אקדים ואומר, מאד אהבתי את "בואו נדבר על זה" הראשון. הקומדיה החדשנית, על מאפיונר ההולך לטיפול אצל פסיכולוג, השתעשעה ובעטה בכל המוסכמות של עולם המאפיה האיטלקית, תוך שהיא יורה חיצים שנונים בסרטי מאפיה קלאסיים, אך נשענת בצורה יציבה ורצופה על שלל בדיחות איכותיות משלה.בסרט הנוכחי, ראש המאפייה פול ויטי (רוברט דה-נירו) כמעט ומסיים לרצות את עונשו בכלא "סינג-סינג", ומתחרפן, פשוטו כמשמעו, כשמדי פעם הוא פורץ בשירה ומזמר שירים מתוך "סיפור הפרברים". לא ברור אם ויטי סובל מהתמוטטות עצבים עקב האיומים האחרונים על חייו המגיעים ממשפחות מאפייה יריבות, או שמא הוא מוליך את כולם שולל ורוקם תחבולה על מנת להשתחרר מהכלא מוקדם מהצפוי. אנשי הבולשת מזמנים את הפסיכיאטר שלו לשעבר, בן סובול (בילי קריסטל) על מנת שיחווה דעה על מצבו של המאפיונר.
פרסומת
אי אפשר לחזור על האמור בפיסקה הראשונה לעיל ככל שהדבר נוגע לסרט השני. כל מה שהיה טוב בסרט הראשון, כמעט ואינו קיים בסרט השני. הדמויות שחוקות ועייפות, התסריט משמים, ועולה תחושה שנושא המאפיונר ההולך לטיפול אצל פסיכולוג נטחן ומוצה. גם הבדיחות הנן בדיחות קרש בדרך כלל, ורובן צפויות. לעיתים נדירות בסרט ניצפו פרצי צחוק של ממש מהקהל. גם אני כשלעצמי, ישבתי רוב הזמן כשחיוכים עייפים נמתחים בקושי על פניי.וחבל, כי זו הסיבה שבשלה אסור לעשות המשכונים. הם גורעים לעיתים גם מהטעם הטוב שמשאיר הסרט הקודם. ההעוויות שעוטה רוברט דה נירו נראות מיותרות, ומשחקו של בילי קריסטל כה אנמי, עד שנראה כאילו אף אם היו שמים שחקן מתחיל במקומו, הדמות הייתה מקבלת יותר עומק ודומיננטיות.
הסרט נופל קורבן, לדעתי, לתסריט גרוע ולשחקנים עייפים. אין זה מפליא אותי שרוברט דה נירו משחק בו, היות והוא ידוע בעשור האחרון בבחירות נפל רבות שעשה בנוגע לסרטים בהם נטל חלק. דווקא בילי קריסטל ידוע יותר בבררנות מינימלית. קשה לי להאמין שהוא קרא את התסריט וצחק בפה מלא. מקומיקאי טוב כמותו ציפיתי ליותר. חבל.לסיכום: מאכזב מאד. 5 בסולם יגאל.
סרט נחמד מאוד.משעשע וכיף לצפייה. ממליץ לחובבי קומדיה קלילה - בפעם השנייה גם.
שם:אדמ משיחגיל:1017/08/2003 20:37:24
9/10
גדול!
טוב פי 100000000000000 מהראשון.
דה נירו וכיסטל משחקים בצורה מפתיעה ביותר שגורמת לך לעצור את הנשימה.
שם:ירון שריזליגיל:3010/03/2003 23:16:29
4/10
חוכמת הוליווד אומרת כי רצוי לפרוש בשיא, וחכמי הוליווד מוסיפים כי רצוי לדעת מתי לפרוש...
ניתן למנות על יד אחת "סרטי המשך" אשר היו טובים כמו קודמיהם.
לצערי, גם סרט המשך זה אינו בא במניין.
גודל הציפיה כגודל האכזבה. סרט חביב, אשר לא מצדיק הליכה לבית קולנוע לצפות. מספיק לראות בסלון הביתי כדי לקבל את אותו הרושם.
ובקיצור וידאו-DVD יספקו.