"אני מרגל" היא קומדית פעולה חדשה המבוססת על סדרת טלוויזיה מצליחה, שהיוותה טריגר להפגיש בין אדי מרפי ואוון ווילסון - כאילו לא הוצמדו שניים אלה כבר אינספור פעמים בוריאציות שונות. הסוכן המיוחד אלקס סקוט (וילסון) וקלי רובינסון (מרפי), אלוף העולם במשקל בינוני, נאלצים לשתף פעולה במשימה מסוכנת למצוא את ה "סוויץ' בלייד" , מטוס הביון החדש והמשוכלל של ארה"ב שנפל לידיים רעות.וסיפור הרקע הבנאלי הזה אמור להחזיק סרט שלם. ברור מאליו שהוא גם אינו מצליח בכך. מדוע? כי כבר היינו בסרט הזה. שמענו את כל הבדיחות, צפינו בכל המרדפים האלו, והקאנו מכל השטיקים הרגילים שנלעסו ונטחנו עד דק. אז למה להוסיף יותר מכך? שכן כבר ברור לכם, כי קומדיות נוסח "אני מרגל" יצאו לי מכל החורים. ואם לא היה מדובר באדי מרפי, נראה לי שדינו של הסרט היה רע ומר בהרבה.
פרסומת
אבל בכל זאת ישנו אדי מרפי בסרט, והוא פצצת אנרגיה כתמיד. הוא עוד מצליח איכשהו להעלות חיוכים על פניי. חיוך ה"חמור" שלו, עם הבעת הפנים הכה-דבילית תמיד מצליחים איכשהו להצחיק אותי. הדמות שלו, לעומת זו האנמית של אוון וילסון, מלאה, מסעירה ומרעננת יותר.כללית, הסרט מלא בבדיחות חבוטות ונדושות. סצינה טובה שמצאה חן בעיניי למרות האמור לעיל, הייתה ניסיונו של אדי מרפי לעזור לאוון וילסון להשתחל אל מיטתה של רייצ'ל, סוכנת הביון העובדת עמו. אדי מרפי, באמצעות משדר אלחוטי, מנחה את אוון וילסון לבצע בפני רייצ'ל את שירו של מרווין גיי, "ריפוי סקסואלי" (Sexual Healing), והתוצאה מצחיקה עד דמעות. לצערי זו הסצינה היחידה שבאמת צחקתי בה בסרט.
לסיכום: הרבה מהומה על לא מאומה. טוב שלפחות היה אדי מרפי. 5 בסולם יגאל.