תאגיד "וונדה" הוא כיום בעל רשת בתי הקולנוע הגדולה בעולם. אך טבעי שהוא גם יהיה אחראי למימונם של סרטים וכך המקרה לגבי הסרט "אבא אווזה", שמציין עוד שיתוף פעולה סיני-אמריקאי בשוק הקולנוע העולמי, שהופך יותר ויותר למזוהה עם המדינה המאוכלסת ביותר בעולם.הסרט, שככל הנראה מתרחש בסין, מתאר את עלילותיו של ג'ק האווז ההולל (בדיבובו המצוין של טל פרידמן) . ג'ק הוא זאב (או יותר נכון אווז) בודד, סוג של נון-קונפורמיסט. הוא לא רוצה לטוס במבנה שמנהיג הלהקה מכתיב לו, נהנה לפלרטט עם אווזות יפות ובכלל חסרה לו רק יאכטה כדי להיות הפלייבוי המושלם.
ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון
פרסומת
אלא שפגיעה בכנף מקרקעת את ג'ק והוא נשאר מאחור כשהלהקה שלו נודדת דרומה. אז הוא פוגש שני ברווזונים קטנים וחמודים שמאמצים אותו בניגוד לרצונו ויחד הם מתחילים מסע ארוך ומפותל שבו (ואין כאן ממש הפתעה) האווז האינדיבידואל, שלא אכפת לו מאף אחד יעבור תהליך שבו יתבגר ויהפוך לאבא של ממש לשני הברווזונים.נכון שסרטי מסע כגון אלה כבר הופיעו בקולנוע מאז ראשיתו אבל הבמאי כריסטופר ג'נקינס וצוותו מצליחים, גם בזכות הנופך האסייתי, להוציא את המיטב מהסיטואציה של אווז פרחח ושני ברווזונים קטנים ומפוחדים שחברו להם יחדיו. הם פוגשים צפרדעים, עגורים וכמה תרנגולות ואפילו יש להם אויב מפחיד בדמות חתול פראי ורשע שמדבר עם עצמו.
הסרט נע מסיטואציה משעשעת אחת לשנייה עד לסיום הגרנדיוזי בכפר סיני שבו מכינים מרק ברווזים. מי שראה סרט מסע אחד או שניים יכול לנחש די בקלות את הסיום הדי צפוי ואת הלקחים שנלמדו תוך כדי האודסיאה של ג'ק ושני הברווזונים.בני בן השבע ומחצה מאוד נהנה מהסרט, קצת פחד מהחתול הרשע ונכנס לחלוטין לעלילה. עשה רושם שגם שאר הילדים שהיו בהקרנה שנכחתי בה עלזו ושמחו. גם אני לא סבלתי ממוצר הצריכה הדי בסיסי הזה שביצע את משימתו למשך שעה וחצי באופן סביר לחלוטין."אבא אווזה" ממשיך מגמה שרק הולכת ומתחזקת של מעורבות ונוכחות סינית בהפקות הוליוודיות. הסרט מצליח להיות גם לוקאלי עם הסממנים הסינים שבו וגם לפנות לקהל מערבי . מענייו שבארה"ב הסרט בסופו של דבר נרכש על יד נטפליקס ולא יוקרן בבתי הקולנוע. אולי הכיבוש הסיני עוד לא הושלם?