ג'ון (דונלד סאת'רלנד) ואלה (הלן מירן) הם זוג פנסיונרים שמחליטים יום אחד להסיר את האבק מעל הקרוון הישן שלהם ולצאת להרפתקה בדרכים. הם בוחרים לשחזר את הטיולים שנהגו לעשות בתקופה בה היו צעירים יותר. ילדיהם וגם הרופאים מתנגדים כמובן להרפתקה, בייחוד לאור בעיות הזיכרון של ג'ון, ומצבה הרפואי של אלה. כנגד כולם הם יוצאים לחוות את זיכרונות חייהם מחדש, את אהבתם ולומדים להכיר אחד את השני יותר טוב מתמיד.סאתרלנד משחק מורה לאנגלית הזוכר את ספריו של המינגווי בעל פה, אך לצערו מחלת הדמנציה יותר ויותר משתלטת עליו והוא שוכח לעיתים אפילו את שמה של אשתו. אלה היא פטפטנית נמרצת לעומתו. הוא נחבא אל הכלים ולא רק בגלל מחלתו, הוא פשוט בוחר את מילותיו בקפידה כמו סופר הכותב ספר בזמן שהוא שוכח הוא מחבר משפט אחד לכל היותר, כמו עמוד ריק. כפי שסאת'רלנד לוקה בזכרונו, אך גופו בריא, כך מירן זוכרת וחדה מתמיד, אך גופה חולה. לכן אלה היא זו שמחליטה לקחת את בעלה לטיול במקום לעוד אשפוז בבית החולים. היא מובילה את הקצב, וכל זאת על מנת שהיא תוכל למלא את ההבטחה שלה אליו, לבקר סופסוף בביתו של ארנסט המינגווי.
פרסומת
הסרט מלא באהבה גדולה כלפי תהליך ההזדקנות, אבל כפי שהזוג בוחר לטפס על הקרוון הישן והמקרטע שלהם ולנסוע, כך גם הסרט נוסע לכיוון לא ברור בכלל. למרות יכולות המשחק של שני השחקנים הראשיים הנפלאים, עדיין הסרט פשוט לא מתרומם. מדובר בסרט עדין, שמדי פעם מוצא מהמורות רגשיות מלאות באמת, ולמרות מהמורות אלו, נראה שברוב הסרט ישנה נטייה להשתמש בהומור עבור סיטואציות עצובות בעיקרן.במאי הסרט פאולו וירזי האיטלקי ("הון אנושי") יצר כאן את סרטו הראשון באנגלית. השימוש בסרט מסע מציף על פני השטח את כל הבעיות והנושאים להתעסק בהם בצורה נוחה מאוד. לעיתים זה עובד, בעיקר כאשר יחד אנו צופים באלה מאבדת את בעלה אט אט, ולעיתים זה פשוט נוח כאשר באמצעות איבוד הזיכרון מתגלים סודות נוספים.
הטאבו הגדול ביותר בחברה המודרנית הוא זקנה. מעטים הם הסרטים שמתארים זקנים במרכז העלילה, מתוך פחד ורתיעה למה שמצפה לכולנו. מעטים רוצים לראות תהליך של זקנה, וכיצד אנו מתרוקנים מכל הרבדים שהופכים אותנו למי שאנחנו. מה שנותר אינו אלא צל של מי שהיינו פעם, והסרט מציג באומץ רב שגם שם עדיין הרגש והחיבור האנושי קיים וחזק מתמיד. מוצגת בסרט אהבה אמיתית, מציאותית, ללא משוא פנים ומסכות, כזו החוצה את כל גבולות החוסר נעימות, וכיצד גם היא לא מושלמת. בניגוד לסרטים הוליוודיים רבים, המתארים את הסוף הטוב, כאן הסרט פשוט מספר סיפור ולא נמנע מלהציג את המציאות עבור אלו המסרבים להיעלם ולגסוס אט אט, כפי שהחברה מצפה שיעשו."אהבה בדרכים" הוא סרט שיצחיק מדי פעם, אבל ישאיר גם טעם מריר. למרות ההתעסקות בנושא לא פשוט, הוא עדיין סרט שיצליח להתעכל, בייחוד לאור הבחירה והנחמה שהבמאי כן בוחר לתת לנו הצופים בעת הצפייה. לא מדובר ביצירת מופת, והסרט הולך לאיבוד הרבה פעמים במהלכו ומאבד את החדות או המסר, אולם בסופו של דבר זהו סרט נחמד עם שחקנים מעולים, שאפשר לראות אם אין משהו טוב יותר לעשות.
שני שחקנים מחזיקים על כתפיהם את כמעט כל הסרט....ועוד איזה שניים: הלן מירן ודונלד סאתרלנד !
אז כששניים כאלה נמצאים בשטח,ברור שהסרט חייב להיות מוצלח.
רק קחו בחשבון,שהסרט מתאים למבוגרים-והכוונה לגיל ולא בגלל סקס או אלימות,שאין למעשה בכלל בסרט.
שלח/י
הלן מירן
דונלד סאת'רלנד
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות