לפעמים החיים הולכים בדרך שבה אנחנו מדמיינים לעצמנו שהם ילכו. הכל הולך כשורה, מתקתק בדיוק לפי השעון ופשוט עובד כמו שצריך – רוב הזמן ממש לא. "כולם רוצים את זה", סרטו החדש של הבמאי-תסריטאי המוערך ריצ'רד לינקלייטר ("התבגרות"), מהלך על החבל הדק הזה שבו הכל מתקתק כמו שצריך לבין העובדה שפתאום השעון מפסיק לעבוד כמו שחשבנו שיעבוד. נו, אתם יודעים איך זה נקרא, החיים עצמם.הסרט עוקב אחר חבורת שחקני בייסבול בקולג' אמריקני בסוף השבוע שלפני תחילת שנת הלימודים ב-1980, כשהוא מתמקד בעיקר בג'ייק, אחד מתוך כמה סטודנטים חדשים שמנסים למצוא את מקומם בתוך החבורה המגובשת. ג'ייק מודע למעמדו כאחד מצעירי החבורה, והוא לא מפספס את העובדה כי ישנם מעמדות בתוך החבורה, כשככל שאתה ותיק יותר אתה נמצא במעמד גבוה יותר. ממש כמו בצה"ל, גם בקולג' בארצות הברית הפז"מ דופק. במהלך אותו סופ"ש אנחנו לומדים להכיר את החבורה כולה די לעומק, ומצליחים להבין די בקלות מי לוקח את עניין המעמדות ברצינות, מי הוא העוף המוזר בחבורה ומי יעשה כל מה שצריך כדי להשכיב בחורה.
פרסומת
אפשר למצוא פה את הסטודנט הוותיק שלוקח קשה מדי את הפסדו לאחד מהחבר'ה החדשים במשחק פינג-פונג, ישנו את הסטלן שבעיקר רוצה לעשן כל היום, כמובן שאי אפשר להתעלם מהבחור הטיפש שלא מודע לטיפשותו החיננית, ושלא נדבר על הפריק שכולם מנסים לשמור איתו על יחסים מינימליים ככל האפשר. הם רוצים לשתות, לכייף, לעשות כמה שיותר סקס עם בחורות, לא ממש להשקיע בלימודים, וכמובן שגם לזכות באליפות המדינה. זה נשמע כמו סיפור שיכול לעבוד כקומדיה משוגעת בסגנון "אמריקן פאי", אך לינקלייטר יודע לתת יד עדינה שמרחיקה אותו מהכיוון הזה לכיוון קצת יותר אווירתי.ואין זה נאמר בשלילה, אלא להיפך: "כולם רוצים את זה" הוא סרט משוחק היטב עם תסריט חכם שנבנה בהדרגתיות, ולינקלייטר מצליח פעם נוספת להוכיח שכל השבחים שהוא קיבל על סרטיו מוצדקים לחלוטין. הוא מוציא משחקניו הכמעט אנונימיים הופעות אנושיות, פשוטות וטבעיות לחלוטין, והעובדה כי מדובר בקאסט שלא מוכר לקהל הרחב רק מוסיפה לו נקודות זכות. אגב, תזכרו את שמה של זואי דויטש המגלמת את בברלי, הקראש של ג'ייק והדמות הנשית המשמעותית היחידה בסרט, שמשדרת קסם שאי אפשר שלא להיכבש על ידו. גם לשאר הצוות שלצידה מגיעות מחמאות רבות על האופי הגדול שכולם הכניסו לדמויות שלהם.
האווירתיות של הסרט היא גם מה שהופכת אותו לסרט שלא יתאים לצופה הקולנוע הממוצע: הסיפור לא מתקדם לשום מקום, הדברים פשוט קורים מעצמם, ואין תחושה של תזוזה ממש. זו לגמרי החלטת בימוי של לינקלייטר שנותנת את הוייב הזה, החלטה מודעת לעצמה לחלוטין, והיא תורמת לסרט לא מעט כמו שהיא פוגמת בו: ישנם רגעים מקסימים שהדרך הזו מתאימה להם ככפפה ליד, ויש רגעים שמרגישים כקצת מוחמצים ושאם הגישה אליהם הייתה שונה הם היו יכולים להיות נפלאים באמת. אין זה אומר שלינקלייטר מפשל פה, אלא שפשוט הוא היה צריך להרשות לעצמו קצת יותר להשתחרר.לינקלייטר מגיע לסרטו החדש אחרי שיאים חדשים שהגיע אליהם בסרטיו "לפני חצות" ו"התבגרות", דבר שלא מונע ממנו לביים כאילו הוא מעולם לא הוגדר כאחד הבמאים החשובים ביותר ב-25 השנים האחרונות. "כולם רוצים את זה" הוא לא מאותן קומדיות שיפילו את הקהל מצחוק, אלא כזו שתגרום לו קצת להפעיל את הראש, זאת הודות לתסריט השנון והכה פשוט במסר שלו. באיזשהו שלב בחיים כל אדם הוא אדם צעיר שמחפש את מקומו בעולם, ו"כולם רוצים את זה" מציג בצורה מדויקת איך זה מרגיש לגלות את עצמך יחד עם העולם כולו.
מדובר בסרט חביב למדי שמתעד את שנות ה-80 ולא מעבר לכך....
שם:שיגיל:4701/06/2016 08:52:16
7/10
ממליץ על הסרט. סרט אחווה על החיים השחצנים של חברי נבחרת הבייסבול באוניברסיטה טרום תחילת שנת הלימודים כאשר רק נושא אחד מעניין אותם... אהבנו מאד, בפרט את השירים של שנות ה-80 אם כי הסרט נמשך מעט יתר על המידה, שלא לדבר על תוספת של 30 דקות פרסומות