"פלא של פארק" הוא סרט הנפשה ממוחשב שנעשה בשיתוף פעולה בין ניקולודיאון וחברת פראמאונט הוותיקה. כיום האולפנים השולטים בסוגה זם הן דיסני, פיקסאר, דרימוורקס וסוני הצטרפו לאחרונה עם הזכייה המוצדקת באוסקר על "ספיידרמן: ממד העכביש". לכן מעניין לראות חברה אחרת מנסה את מזלה מול ענקיות האנימציה. לצערי הביצוע הראה כי יש להן הרבה מה ללמוד מהאולפנים המנוסים בתחום.ג'ון היא ילדה חכמה, חברותית ובעלת דמיון שופע המתכננת במשך שנים, יחד עם אמה פארק שעשועים בשם "פלא של פארק". הן רושמות שרטוטים ואף בונות מודלים מוקטנים שלו. החיים מקבלים תפנית כאשר מבשרים לאם כי היא חולה, בשל כך היא נאלצת לעזוב את בעלה וילדתה ולנסוע למקום מרוחק, בו יטפלו בה מומחים. עזיבתה של האם מערערת את בטחונה של ג'ון והיא מסתגרת בתוך עצמה ומאחסנת את הפארק היפה שבנתה יחד עם אמה.
פרסומת
מצב רוחה השפוף של ג'ון, גורם לאב לשלוח אותה לקייטנת גאומטריה שבה תוכל לחזור לעצמה ולהשתעשע. ג'ון עולה על האוטובוס של הקייטנה, אך מצליחה לברוח ממנו אל היער ובו מגלה כי עולמה הקסום קרם עור וגידים. "פלא של פארק" התנוסס מולה, אך כמו מצב רוחה - כוחות האופל השתלטו עליו. כעת היא צריכה יחד עם חבריה בפארק, גרדה החזירה, סטיב הדורבן, בומר הדוב ופינאט הקוף להחזיר את המצב לקדמותו.לחיוב אפשר לציין שהאנימציה והתכנון של הפארק הם צבעוניים ומרהיבים ביופיים והיו במהלך הסרט אנקדוטות משעשעות. חיבבתי את ההומור של סטיב הדורבן, אותו דיבב גלעד קלטר. לשלילה יש שפע של חורים בעלילה כמו תקופת הזמן שעוברת בין גילוי מחלת האם ועד שליחת ג'ון לקייטנה מעורפלת ולא ברורה. מצאתי את הקצב של הסרט איטי והתרחישים לא מספיק אמינים, כמו ילדה שבורחת מהאוטובוס ואף אחד לא שם לב. ג'ון היא ילדה הבקיאה במדע, מכניקה וטכנולוגיה ומצד שני מדברת בשפה נמוכה, דבר הסותר את דמותה.
בניגוד למה שאני חשבתי, ילדיי נהנו מהסרט וזה הרי מה שחשוב. הם ציינו את המסרים שעלו בו: "אין כמו עזרה של חברים", "תמיד אפשר להחזיר את הגלגל לאחור", "אף פעם לא מאוחר מדי" ו"חלומות מתגשמים". כלומר, הסרט הצליח להשיג חלק מהמטרות החינוכיות שבו. בני הקטן בן ה-3.5 הכי אהב את דמותו של הקוף, פינאט (בדיבובו של ישראל קטורזה) שהפגין כריזמטיות וקסם אישי. בני בן השבע העדיף את הדוב בומר (בדיבובו של סער בדישי) שהיה די מצחיק ומלא שמחת חיים.