קפה סוסייטי ביקורת סרט

הזמן הזה בשנה הגיע ויוצא לאקרנים סרט חדש של וודי אלן, ואל דאגה - כל מה שמאפיין את הקולנוע שלו נוכח גם ב"קפה סוסייטי". זה לא ממש מפתיע – כנראה שמי שאוהב את היצירות האחרונות שלו יישאר מעריץ, ומי שלא, לא ישנה את דעתו. אפשר למצוא בסרט אמהות יהודיות, הרהורים שנונים על משמעות הקיום, פסקול ג'אזי ושחקן ראשי שמגלם דמות שאלן עצמו היה מגלם לפני 40 שנה. ניתן לומר לזכותו של ג'סי אייזנברג המגלם את בובי דורפמן, בחור ניו-יורקי צעיר פעור עיניים שעובר ללוס אנג'לס בשנות ה-30, שכאשר הוא לא נופל למניירות הוא מהווה תואם אלן מושלם. אייזנברג מוכיח שוב שהוא אחד השחקנים הצעירים המעניינים ביותר בהוליווד. התנהגותו הנוירוטית של דורפמן מסתירה איזו נשמה פצועה והוא מצליח להביע את הפגיעות של הדמות רק בעזרת עיניו.בובי, מיזוג מעניין בין מרירות, נאיביות ורגישות רומנטית, מגיע לעיר המלאכים כדי לעבוד אצל דודו פיל (סטיב קארל), סוכן שחקנים ממולח ועסוק שמנפנף את הבחור הצעיר בשבועותיו הראשונים בעיר ולא מתעניין בו. הדוד פיל עסוק בעיקר בסגירת עסקאות במסיבות קוקטייל וזריקת שמות של כוכבנים וכוכבניות מתקופת הוליווד הקלאסית לאוויר. הסרט מעט חורק במערכה הראשונה המציגה את הקלישאה על הוליווד כביצה בה כולם עסוקים בהתחככות בכוכבים ומאבקי אגו ("יחי הקיסר" של האחים כהן עושה עבודה טובה יותר בהצגת והגחכת העולם הזה). דווקא בגלל שעל פניו היה נדמה שהסרט ילך לכיוון הזה, עם הניימ-דרופינג של אגדות הוליוודיות ומפיקים מעוררי יראה, כאשר נחשף שאלן מנסה דווקא לספר סיפור רומנטי חמוץ-מתוק הסרט מקבל תפנית חיובית. כאשר דורפמן מתחיל לעבוד אצל דודו הוא פוגש את מזכירתו ווני (קירסטן סטיוארט בהופעה כובשת), מתאהב בה ממבט ראשון – וקשה להאשים אותו. הילה מלאכית עוטפת את ווני עם כניסתה לחייו של בובי וסטיוארט כובשת את המסך בהופעה מפתיעה. אייזנברג וסטיוארט משדרים כימיה קלילה וניכר שזהו כבר הסרט השלישי בשנים האחרונות בו הם משחקים אחד מול השנייה - הנוכחות של שניהם על המרקע מצליחה לגרום לרגעים כמו מסע לא ממש מעניין בין בתי כוכבים להפוך לחינניים.ישנה אהבה גדולה בין השניים, אבל לווני יש חבר – והעניינים מסתבכים כאשר מתגלה שזהו פיל הנשוי שמאוהב בה עד עמקי נשמתו. משולש האהבים הזה מהווה את ליבו של הסרט אבל נדמה שסטיב קארל נמצא מעט מחוץ לאלמנט שלו ולא מצליח להפוך את פיל לדמות מעוררת עניין, כך שישנה צלע מעט לא מפותחת למשולש, מה שהופך את בחירתה של ווני לפחות מעניינת. אמנם דמותה של ווני מעט נסדקת כאשר אלן מנסה להביע איזשהו מסר ציני אך נכון על אידאלים נזילים ומשתנים, אך סטיוארט, שבדרך כלל הדמויות שהיא מגלמת משדרות קרירות, מצליחה להפוך את ווני לדמות בשר ודם. אלן עובד לראשונה עם הצלם האגדי ויטוריו סטוררו ("הקונפורמיסט", "אפוקליפסה עכשיו") שמוכיח שהוא לא איבד את זה עם הגיל ונותן לסרט מראה חמים עם צבעים מלטפים ותנועות מצלמה המצליחות להעביר את תחושות וחוויות הגיבורים מבלי שיוציאו מילה. גוון חום-זהוב עוטף את הסרט והמצלמה של סטוררו צפה בעדינות בתוך הסצנות, חושפת קומפוזיציות חבויות.הבימוי של אלן, הפועל במצב "במאי אוטומטי" כבר כמה שנים, פוגם ביכולת של הסרט הזה להפוך מ"עוד סרט של וודי אלן בשנות ב-2000", למשהו באמת מיוחד – משהו בקצב של הסרט ואמינות הדמויות נפגם לקראת סופו. על אף שלל הבעיות הסרט מסתיים עם כמה מהשוטים היפים והמרגשים ביותר של השנה האחרונה.ל"קפה סוסייטי" ישנו טון מלנכולי ויפה בחלקים מסוימים ואם אלן היה חד או חריף יותר כמו בעברו הוא יכל באמת לקחת אותו צעד קדימה. אך עדיין זוהי יצירה עם הרבה שנינות ורגעים קולנועיים יפים, אפילו אם היא מייצרת תחושה מוכרת לפעמים.

בלשי צמרת The Sheep Detectives חדש 2026

השטן לובשת פראדה 2 The Devil Wears Prada 2 חדש 2026

הסרט המופרע בכל הזמנים Nirvanna the Band the Show the Movie 2026

בהצלחה, תהנו, אל תמותו Good Luck Have Fun Dont Die 2026

להתאהב ברומא Solo Mio 2026

להזיז הרים DJ Ahmet 2026

בלה Bella 2025 2026

אנקונדה Anaconda 2025

לנצח נצחים Eternity 2025

יחסים פתוחים Splitsville 2025