנו מגיעים לאמריקה של סוף שנות השישים כששלושה מיניונים מנסים למצוא את האדון הרשע הבא שלהם (כמה עשרות שנים לפני שיהפכו למשרתיו הנאמנים של גרו).המיניונים מוצאים מרשעת על בשם סקרלט וחווים איתה הרפתקאות שונות ומשונות. הבעיה היא שמה שהספיק לנו כדמויות משנה פשוט לא עובד כשהמיניונים הם הכוכבים הראשיים. בינינו כל המיניונים נראים אותו דבר ומדברים די דומה ולצופה מעל גיל 5 מתחיל לשעמם די מהר. גם המרשעת החדשה סקרלט, בדיבובה של סנדרה בולוק, לא ממש מעניינת ודמותו של גרו היא עמוקה ומורכבת בהשוואה אליה.
הילדים שלי בני הארבע והשבע נהנו, למרות שביתי הגדולה לא יצאה מגדרה. המיניונים הוא סרט לילדים קטנים, ההורים יצטרכו לשבת בחושך בסבלנות ולחכות שהסרט ייגמר.