סרטו החדש של בארי זוננפלד ("גברים בשחור"), מעלה ניחוח עז של ניינטיז באפו של הצופה. מנכ"ל המכור לעבודתו ומזניח את משפחתו, לא מצליח להגיע ליום ההולדת של בתו האהובה. בעולם של אמריקה בע"מ ושל חליפות וישיבות מנהלים לחוצות ישלם המנכ"ל את מחיר ההזנחה המשפחתית ובדרך לא דרך יהפוך לחתול. רק אם יעשה תיקון ויבין שהמשפחה היא מקור כוחו וכסף זה לא הכול בחיים הוא יוכל לחזור לגופו האמיתי.בסרט, "מר תשע נשמות" נדמה והעלילה נכתבה לפי הספר הבסיסי ביותר לסרטי ילדים: הבית של המנכ"ל (קווין ספייסי הנהדר) נראה כמו הבית של דדי וורבקס מהסרט "אנני". אשתו השנייה, צעירה ויפה(ג'ניפר גארנר בעוד תפקיד קומי מלבב), ואשתו הראשונה כלבה אמיתית, וכמובן ביתו הקטנה חביבה כמעט יתר על המידה. הילדה רצתה חתול ליום ההולדת וקיבלה את אביה כלוא בגוף של חתול.
פרסומת
מופרך? קלישאה? ובכל זאת "תשע נשמות" עובד ומצליח להעניק חוויה משעשעת ולא מתיימרת לכל המשפחה. החתול, שחלקו מועשר באנימציית מחשב, נהדר. עלילותיו משעשעות ואי אפשר שלא לסמפט אותו. הטובים טובים, הרעים רעים, (מארק קונסואלוס המצוין כעוזר המנכ"ל בתפקיד נכלולי), ובאמצע נמצא כריסטופר ווקן הנפלא בתפקיד שבדיוק תפור למידותיו כבעליה המוזר של חנות לממכר חיתולים שבעצם עוסק בהחזרת נשמות אבודות למסלול.למרות שהיה לי קשה לשמוע ולראות את ספייסי ואת ווקן מדובבים לעברית, הדבר לא פגם בהנאה מהסרט שאורכו עומד על 85 דקות בלבד, ללא גרם אחד של שומן מיותר. אנשים שנלכדו בגוף של חיה הופיעו לא אחת על המסך הגדול (זכור טים אלן שהופך לכלב בקומדיה "לאלף את אבא"), אך זוננפלד נדמה ולא לוקח לרגע את הסרט ברצינות ומצליח להעביר מוסר השכל ברור למדי - המשפחה מעל הכול, כסף לא קונה אהבה - והכל בקלילות ובאלגנטיות.
פינת ביקורת הצעירים: שני ילדיי יצאו מגדרם מרוב הנאה ומאז שראו את הסרט מנדנדים לי שנאמץ חתול. להפתעתי מצאתי את עצמי נהנה מהסרט ואשמח להיתקל בו בעתיד בצפייה ביתית. אחרי מתקפת האנימציה שנוחתת עלינו בכל קיץ "מר תשע נשמות" חוזר לנוסחה הקולנועית המנצחת: קולנוע פשוט שבא מאהבה ומכבד את הצופה. מותק של סרט.