פוסטר The Hunger Games Sunrise on the Reaping

משחקי הרעב: זריחה על האסיף ביקורת סרט

The Hunger Games Sunrise on the Reaping Movie Review

תמונת מבקר
יאיר הוכנר על "משחקי הרעב: זריחה על האסיף":
סגירת מעגל מרהיבה ואקטואלית, אך ארוכה וצפויה מדי
full starfull starfull starempty starempty star
דרמהמשחק: ג'וסף זאדה, ג'סי פלמונס, רייף פיינס, גלן קלוז, קירן קאלקין, אל פנינג, מקנה גרייס, מאיה הוק, ויטני פיק, קלווין האריסון ג'וניור, בן וואנגבמאי/ת: פרנסיס לורנססרט חדש
דירוג הגולשים
כבר ראיתם? העבירו את העכבר ודרגו!
16 כבר הצביעו! • עכשיו תורכם.ן
9.4/10
?
מדד פופולריות
62.9%
3.4/10
?
היכן תצפו
74.4% בקולנוע
15.4% בבית
איפה תצפו? 39 כבר הצביעו • לחצו והשפיעו!
בקרוב בקולנועSeret Score

עשרים וארבע שנים לפני שקטניס אוורדין התנדבה להחליף את אחותה, חוזר הזיכיון המצליח אל מחוז 12 ואל "הגמול הרבעוני השני" - משחקי הרעב ה-50, שבהם נזרקים לזירה כפול מתמודדים. במרכז העלילה ניצב היימיטש אברנת'י הצעיר (ג'וזף זאדה), נער פיקח ומרדן שנלקח בניגוד לרצונו אל הקפיטול ונאלץ להיאבק על חייו מול 47 נערים ונערות נוספים, בעודו מנסה לשמור על צלם אנוש בתוך מכונת הרג משומנת. בניגוד לפריקוול הקודם, "בלדה לנחשים וציפורי שיר", הסרט החדש מייצר תחושת סגירת מעגל מספקת שקושרת היטב את הקצוות של מיתולוגיית פאנם ומסבירה כיצד הפך הנער האופטימי למנטור הציני והמריר שגילם בשלושת הסרטים הראשונים, וודי הרלסון. אולם מעבר למסע ההישרדות האישי, כוחו המרכזי של הסרט טמון באלגוריה הפוליטית החדה שהוא מציב מול פני הצופים.במקום להסתפק בהצגת אלימות פיזית גרידא, התסריט מציב במרכז הבמה את המאבק על התודעה ואת השאלה המהדהדת: מי שולט בסיפור? הקפיטול של הנשיא סנואו אינו מסתפק בדיכוי אכזרי, אלא מפעיל מנגנון משוכלל של הנדסת תודעה, צנזורה ושכתוב המציאות, מתוך הבנה שהתרסה פומבית מסוכנת למשטר הרבה יותר ממרד חמוש. לכך מצטרף השילוב המטריד והאפקטיבי בין אוטוריטריות ברוטלית ושוטרים בציוד לפיזור הפגנות לבין ראוותנות טלוויזיונית נוצצת וגרוטסקית. האליטה של הקפיטול חוגגת את מותם של ילדי המחוזות בתוך אולפנים צבעוניים ומופעי בידור ראוותניים, המזכירים עד כאב את האופן שבו תרבות הסלבריטאים והפוליטיקה העכשווית משתמשות בשואו-ביזנס כהסחת דעת מהפערים החברתיים ומהדיכוי. אחרי הכל, לנשיא סנואו יש את "משחקי הרעב" ולנתניהו יש את "ערוץ 14".
הרלוונטיות הפוליטית הזו פונה באופן ישיר ומפוכח לדור שלם שגדל על הסדרה אל תוך מציאות מתמשכת של משברים, קיטוב ושחיקת אמון במוסדות השלטון. הסרט אינו מתחנף לקהל הצעיר ואינו מייפה את המציאות, אלא מציג בפניו מראה קודרת על "כניעה מובלעת" ועל האופן שבו אזרחים מתרגלים לחיות תחת עריצות. החיסרון המרכזי הוא ששליטי הקפיטול מוצגים כדמויות גרוטסקיות באופן הומוריסטי מופרז - טלי גוטליב הייתה יכולה להשתלב באופן מושלם בקאסט הרשע של הסרט הזה - אך בעידן שבו אילי הון ומנהיגים מכתיבים סדר יום דרך רשתות חברתיות, הדיסטופיה של פאנם נראית קרובה יותר למציאות מאשר לפנטזיה.את המסרים הללו עוטף הבמאי פרנסיס לורנס בעבודה קולנועית מרהיבה ובעיצוב עולם עשיר ומלא פרטים. הזירה של משחקי ה-50 מעוצבת בתחילה כגן עדן פסטורלי, צבעוני ומפתה, אך מתגלה במהרה כמלכודת מוות רעילה וקטלנית. לורנס מותח עד לקצה את גבולות הדירוג PG-13 ומגיש לצופים את הסרט האכזרי והאלים ביותר בסדרה. תחת מעטה היופי הוויזואלי מתרחש קטל המוני חסר רחמים, המבוים ביד בוטחת ומייצר רגעים של אימה אמיתית ומועקה מתמשכת, המזכירים כי למרות האריזה ההוליוודית הנוצצת, מדובר בסיפור על ילדים הנשלחים אל מותם לטובת רייטינג.
למרבה הצער, בלב הסערה הזו ניצבת חולשה בולטת בליהוק הראשי. ג'וזף זאדה כהיימיטש ומקנה גרייס בתפקיד בת בריתו מייסילי דונר הם שחקנים חביבים ומוכשרים, אך חסרה להם הכריזמה הקולנועית המתפרצת שנדרשת כדי להחזיק על כתפיהם סרט ענק על מסך IMAX, במיוחד בהשוואה לנוכחות המגנטית של ג'ניפר לורנס בעבר. מי שמציל את הסרט ומעניק לו משקל סגולי אמיתי הוא צוות שחקני המשנה המופתי: רייף פיינס מגיש הופעה מצמררת, קרה ומחושבת כנשיא סנואו, ג'סי פלמונס מצוין ומלא ניואנסים כפלוטארך הוונסבי, ואל פנינג מפיחה חיים, הומור ורגש מפתיע בגרסה הצעירה של אפי טרינקט. מי שגונבת מכולם את ההצגה היא גלן קלוז בתפקיד דרוסילה סיקל, המלווה הותיקה, הסדיסטית מטעם הקפיטול של מתמודדי מחוז 12. תחת איפור ולבוש מוחצנים כמעט בלתי ניתן לזהות את השחקנית הוותיקה, המגישה דמות שנהנית באופן מופגן מהאלימות ומזוועות המשחקים.מעבר לפערים בין השחקנים, הסרט סובל מתחושה בלתי נמנעת של מיצוי וחוסר מקוריות. כמו פריקוולים רבים מדי בעידן הנוכחי, "זריחה על האסיף" כבול למגבלות של סיפור שסופו ידוע מראש. הצופים שמכירים את הטרילוגיה המקורית יודעים בדיוק מי ישרוד, מי ימות ואיך תסתיים המערכה, עובדה שמעקרת חלק ניכר מהמתח הדרמטי בזירה. ההישענות התכופה על קריצות נוסטלגיות ובסוף גם מפגש מאולץ עם דמויות מוכרות מהסרטים הקודמים מחזקת את התחושה שלמותג כבר אין הרבה שפנים חדשים לשלוף מהכובע.ובכל זאת, ולמרות תחושת המיצוי, בזכות הבחירה הסגנונית האמיצה הסרט מצליח לבדל את עצמו מהפרקים הקודמים. במקום האפרוריות הריאליסטית שאפיינה את ראשית הסדרה, לורנס מגיש הפעם מלודרמה בלתי מתנצלת, צבעונית ולירית יותר, המשלבת רגעים מרגשים לצד האכזריות הקשה של הזירה. חבל רק שאורך מופרז של 158 דקות פוגע בקצב וגורם לסרט להימרח יתר על המידה. בשורה התחתונה, עבור המעריצים המושבעים של הספרים והסרטים הקודמים מדובר בצפיית חובה מרגשת וסוגרת מעגל, אבל הסרט עצמו לא מספק שום סיבה אמיתית שעושה חשק לחזור אל הזירה בסרט נוסף.

מה דעתכם על הביקורת?

היו הראשונים להגיב. לחיצה אחת, בלי לכתוב.

משחקי הרעב: זריחה על האסיף - ביקורת גולשים / תגובות
צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם!   הוסף/י ביקורת!
רוצה להיות הראשון/נה לפרסם כאן ביקורת גולשים ?
ביקורות נוספות של סרטי דרמה
פרלה Perla חדש 2026

חיפוש ביקורות

לפי שנה202620252024202320222021
לרשימת הביקורות האחרונות »
סרטים מומלצים ע"י הגולשים
Charlie the Wonderdog
1וונדר-דוג
ציון גולשים
9.2/10
Waves
2גלים של תקווה
ציון גולשים
9.2/10
ציון מבקרים
3.5/5
Clayface
3קלייפייס
ציון גולשים
9.0/10
ציון מבקרים
4.0/5
Forgotten Island
4האי הנעלם
ציון גולשים
8.9/10
ציון מבקרים
4.0/5
Shrek
5שרק - חגיגות 25 שנה
ציון גולשים
8.4/10
ציון מבקרים
5.0/5
טריילרים חדשים
Narnia The Magicians Nephewנרניה: אחיינו של הקוסם Yellow Lettersמכתבים צהובים Prima Facieשתי פנים Louiseנערה ללא שם
עקבו אחרינו בפייסבוקחדשות, ביקורות, מבצעים וכרטיסים
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט