דאג לימן הוא אחד הבמאים והמפיקים ההוליוודיים הגדולים של תקופתנו, על אף שהוא אוחז בקריירה קולנועית לא אחידה שהתחילה בשנות ה-90. היא החלה עם להיטים עצמאיים כגון "גו" ו"סקס או אהבה", המשיכה לשנות ה-2000 עם הלהיטים "זהות כפולה" ו"מר וגברת סמית'". בדרך היו כישלונות קולנועיים מפוארים כגון "ג'אמפר", "משחק הוגן" וניסיון שיקום חצי מוצלח עם טום קרוז בשם "קצה המחר". מפתיע במקצת לגלות שהאיש מאחורי "הצלף" הוא במאי שמוכר יותר בשל אסופת הסרטים היקרים ועמוסי הפעלולים. לימן כנראה מנסה להוכיח לעצמו ולסובבים אותו שהוא מסוגל לביים גם סרטים קטנים וצנועים יותר.על אף שמדובר בלוקיישן אחד, "הצלף" מזכיר תרגיל סטודנטים בעלות של כמה מיליוני דולרים ומככבים בו שני שחקנים הוליוודיים יחסית מוכרים - אהרון טיילור ג'ונסון ("יצורים ליליים", "גודזילה", "הנוקמים") והמתאבק ג'ון סנה ("אסון מהלך" ושלל סרטי פעולה שנועדו לערוצי סרטים). יש גם שחקן שלישי - קולו של השחקן הבריטי ממוצא סורי, ליית' נקלי המגלם את "הצלף" שעל שמו נקרא הסרט בארץ. שמו המקורי של הסרט הוא "החומה", מאחוריה מסתתרים החייל הצעיר והפצוע מפני הצלף. השניים מנהלים שיחה, כל אחד ממקום מחבואו, האמריקאי מאחורי החומה ואילו הצלף ממקום מחבואו.
פרסומת
העלילה מתרחשת בשנת 2007, סוף מלחמת עיראק. שני חיילים אמריקאים נשלחים לתצפת על שטח שהיו צריכים להקים בו צינור נפט בלב המדבר, אך הקבלנים והעובדים נורו למוות על ידי צלף. השעות חולפות והשניים מאבדים את סבלנותם ומחליטים לצאת ממקום מחבואם ולבדוק את השטח, אבל אז הם מוצאים עצמם תחת הכוונת הקטלנית של צלף עיראקי, כאשר כל מה שמפריד ביניהם הוא קיר אבנים מתפורר.לכאורה מה שמתחיל כסרט מלחמה אפקטיבי, היה אמור להפוך למותחן פסיכולוגי של קרב מוחות בין שני לוחמים: הצלף העיראקי שמעוניין לנקום באמריקאים על רצח אזרחים חפים מפשע והחייל הצעיר והפוחז בגילומו של אהרון טיילור ג'ונסון, שמנסה בכל דרך אפשרית להציל את עצמו ומשתמש בכל תרגיל הישרדותי אפשרי. הבעיה המרכזית טמונה בתסריט שכתב דוויין וורל, אחד משלושת התסריטאים הראשיים של סדרת הקומיקס "Iron Fist".
הסיטואציה האכזרית שבה לכוד החייל לא מחזיקה את הסרט בגלל שהתסריט לא מצליח ליצור דמויות מורכבות ועמוקות. הקונפליקט שלהן שטחי לחלוטין וכך גם הרעיונות שעומדים מאחורי הסרט, שהם לכאורה ליברליים אבל בסופו של דבר גם אלו מתרסקים בגלל הסוף הצפוי. בכל פעם שיש תחושה ששיחות הנפש מיצו את עצמן אנחנו מתפנים לאיזו סצנת מתח מעייפת לא פחות.על אף שמדובר במוצר מינימליסטי גם בתקציב, גם בלוקיישן וגם באורכו, רק 89 דקות, היה אפשר לקצר את הסרט ב-20 דקות לפחות. כנראה זה היה תורם לתוצאה הרבה יותר אפקטיבית, לפחות מבחינת המתח. סרטים מסוג זה חייבים תסריט מבריק ובמקרה הנ"ל התסריט רחוק מלהיות מעולה. השחקנים חייבים להיות כריזמטיים ולמגנט את הצופים למסך הקולנוע ולדאבוננו טיילור ג'ונסון, הוא בהחלט שחקן טוב אבל הוא לא כריזמטי לעומת טום הארדי בסרט הלוקיישן המדהים "לוק". התוצאה מינימליסטית ואפקטיבית, אבל בגלל שיוצריה היו גם יומרניים מבחינה פוליטית ואמנותית הם כושלים באתגר המורכב שהם הציבו לעצמם.
סרט סתמי וחסר משמעות !!!
השחקנים מעולים, הצילום לא רע בכלל, הפס-קול די הוסיף לאווירה, האקשן חביב ורוב הדיאלוגים הדוקים ומעניינים אבל התסריט והעלילה צפויים ברובם, חסרי מקוריות ויצירתיות, לא תמיד הכי מעניינים ואפילו לפעמים משעממים.
בקיצור, מיותר. עדיף לוותר !!!
שם:DVIRALגיל:3214/07/2017 22:02:38
10/10
מותח מאוד, אינטנסיבי, משחק מצוין. שעה וחצי שעוברות כמו עשר דקות. מאוד אהבנו
שם:Ron.Aגיל:3012/07/2017 12:19:12
8/10
מותח מאוד.. אפשר לומר שאפילו מורט עצבים. חשבתי על הסוף של הסרט הרבה זמן אחרכך.