תברח ביקורת סרט

ג'ורדן פיל הוא קומיקאי, תסריטאי ושחקן המוכר בעיקר מהסדרה המצליחה key" "and peel בערוץ "קומדי סנטרל" ומשלל תפקידי אורח בסיטקומים שונים. אף אחד לא דמיין שהסרט הקטנטן שהוא כתב וביים עבור אולפני "בלומהאוס" בתקציב מזערי של 5 מיליון דולר בלי כוכבי קולנוע מוכרים ואפילו אפקטים או לוקיישנים מרהיבים יהפוך לשובר הקופות הגדול שהוא עם מעל ל- 170 מיליון דולר הכנסות בעולם, שרק 140 מיליון מתוכן בארה"ב. אבל עוד יותר הפתיע היא התגובה של הביקורות ברחבי העולם. המבקרים שיבחו את הסרט והפכו אותו לאחד מסרטי האימה הבודדים בעולם שזכה לדירוג 99% באתר Rotten Tomatoes המאגד את הביקורות בארה"ב, קנדה ובריטניה. 231 ביקורות חיוביות נכתבו על "תברח" ורק אחת שלילית.באיחור של חודשיים וקצת סרט האימה המדובר ביותר של השנה מגיע לישראל ואני מאמין שלאור העובדה שעניין הגזע, שהוא חלק מהשיח הפוליטי והאקטואלי במדינה שבה אנחנו חיים, לוהט וחם יותר מתמיד, הוא יעורר גם כאן דיון פורה, ואם לא הוא לפחות יצליח להביא לבתי הקולנוע את חובבי הז'אנר. דניאל קלויה הבריטי, שנראה בעבר בסדרות "מראה שחורה" ו"סקינס", מגלם את כריס, גבר אפרו-אמריקני המגיע עם חברתו הלבנה רוז לפגוש את ההורים בפעם הראשונה. היא לא חושבת שצריך להודיע להם שהוא בחור אפרו-אמריקאי והם בהחלט מקסימים וחביבים, אולי אפילו קצת יותר מדי. אבל כריס מפרש זאת כסוג של נחמדות יתר של לבנים ליברלים תומכי ברק אובמה. "אם הייתי יכול להצביע לאובמה פעם שלישית הייתי עושה זאת", אומר האב. מלבד הסיטואציה המפחידה של בילוי סופשבוע עם ההורים של בת זוגך, העלילה כמובן מתפתחת לעוד כמה כיוונים הרבה יותר מטרידים, מלחיצים ומפחידים שאותם לא אחשוף כאן אבל אם עלילת הסרט "The Stepford Wives" מוכרת לכן דמיינו אותה עם טוויסט גזעני וקצת Gore. פיל בכישרון רב מאוד מצליח לשלב בתוך סיר הלחץ שהוא רוקח המון הומור, שפע הפחדות קלאסיות, פסיכואנליזה וגם קצת דם לקינוח. הוא עושה זאת במיומנות של מקצוען ותיק ולא של במאי/תסריטאי שזהו סרט הביכורים שלו.אליסון וויליאמס, הזכורה כמארני שעסוקה אך ורק בעצמה בסדרה הקומית "בנות", מפתחת את דמותה בהצלחה וכך גם ההורים בגילומם של בראדלי וויטפורד וקתרין קינר, שכהרגלם בקודש מגלמים אנשים מאוד נחמדים המתגוררים בפרברים והם עושים זאת באופן עוכר שלווה, במיוחד קינר. הליהוק של קיילב לנדרי ג'ונס כאחיה צפוי מדי ואף עלול להרוס. דניאל קלויה בתפקיד הראשי חביב מאוד אבל עם כל כך הרבה טיפוסים מוזרים מסביב הוא קצת נעלם. כרגיל גונבים את ההצגה דווקא שחקני המשנה בתפקידים קטנים יותר כמו השחקן לילרל האוורי כחבר הטוב ביותר של כריס או מרכוס הנדרסון, בטי גבריאל ולקיש סטנפילד המגלמים דמויות חשובות אך לא מרכזיות. 104 הדקות של "תברח" אפקטיביות גם מבחינת ז'אנר אבל גם מבחינה פוליטית וחברתית, והן אלו שהופכות אותו ליצירה בעלת משקל הרבה יותר משמעותי. בשל אותן שאלות הנוגעות לגזענות באמריקה בראשית המאה ה-21 והדרך שהוא בוחר לעשות זאת, שעדיין לא נראתה על גבי המסך הגדול. אולי לא הסרט המושלם, אבל בהחלט יצירה קולנועית שעתידה להפך לקלאסיקה ובכל מיני חוגים על קולנוע, תיאוריה ופוליטיקה בשלל קמפוסים ואוניברסיטאות בארה"ב ידונו בה בעתיד הקרוב. עכשיו כל מה שנותר זה לחכות לגרסה הישראלית המקומית.