יסטרדיי ביקורת סרט

הפרמיס של "יסטרדיי" טוב מכדי שהתסריט הבינוני שלו יצליח להכשיל אותו. הוא פשוט (וחסר כל היגיון) ודי מבריק – מה אם זמר כושל היה קם יום אחד ומגלה שהוא היחידי בעולם שמכיר את השירים של הלהקה הגדולה בכל הזמנים – הביטלס? האם המוזיקה שלהם היא על זמנית ותכבוש את העולם גם עם זמר בינוני למדי? והאם יש השלכות מוסריות ללקיחת יצירות שאינן שלך?זהו הבסיס לתסריט של ג'ק בארת' ("השכונה נגד חייזרים") וריצ'רד קרטיס ("אהבה זה כל הסיפור") ולפחות בחלקו הראשון של הסרט הוא עובד באופן חינני ומקסים למדי. ג'ק מאליק (הימש פאטל) הוא מוזיקאי מתוסכל שלא מצליח לפרוץ. תאונת אוטובוס שהוא עובר לאחר שהחליט לפרוש מניסיונותיו העקרים להצלחה, גורמת לו לגלות שהוא היחיד בעולם שעדיין זוכר ומכיר את שירי הביטלס (וגם עוד תחומים כמו הארי פוטר ואואזיס שמובילים לכמה בדיחות מוצלחות). פתאום נקרית לו הזדמנות להצלחה, אך היא לא מתרחשת במהרה. באחת מהסצנות המוצלחות בסרט מנסה ג'ק לשיר את "Let It Be" להוריו ומופרע פעם אחר פעם תוך חוסר הבנה לרגע ההיסטורי שהם נמצאים בו. בכלל, חציו הראשון של הסרט בו ג'ק הופך ממחסנאי בחנות לזמר מצליח לאחר שהוא מתגלה ע"י אד שירן (המגלם את עצמו), הוא מה שיכולנו לבקש מקומדיה משעשעת, גם אם חסרת היגיון.הבעיה מתחילה כשהסרט הופך יותר ויותר לקומדיה רומנטית שמתמקדת בקשר בין ג'ק לבין אלי (לילי ג'יימס), חברת ילדותו והמנהלת שלו בתחילת דרכו שהייתה היחידה שהאמינה בו כשאיש לא נתן לו סיכוי. ככל שג'ק הולך ומצליח, כך הוא נאלץ לבחור בין הקריירה לבין אלי והסרט עולה על נתיבים קלישאתיים וסכריניים למדי, כולל כמה סצנות תמוהות בהשתתפות דמויות משנה חסרות עומק או היגיון. גם המצפון הפנימי של ג'ק שהולך ומציק לו בשל הצלחתו, שאינה נובעת מיכולתו המוזיקלית אלא מהעתקתו שירים של אחרים, מוביל לסצנת שיא כמותה כבר ראינו רבות שאינה מוסיפה לסרט וגורמת לחציו השני ליפול לתהומות של בנאליות. מפתיע שדני בויל, שחתום על סרטים מצוינים כ"טריינספוטינג", "נער החידות ממוממביי", "חברים לרצח" ו-"127 שעות", הוא הבמאי שמאחורי הקומדיה החביבה אך הפוכה באופייה מהחתרנות שאפיינה את סרטיו המוקדמים.יחד עם זאת בויל נותן לסרט קצב טוב המלווה בצילום הצבעוני והעריכה המהירה האופייניים לסרטיו, ובזכות הרעיון המעניין שבבסיסו, תצוגות משחק לא רעות של מרבית הקאסט, כמה וכמה בדיחות חביבות וכמובן המוזיקה הנפלאה של הביטלס, "יסטרדיי" הוא לגמרי סרט שתוכלו להעביר מולו שעה וחצי לא מחויבת בקולנוע. ממש לא מהגדולים של בויל, אבל לגמרי עובר כסרט דייטים מוצלח למדי.