מכוניות 3 ביקורת סרט

שש שנים חלפו מאז הסרט השני וסדרת הסרטים המצליחה "מכוניות" חוזרת לסיבוב שלישי. עם הכנסות של למעלה ממיליארד דולר מצד אחד ויחס קריר מצד מבקרי הקולנוע מצד שני, הסדרה האנדרייטד הזו שועטת קדימה ולמרות שהיא נחשבת בעיני רבים כבן החורג של דיסני ופיקסאר, אני מצאתי גם את "מכוניות 3" כסרט שהוא הרבה מעבר לעוד סרט אנימציה.ספידי מקווין כבר לא צעיר ומכונית חדשה ומהירה בשם ג'ק סטורם רומזת לו בעדינות כי ימיו הטובים מאחוריו. ספידי פוגש מאמנת בשם קרוז רירז וזו אמורה להחזיר לו את תהילת נעוריו. רוב הדמויות המוכרות והטובות שמכרו ביליונים של מוצרי צריכה נמצאות כאן או מגיחות לרגע. הסרט שוב חוזר על המנטרות המוכרות של חזרה לשורשים וכיבוד המסורות, אלא שכאן גם מתווסף אלמנט פמיניסטי וקרוז רמירז היא היא בעצם הגיבורה של הסרט בטוויסט מפתיע. סדרת מכוניות אינה פורצת גבולות כמו סדרת הסרטים המצליחה אף יותר "צעצוע של סיפור", אולם היא מספקת לצופה כיף והנאה בדרכה האלגנטית והלא דורסנית. היא מצטרפת לגל האדיר של סרטי מכוניות ששוטף את אמריקה ושאותו מובילה סדרת הסרטים המצליחה "מהיר ועצבני". הקיץ נוכל לצפות בעוד כמה סרטי רכבים: "בייבי דרייבר" ו"אוברדרייב".המכונית בתרבות האמריקאית היא הרבה יותר מאשר כלי רכב, היא הסוס המודרני שעליו דוהר הקאובוי ומפריח את השממה. המכונית היא אמריקה ואמריקה היא המכונית. היא סמל למרד ,מהירות וגם דורסנות. "מכוניות 3" אינו תזה מעמיקה על חשיבות המכונית באמריקה, אבל הוא מצליח דרך שימוש במכוניות כגיבורות לדון בנושאים כעבודת צוות, גיל, מגדר, מרכז מול פריפריה, ישן מול חדש ועוד. בני בן השש (שבעברו ביקש שנקרא לו ספידי מקווין) נהנה מאוד מהסרט. לטעמי הסרט אידיאלי לילדים וגם להורים שיבואו עם ילדיהם.