הגננת ביקורת סרט

The Kindergarten Teacher Movie Review

רפאל (דניאל) תמנה על "הגננת":
"דיוקנם של בעלי הלב והרוח הממורמרים בעידן חומרני"

סרט ארכיון שתף/י

משחק מגי ג'ילנהול, גאל גרסייה ברנאל במאי/ת שרה קולנג'לו

דרמה

ביקורת סרט להגננת מאת רפאל (דניאל) תמנה | מבקר וכתב קולנוע

ציון המבקר

"משמעותי וחשוב"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.8/10

היכן תצפו?

בקולנוע

46.7% בבית

40.0% לא אצפה

13.3%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

"הגננת" הוא סרט אמריקאי המבוסס על סרטו הישראלי הרגיש (שאמנם אינו מצליח להעפיל להישג שביקש להעפיל אליו, לדעתי) של נדב לפיד, בעל השם הזהה, מלפני ארבע שנים. סרטו של לפיד נגע בסוגיות שאין מהותיות מהן ביחס לציביליזציה הישראלית וזו של המאה ה-21, ולמקומו של המשורר ושל בעל הלב והרוח בתוכן. גם הסרט הנוכחי, שנכתב ובוים בידי שרה קולנג'לו, מבקש לעשות אותו מעשה רב, וכמו סרטו של לפיד הוא גם נכשל וגם מצליח.הסרט איננו "רימייק", במובן זה שהוא נוטל לעצמו החירות לשנות דברים רבים בסרטו של לפיד, ונימתו, גם הקולנוע שלו כולו, הם אחרים לחלוטין. למרות הקשר ההדוק בין הסרטים, סרטה של קולנג'לו מעניק פרשנות מעט אחרת להתרחשויות, ומתמקד בעיקר בזהותה ובפרובלמטיקה הנפשית והאישיותית של גיבורתו, גננת בשם ליסה (מגי ג'ילנהול, ההולמת מאוד את התפקיד הזה), שמתעבת את העולם השוקע והחומרני של הסביבה הניו-יורקית והדקדנטית שבה היא חיה, מתוך כאב של אמת, וכיסופים לחיים עשירים ומלאי רגש יותר. הסרט הזה הוא מעין "מאדאם בובארי", יותר מ"הגננת".

ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון

ליסה, הנואשת לחיי משוררים, ומשום כך גם נקלעת לאקלים פנימי של ביקורתיות יתר תוקפנית ביחס למשפחתה ולסביבתה, מטפחת זיקה כפייתית לילד בן חמש וחצי המבקר בגנה, ג'ימי, שמחבר באורח מוזר וספונטני שירים רגישים ובוגרים. כאן ברור שהשירים אינם שירה רצינית של ממש, אבל יש בהם כדי למשוך את לב הגננת, ולגרום לה להכתיר את ג'ימי בטעות כמוצרט, וכמי ששייך לעידן מוצרט – מה שהיא עצמה הייתה כמהה להיות. הדינמיקה הזו מובילה לפרזנטציה טראגית מרשימה, למרות שלא מושלמת, ושחשוב מאוד להציגה. היא ממחישה נקודות מהותיות הנוגעות לטיפוס האדם הרוחני, ולייסוריו בעולם חומרני, סינתטי ובנאלי זה שאנו חיים בו היום.כמו סרטו של לפיד, שעסק בנושא באופן מבולבל במקצת, הסרט מתאר את פלישתן של אידיאולוגיות וקונספציות מתות אל עולם הידע והתרבות ואל תוך תוכה של השירה עצמה בזמננו, וגם הוא כולל סצינה חשובה שלועגת לעג גרוטסקי לנקודת המגע בין חספוס כוללני – כל מה שאינו שירה – לבין מה שמתיימר להיות שירה, בערב מופעי "ספוקן-וורד". זהו עולם שהסרט טוען כי אכן אפשר "להשתגע" בו, מרוב בנאליות, והמשוגע הוא גם משוגע יותר מכולם, אבל גם שפוי יותר מכולם.

הסרט אינו מפתח די הצורך ואינו פותר את שאלת דמותו של ג'ימי, ואינו מחדד די הצורך את המאפיינים המהותיים שהופכים אותו גם לדבר אמיתי, ולא רק לפנטזיה שליסה יוצרת סביב דמותו. המתח בין שתי המהויות האלה, המציאות של רגישותו המשוררת של ג'ימי, וגם היותו רק ילד קטן עדיין, ולא באמת משורר מוגשם, הוא מתח מהותי שהסרט מבקש לעסוק בו. הסרט דן, יותר מהסרט המקורי, במציאות חייהם של ילדים בכלל כמציאות פיוטית שאבדה לנו, המבוגרים, בכל הדורות, אבל שמוחשית יותר בזמננו.ליסה, מתוך מירמורה, אינה מאפשרת את קיומם הספונטני של ילדיה הביולוגיים ספוגי הביקורת ואת צמיחתם; אבל נכון הדבר שהם גם "נחטפו" ממנה על ידי הפיתויים של הציביליזציה הקפיטליסטית השוקעת. זוהי דיאלקטיקה חשובה, והסרט נוגע בה בדרכו המינורית פה ושם, אך אינו מצליח להעפיל לעוצמות של ביטוי רגשי ולמצות את הפוטנציאל הטראגי שלו. בסופו של הסרט תנסה להתמצות הטראגיות הזו במניפולציה אינטרסנטית אופיינית, שליסה עצמה נדחפת לעשות מתוך זעם על היעדרו של הנעלה בעולם, אבל גם מתוך הזדהות אישית נרקיסיסטית עם הנעלה. מטרתה של המניפולציה היא לנקום בעולם בשל היעדרו של הנעלה, וגם לנכס את הנעלה לעצמה. לדעתי רבים מאיתנו שבויים בקונפליקט המעגלי הזה, ולכן כדאי להבין מה יש לסרט להמחיש בנושא, וחבל שלא זכה להגשמה אמנותית מלאה יותר.

רפאל (דניאל) תמנה | מבקר וכתב קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

הגננת - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: anipoגיל: 5014/10/2022 17:47:47

7/10

נדנדה של רגעים משמעותיים לצד משעממים. יש כאן ניסיון ליצור משהו שונה ומיוחד אבל התוצאה הסופית לא כל כך מרשימה, למרות הסוף החזק והדי מפתיע.גננת שמזהה כישרון נדיר בתחום השירה הספרותית אצל אחד הילדים שבגן.היא עושה כל מה שביכולתה כדי שזה יקבל ביטוי ולא יירד לטמיון. עם התקדמות העלילה, אנו מבינים שהמוטיבציה שלה נובעת מתחושת ההחמצה והאכזבה שמאפיינים את חייה. סרט לא הכי אפוי אבל שווה צפייה.

שם: אוריאלגיל: 5504/07/2019 16:34:44

10/10

אני בדרך כלל אוהב סרטים עם דרמות אך פחות התחברתי כדי להבין את הסרט מומלץ לבוגרים בלבד

שם: .MOR Rגיל: 1531/10/2018 01:58:32

6/10

סרט בוגר ופיוטי. המשחק נהדר, הצילום לא רע בכלל, הפס-קול מוסיף הרבה לאווירה הפואטית, העריכה טובה ורוב הדיאלוגים סוחפים ועשויים היטב אך התסריט והעלילה בעלי קצב איטי, רדומים מעט, צפויים (בעיקר למי שצפה בגרסה הישראלית), קצת יומרניים מידי ודי מלנכוליים. בקיצור, סרט המכבד את הגרסה הישראלית בכבוד רב אך לא יותר מכך. אפשרי לצפייה (מגיע לו אפילו ציון של 6.5).

ל 7 ביקורות גולשים נוספות

קישורים