המוסד ביקורת סרט

"המוסד" הוא מסוג הסרטים שחסרים בקולנוע הישראלי. פרויקט שהוא מצד אחד סרט מסחרי שנועד להגיע לקהל הרחב ומהצד השני פרויקט תשוקה של אדם אחד, אלון גור אריה, חסיד של הקומדיות המטורפות וז'אנר ה-Spoof מבית האחים צוקר וג'ים אברהמס, שהצליח לרתום את במאי הקומדיות האלו דיוויד צוקר ("טיסה נעימה", "האקדח מת מצחוק", סרטי "מת לצעוק" ועוד) לסייע לו בתסריט ועבד במשך 12 שנה להפוך את סרט הקאלט הקצר שלו "המוסד הסגור" לקומדיה מטורפת עטורת כוכבים באורך מלא, מהסוג שלא רואים בארץ.גם אם התוצאה הייתה יכולה להיות טובה ומצחיקה יותר, עצם קיומו של סרט מסוג זה כתוצאה מדרייב של אדם אחד נחוש ואוהב קולנוע מייצג את הקסם הקולנועי במהותו. גור אריה מכיר את הקונבנציות שהפכו את סרטיהם של האחים צוקר לכה מצליחים – לקחת דמויות שמתייחסות ברצינות תהומית לעלילה המטורפת, לשבור קונבנציות של ז'אנרים שהפכו לקלישאות, לעשות צחוק מכל דבר אפשרי ללא התחשבות בחוקי ההיגיון וללכת על הקו שבין הומור סלפסטיק, משחקי מילים, גגים ונונסנס מוחלט. "המוסד" עושה עבודה טובה יותר מסרטי ז'אנר ה-Spoff (סרטים שעושים פרודיה מסרטים וז'אנרים) שיצאו בשנים האחרונות בארה"ב, אך הוא רחוק מלהתקרב לרמת הסרטים המוצלחים של האחים צוקר ואברהמס. עלילת הסרט מתמקדת בסוכן מוסד (צחי הלוי) שמנסה להציל מיליונר אמריקאי שנחטף בירושלים לאחר שאשתו (עדי הימבלבוי) מבקשת את עזרתו. במקביל הוא מתחרה בסוכנת CIA (אפרת דור) מקצועית שנשלחת כדי לבצע את המשימה בעצמה ועל הדרך מגלה מידע מחודש על חבריו, בהם טל פרידמן בתפקיד הסוכן שהפך לרובוט "אהרון מן". בינתיים, ראש המוסד (אילן דר) חסר היכולת רק רוצה שהכל ייגמר כדי שהוא יוכל להדליק משואה ביום העצמאות ומנסה להעביר ערב שקט עם אשתו (גילה אלמגור).בראיון שערכתי עם דיוויד צוקר לכבוד הסרט הוא אמר כי "בלי סיפור ודמויות שיהיו חזקים, הגגים לא יעבדו". הבעיה בסרט היא שעל כל פיתוליו התסריטאיים המופרכים במכוון, הוא לא מצליח לייצר עניין גדול במתרחש בו ולכן גם חלק מהבדיחות בו לא עובדות. לזכותו של גור אריה ייאמר כי הוא יורה את הבדיחות בקצב של מכונת ירייה, כך שגם אם רבות מהן בקושי מעלות חיוך, אחרות מצליחות לעבוד והופכות את הצפייה למשעשעת למדי. בעיה נוספת היא כי נדמה כי אין לסרט הרבה מה לחדש בז'אנר. הוא נדמה יותר כמחווה אוהבת לסרטי הריגול ולקומדיות המטורפות, מאשר כסרט שעומד בפני עצמו ומצליח ליצור הומור ייחודי משלו. ההומור שלו נדמה לפעמים ארכאי, לא תואם למה שמתרחש בז'אנר הקומדיות היום או סתם נמשך יתר על המידה או ילדותי ומנותק מהתייחסות למציאות הישראלית.אבל למרות זאת הקצב המהיר של הסרט, הכיפיות הלא מתנצלת שלו, הקאסט שנראה שנהנה מכל רגע, חלק מהבדיחות המוצלחות שכן עובדות בו, הידע הקולנועי והאהבה לז'אנר הקומדיות המטורפות, מצליחים להפוך את הסרט למהנה לצפייה, במיוחד למי שגדלו ואוהבים את הז'אנר הזה בפרט והומור נונסנס בכלל. כך שגם אם "המוסד" הוא לא כל מה שציפיתי ממנו, הוא יכול להרוויח את מעמדו בכבוד כסרט קאלט ולהפוך לשובר קופות פוטנציאלי.