"לחיות בקטן" הוא סרטו החדש של הבמאי זוכה האוסקרים אלכסנדר פיין. פיין והתסריטאי ג'ים טיילור - שכתבו במשותף את כל סרטיו של פיין להוציא אחד – מציגים בפתיחת הסרט את הצלחתם הנרגשת של שני מדענים נורווגיים, חדורי שליחות, למזער אורגניזמים. בכנס מדעי גדול אנו פוגשים כעבור זמן קהילה אידילית של בני אדם שגובהם הוא מעט יותר מעשרה סנטימטר, ואת כמות הפסולת המזערית שיצרה במשך שנה שלמה. הם מציגים גם את חזונם ההומניטרי והאקולוגי להסדרת הבעיות הגדולות ביותר בחייהם של בני אדם: המזעור הוא דרך להתמודד עם פיצוץ האוכלוסין ועם עומס הצריכה של האנושות, המאיימים גם על עצם קיומה בשל השלכותיהם האקולוגיות.מכאן ממשיך הסרט לפתח את נושא היעדר המרחב, פיזי ופנימי, ואת סוגיית צריכת היתר במובנה הרחב ביותר, על שורשיה הנפשיים העמוקים. פול (מאט דיימון) הוא זעיר בורגני מאומהה המנומנמת שבארה"ב, עולם שונה מאוד מהעולם הסקנדינבי, הסוציאלי והמתקדם. פול הוא אדם טוב, וכאמריקאים רבים הוא נוטה לחביבות יתר ונושא נטל מכביד של אחריות ושל אשמה, בלבול ודאגה, לנוכח הלחץ החברתי לקיים צורת חיים אידיאלית ומלוטשת, כאמצעי לתחושת רווחה. הוא מבקש, מתוך רצון לרצות את אשתו, שכמוהו סובלת מחוויה של חוסר קשר מספיק לעצמה ולסובביה, להגדיל ככל האפשר את האי המבודד שלהם מבחינה כלכלית.
פרסומת
אלה גם הסיבות שבגינן המרפא בעיסוק, נעים ההליכות והמדוכדך, מחליט יחד עם רעייתו לעבור כיווץ, המאפשר חיים זולים הרבה יותר, ולכן שופעים הרבה יותר. כך הוא מגיע ל"ארץ-הפנאי" המיניאטורית. כאן מתחיל חלקו השני של הסרט, הממחיש יותר ויותר את הממד האפל והמופרז שבחלום האמריקאי; אך הוא מתואר בדרך הסלחנית תמיד והאוהבת, ולפרקים המצחיקה מאוד, האופיינית כל כך לפיין.דווקא בגן העדן, מתחיל פול להיגמל מאשליותיו הבורגניות ולהכיר את הטבע האמיתי של עולמו, וגם שני קצוות אחרים של קיום: האחד הוא עולמה של בליינות רווחת, פרועה וטוטאלית בדקדנטיות שלה, השני הוא עולמם של ההמונים מוכי הגורל, והשער לעולם זה היא דמותה של ניוק לאן, פליטה וייאטנמית נכה (הונג צ'או), שהצליחה, לאחר מזעור בכפייה, לברוח מארצה. ניוק היא אדם מורכב שגם מפעמת בו אמונה פשוטה, אמיתית ויוקדת, הרחוקה מאוד מעייפות החומר והציניות המתוחכמות והמתגוננות של הקדמה.
בשכונת עוני עצומה וקודרת הנחבאת בפאתי "ארץ-הפנאי", ששרטוטה הקולנועי מרשים ביותר, פול מגלה את השמש המסנוורת של מציאות העוני וחיי רוב האנשים בעולם הזה, וגם את אהבת האדם הטבעית שהיא מכילה לעתים קרובות. בחלקו האחרון של הסרט, פול יוצא למסע שבו הוא פוגש בעולם אוטופי, שמנסה למצוא רוח וכלים לעמידה מול קטסטרופה עולמית. דווקא שם פוגש פול באופן החזיתי ביותר את רצונו המייסר לחיות חיים מושלמים, ואת השאלה האם ניתן לאהוב בני אדם אהבה שלמה ומספקת באופן ספונטני ומבלי להיאחז מתוך חרדה ביפה ובנכון.התסריט והבימוי לוקים החל מאמצע הסרט בחוסר ובעמימות, ולקראת סופו מתרופפים ומאבדים עומק דרמטי פוטנציאלי. ועם זאת הסרט והתמות שהוא מציג הם בעלי רוחב ועומק משמעותיים. גם אם הספקטקל עתיר התקציב אינו מושלם הוא ראוי לצפייה. בחלקו הוא מהווה מעין ריקוד קולנועי מכושף ומזהיר, אוטופי-דיסטופי, של הציוויליזציה האנושית, והוא שופע בהמצאות סאטיריות, מוזרות ושנונות.
רעיון נפלא שפוספס ! מוגדר כקומדיה אבל לא מצחיק בכלל. יכול היה להיות סרט מתח כאשר מאט דיימון נלכד בעולם הקטנים. חבל. קיטש עם מוסיקה קיטשית שמלווה את כל הסרט.
שם:איילתגיל:6125/07/2018 20:18:54
8/10
סרט עם רעיון מדליק ומצחיק המוצא פתרון שמתחשב בנזק שהאדם עושה לכדור הארץ לאורך שנים.הסרט ארוך ומתחיל לשעמם ומפספס את העניין.כצפוי התכונות וההתנהגות של האדם לא משתנות והוא חייב להתלבט עם אותן דילמות ולקחת אחריות בכל המצבים.
שם:.MOR Rגיל:1527/06/2018 02:25:18
5/10
סרט מאכזב וחסר אחידות.
רוב השחקנים מצויינים, הצילום מעולה, הפס-קול די מוסיף לאווירה, העריכה נהדרת והאפקטים לא רעים בכלל לאורך רוב הסרט אבל חלק לא קטן מהדיאלוגים חסרי מעוף ובינוניים מאוד והתסריט והעלילה נמרחים מידי (היה אפשר לקצר ב-20 דקות לפחות), ממומשים חלקית, חסרי אחידות, משעממים לפרקים, לעיתים קלישאתיים וחסרי עניין והתפתחות (הקונספט מקורי ויצירתי במיוחד, בזבוז של רעיון על תסריט ועלילה לא טובים).
בקיצור, אכזבה. עדיף לוותר.